1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 25.7.2018 בגבעתיים. התובעת טוענת לזכותה לשיבוב נזקים בסך כולל של 23,967 ₪, בגין עלות תיקונים, ירידת ערך ושכר שמאי. הנתבע אינו מבוטח, ולדיון הופיע גם בלא ייצוג (הגם שהוא מיוצג בפועל בהליך עצמו).

2. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים – זאת הגם שאין חולק שהנתבע פגע מאחור ברכב התובעת, עת נעצר זה בכניסה לצומת מרומזר.

3. נהג התובעת טוען שנסע כדרכו ועצר כדרכו עקב התחלפות מופע האור ברמזור. הוא הכחיש בלימת חירום, ואישר כי לא בדק מה מתרחש מאחוריו בעת שעצר. הוא הכחיש נזק קודם במגן האחורי שנפגע.

4. הנתבע לא מסר גרסה ברורה באשר לרגע בו בלם רכב התובעת, אם בעת שהאור התחלף לאדום, לצהוב, או שמא לירוק מהבהב, אולם אישר כי סבר שלא זו בלבד שרכב התובעת יעבור את הצומת, אלא שהניח שגם הוא עצמו יספיק לעבור אחריו. הוא לא צפה את הבלימה, וטען כי היתה זו בלימה פתאומית. הוא אישר כי ככל הנראה לא שמר מרחק מספיק. באשר לנזק טען, כי המגן מראה סימנים של נזק קודם, ועוד הסביר, כי הוא עצמו ניהל מוסך, ובקי בנושא. הוא טען גם, שהציע לנהג התובעת לתקן את הרכב במוסך שבניהול הנתבע, ובכך היו הנזקים נמוכים הרבה יותר, אולם נהג התובעת סרב.

5. יוער, כי נהג התובעת הסביר, כי הונחה על ידי סוכן הביטוח שלו לתקן את הרכב במוסך מורשה. מכל מקום, הנתבע לא ביקש לחקור את שמאי התובעת, ולא הובאה חוות-דעת נגדית.

6. נדמה כי ניתן לקבוע, שאין מחלוקת כנה בשאלת האחריות, ומכל מקום, מאחר שלא הוכח (ולמעשה גם לא נטען) שנהג התובעת עצר את רכבו במפתיע, כשמופע האור עדיין ירוק, איני רואה כי יש מקום לשקול זקיפת אשם תורם, גם אם היה מדובר בבלימה פתאומית. נהג הנוסע בכביש ומתקרב לצומת מרומזר, חייב לצפות בלימה פתאומית של הרכב שלפניו, ולו מחמת האפשרות שהולך רגל או רוכב אופניים יפתיע אותו.

7. באשר לנזק, לא מצאתי ביסוס של ממש לטענה כי היה ברכב נזק קודם, והנטל להוכיח את קיומו רובץ לפתחו של הנתבע. בדומה, אינני סבור שניזוק מבוטח חייב לקבל הצעת מזיק לתקן את הרכב אצל המזיק, במיוחד מקום בו הוא מקבל הנחיות אחרות ממבטחתו או מסוכן הביטוח שלו.

8. לאור כל האמור, אני מקבל את התביעה במלואