1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 12.12.2018 ברח' ז'בוטינסקי ברמת גן. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 8,228 ₪ בגין עלות תיקונים (5,587 ₪), שכר שמאי (600 ₪) ועגמת נפש (2,000 ₪).

2. המחלוקת בין הצדדים היא בעיקרה בשאלת הקשר בין התאונה לבין הנזק, בין היתר בשים לב להעדר תיעוד ממקום התאונה, ולכך שרכב התובע נבדק רק לאחר כחודשיים.

3. התובע מספר כי נסע בנתיב השני משמאל, ורכב הנתבעים, שהי בנתיב השמאלי ביותר, יצא במפתיע ימינה, בדיוק כשחלף רכב התובע, ופגע עם הפינה הימנית-קדמית בדלת הנהג של רכב התובע. הוא מספר עוד, כי היה מדובר בשעת חשיכה, וכי הנתבע 1 אמנם התנצל, אולם לאחר מכן התחמק במשך שבועות ארוכים מלמסור את פרטי הביטוח, וזו הסיבה לעיכוב בבדיקת הרכב. הוא סיפר כי לבסוף הגיע עם חבר לבית הנתבע, שם הראה לנתבע את הנזק, ואף צילם נזק בפינה הימנית קדמית של רכב הנתבע, אולם גם אז לא היה מענה מצד הנתבע.

4. הנתבע 1 מספר, מנגד, כי אמנם ניסה לעבור נתיב, לאחר שווידא כי הנתיב ריק, אולם לא הספיק לעשות יותר מאשר לסובב את ההגה, כך שהגלגל בלט ימינה, וגלגל זה הוא שפגע בגלגל הרכב של התובע, ולא גרם בפועל לנזק כלשהו. השנים עצרו בצד, הבחינו בהעדר נזק, וסיכמו לדבר שוב אם לאחר מכן יגלה התובע שרכבו נפגע בכל זאת. לאחר זמן פנה התובע לנתבע 1 ודרש סכומי כסף שהלכו ופחתו עם הזמן, אלא שהנתבע סרב לדרישה בלא תיעוד של הנזק, ולדבריו התובע לא הסכים להראות לו תיעוד שכזה. הנתבע אישר את תמונות הנזק ברכבו, אולם טען כי מדובר ברכב הפגוע מכל עבריו, ואין קשר בין הפגיעה שתועדה לבין ארוע התאונה.

5. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ועיינתי בשאר חומר הראיות, אני מעדיף את גרסת התובע על פני רעותה, בין היתר בשל הרושם הכן והפשוט שהותירה עדותו. לא שוכנעתי מטענת הנתבע לפגיעה של גלגל בגלגל, פגיעה שאינה מתיישבת עם ניסיון החיים, בשים לב למידת הבליטה של גלגל רכב מגוף הרכב, גם בעת סיבוב ההגה, ובהינתן שלא היתה פגיעה במראות, וכיו"ב; האפשרות של פגיעת רכב חולף בגלגל רכב שנותר בעצמו ללא ניע היא רחוקה בעיני, ומסתבר הרבה יותר שרכב הנתבע נע בעצמו ימינה, באופן האמור להביא למגע של הפינה הימנית-קדמית שלו עם דופן רכב התובע; תמונות הנזק, הגם שצולמו שבועות לאחר התאונה, מתיישבות היטב עם גרסת התובע, והנתבע לא הביא ראיה כלשהי להראות שהנזק ברכבו הוא מכל עבריו; ולבסוף, גם העדר דיווח לחברת הביטוח, עד זמן רב לאחר התאונה, מחליש את מהימנות גרסת הנתבע.

6. כל האמור לעיל יחדיו מספיק כדי להטות את מאזן ההסתברויות. משכך, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכם הנתבע, ועל הנתבעים לשאת בתוצאות הנזקים שנגרמו.

7. האמור באשר לתמונות שתועדו מספיק על מנת שייקבע, שמסתבר שהנזק שנגרם בתאונה הוא גם הנזק שתועד לאחר מספר שבועות גם ברכב התובע, ועל כן אין השלכה לחלוף הזמן עד בדיקת השמאי; מאידך גיסא, נוכח אי-הוכחת ראש הנזק המתייחס לעגמת נפש, אני דוחה רכיב זה של התביעה.

8. לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 6,228 ₪, בצירוף אגרת התביעה (כולל המחצית השניה, ככל שתחויב ותשולם), ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

ניתן היום, ו' אב תשפ"א, 15 יולי 2021, בהעדר הצדדים.