19 יולי 2021

1. הוגשה תביעה להכיר בפגיעה מיום 28/3/18 כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק.

2. בטופס תביעה למל"ל כתבה התובעת:

"בעת הפגיעה הזזתי את הלול ונפל על הברך ארגז ריק של חלב וסחורה שהיתה (לא ברור, ה.י."), הארגז נפל מלמעלה ונפל לי על ברך ימין."

נרשם כי בארוע נכחה חברה של התובעת גב' אינסה ליברמן.

3. כך נאמר בתצהיר התובעת:

2. בשנת 2018 עבדתי ברמי לוי חולון, התחלתי לעבוד שם באוגוסט 2017, בתור נציגה של שטראוס עלית (יבש). במסגרת תפקידי היה עלי להזמין סחורה שחסרה, לסדר סחורה במדפים, בניית תצוגות והחזרות של סחורה מיותרת בין היתר.

3. בבוקר הייתי עושה סיבוב בסופר לראות מה חסר, לאחר מכן נכנסתי למחסן והתחלתי למלא את הסחורה החסרה בתוך לול (משטח על גלגלים שיש לו 3 צלעות מגודרות ושמים שם סחורה) או עגלת משטח. בתוך הלול ממלאים את הסחורה ואז אפשר עם הלול לקחת את הסחורה.

4. ביום 28/3/18 בשעות הבוקר בערך בשעה 10:00 נכנסתי יחד עם חברתי הגב' ליברמן, למחסן על מנת לקחת סחורה. מילאתי את הלול בסחורה (שמן, שוקולד, נס קפה, שהם מסודרים בתוך קרטונים ומגשים) עד הסוף – בגובה של מעל הראש שלי.

5. לאחר שסיימתי למלא את הלול והעגלה בסחורה, הנחתי על הסחורה ארגז פלסטיק ריק על מנת שאוכל לשבת ולסדר את הסחורה. הזזתי את הלול מהצד הפתוח כאשר אני מחזיקה אותו בשני ידי ואז כנראה שהגלגלים נתקעו במשהו והארגז פלסטיק והסחורה נפלו עלי, הארגז וחלק מהסחורה העליונה נפלו על ברך ימין שלי ולכן קיבלתי מכה מאוד חזקה בברך ימין.

6. לאחר הנפילה התיישבתי בצד במשך חצי שעה והתלוננתי על כאבים בברך ימין. בגלל שהיינו בתקופת החגים (פסח) היה עומס בסופר ונאלצתי להמשיך לעבוד למרות שכאב לי.

7. גם בהמשך העבודה לאחר התאונה התלוננתי כל הזמן בפני חברתי לעבודה הגב' ליברמן אינסה כי יש לי כאבים בברך ימין. הרבה פעמים במהלך המשמרות הייתי ומחזיקה את ברך ימין ומתלוננת על כאבים.

8. לא חשבתי שיש לי נזק רציני ולכן לא סיפרתי למנהלת שלי על המקרה.

9. עם הזמן הכאבים בברך ימין התגברו יותר ויותר וכאשר ראיתי כי הכאב לא חולף וכי אני מתקשה לעמוד וללכת הרבה החלטתי בתחילת חודש מאי לקבוע תור לאורטופד.

10. לצערי התורים לאורטופד הם ארוכים ונקבע לי תור ביום 4/7/18 לד"ר קוצ'ר יורי. ד"ר קוצ'ר לא התייחס לתלונותי ברצינות ואף לא רשם את מה שאמרתי לו במדויק. הוא הפנה אותי לצילום ורשם לי אטופן וולטרן.

11. באוגוסט 2018 פניתי לאורטופד אחר – ד"ר גוכמן ילנה היא פנתה אותי לבדיקת מיפוי עצמות...."

4. התובעת נחקרה בישיבת 14/3/21.

התובעת נשאלה כיצד זוכרת את תאריך הארוע והשיבה שמדובר על ערב פסח והיה לחץ בעבודה.

התובעת תארה את הארוע:

"הגעתי בבוקר לחנות, אנחנו עושים סיבוב, נכנסתי בבוקר למחסן התחלתי למלא סחורה בלול. מילאתי שמן, שוקו בקרטונים, ולמעלה שמתי ארגז ירוק של חלב שבדרך כלל אנחנו יושבים עליו. מלאתי סחורה עד לגובה ורציתי להזיז את הלול. הרצפה לא היתה ישרה והגלגל נתקע והסחורה התחילה ליפול עלי הארגז נפל עלי מהגובה ואחר כך נפלו כמה קרטונים. הסחורה נפלה עלי והרגשתי כאבים כי זה כבד. ישבתי חצי שעה. זה היה לחץ של חג. המשכתי לעבוד."

התובעת הופנתה למוצג נ/1, פניה לטיפול רפואי מיום 4/7/18 שבה נרשם לראשונה כי מדובר בפגיעה בעבודה.

התובעת נשאלה מדוע פנתה לטפול 3 חודשים לאחר הארוע והשיבה שפנתה לרופא והוא אמר שהפגיעה לא רצינית "צחק לי בפנים" ואז חיפשה רופא אחר, אורטופד.

עוד הופנתה לפניה לחדר מיון מיום 25/10/18 שם סיפרה על פגיעה "לפני חצי שנה" וכן על תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה, שיצאה רק ביום 14/11/18 (נ/3).

כך השיבה:

"אני הבנתי שאני קיבלתי מכה בעבודה אבל לא ידעתי לאן אני אגיע עם זה. לא חשבתי באותו רגע שנפלה סחורה. ואני צריכה לצאת לעבודה ויש לי כאבים אז לא חשבתי בזמן הזה על תאונה עבודה."

התובעת העידה שסיפרה על הפגיעה הנטענת רק לחברה שעובדת עמה ולא סיפרה למעסיק. לדבריה, סיפרה על כך למנהלת שלה בסוף חודש אוגוסט. אולם בהמשך טענה שאינה זוכרת בדיוק מתי עדכנה את המנהלת.

5. חברתה של התובעת, גב' אינסה ליברמן, הגישה תצהיר כך נאמר:

2. בשנת 2018 עבדתי ברמי לוי חולון יחד עם אלכסנדרה גורביץ, בתור נציגות של שטראוס עלית (יבש).

במסגרת התפקיד שלנו היה עלינו להזמין סחורה שחסרה, לסדר סחורה במדפים, בניית תצוגות והחזרות של סחורה מיותרת.

3. בבוקר אנחנו עושות סיבוב בסופר לראות מה חסר, לאחר מכן נכנסים למחסן ומתחילים למלא את הסחורה החסרה בתוך לול (משטח של גלגלים שיש לו 3 צלעות מגודרות ושמים שם סחורה) או עגלת משטח.

ממלאים את הסחורה בלול ואז לוקחים את הסחורה עם הלול.

4. ביום 28/3/18 בשעות הבוקר, בערך בשעה 10:00, נכנסתי יחד עם אלכסנדרה למחסן על מנת לקחת סחורה אלכסנדרה מילאה את הלול בסחורה (שמן, שוקולד, נס קפה, שהם מסודרים בתוך קרטונים ומגשים) אלכסנדרה מילאה את הלול עד מעל הראש שלה. במקביל גם אני מילאתי סחורה בעגלה.

5. לאחר שסיימנו למלא את הלול והעגלה בסחורה, אלכסנדרה הניחה על הסחורה ארגז פלסטיק ריק על מנת שתוכל לשבת ולסדר את הסחורה.

אלכסנדרה הזיזה את הלול מהצד הפתוח כאשר היא מחזיקה אותו בשני ידיה ואז כנראה הגלגלים נתקעו והארגז פלסטיק והסחורה נפלו עליה ועל ברך ימין שלה נפל הארגז וחלק מהסחורה העליונה.

6. לאחר הנפילה אלכסנדרה התיישבה בצד במשך חצי שנה והתלוננה על כאבים בברך ימין. בגלל שהיינו בתקופת החגים היה עומס בסופר ואלכסנדרה נאלצה להמשיך לעבוד למרות שכאב לה.

7. גם בהמשך העבודה שלנו יחד, לאחר התאונה, אלכסנדרה התלוננה בפני כל הזמן כי יש לה כאבים בברך ימין. הייתי רואה אותה לפעמים יושבת במהלך המשמרת ומחזיקה את ברך ימין ואומרת שכואב לה.

6. בעדותה בפניי נשאלה מתי הודיעה התובעת על הפגיעה למנהלת שלה.

כך השיבה:

ש. התובעת הודיעה לאחראית שלכם על הארוע?

ת. היא התקשרה למנהלת שלנו מורן משטראוס.

ש. זה היה באותו היום.

ת. (העדה חושבת) יכול להיות, אני לא זוכרת אם זה היה באותו היום, אני חושבת שכן. לשאלתך – למחרת היא הגיעה לעבודה זה היה פסח והיינו צריכות כסף.

ש. איך את זוכרת בדיוק את התאריך שזה 28/3/18 אולי זה היה יום או יומיים לפני?

ת. (העדה חושבת). אני יודעת שזה היה לפני פסח. יכול להיות שזה היה ב- 28.

ש. הארוע היה לפני פסח. בחול המועד פסח המשכתם לעבוד רגיל?

ת. התובעת לקחה כמה ימים חופש ואני עבדתי יומיים ויכול להיות שהיא גם עבדה אחר כך. אבל היא כל הזמן התלוננה שכואב לה.

7. נטל ההוכחה להוכיח קיומה של פגיעה במסגרת העבודה, מוטל על כתפי התובעת.

לאחר ששמעתי את העדות ועיינתי בחומר שבתיק אני קובעת כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה ולא הוכיחה שארע לה ארוע תאונתי בעבודה ביום 28/3/18 או בכלל.

אפרט את הנימוקים להלן.

8. התובעת לא דיווחה למעסיקיה ביום הארוע או בסמוך לאחריו.

לטענתה, דיווחה באוגוסט אך לא הביאה לכך כל ראייה. טופס בל 250 הוצא בחודש אוקטובר. לא הוכח שהתובעת דיווחה קודם לכן למעסיקה.

אף לו היתה מוכיחה שדיווחה באוגוסט, הרי שמדובר על זמן רב לאחר הפגיעה הנטענת ואין בכך כדי לתמוך בקיומו של ארוע ביום 28/3/18 כנטען.

התובעת פנתה לטיפול רפואי ביום 4/8/18 זמן רב לאחר הארוע. לטענתה, פנתה לאורטופד שלא התייחס ברצינות לטענותיה, אולם גם פניה זו היתה מאוחרת לארוע באופן משמעותי ונכתב בה "נפילה" אך אין כל תאור של הארוע.

הפניה הראשונה בה יש תעוד על פגיעה בעבודה, היא מחודש אוקטובר 2018, כשבעה חודשים לאחר הארוע הנטען.

9. אין כל עדות לכך שהיה ארוע בעבודה ושהתרחש במועד שנטען על ידי התובעת.

העדות היחידות הן התובעת וחברתה, אשר לא זכרה את המועד המדויק שבו ארע הארוע וכל שזכרה שמדובר בערב פסח.

בנוסף, העדה טענה שהתובעת סיפרה למנהלת בסמוך לארוע ואילו התובעת העידה שסיפרה זמן רב אחרי. מדובר בסתירה מהותית, במיוחד שעה שהתובעת לא זימנה לעדות את "המנהלת" או כל גורם אחר שאליו דיווחה בזמן אמת על ארוע בעבודה.

10. לאור כל האמור, הרי שלא הורם הנטל המוטל על התובעת ולא הוכח קיומו של ארוע תאונתי בחודש מרץ 2018 או בכלל.

סוף דבר, התביעה נדחית.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, י' אב תשפ"א, (19 יולי 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.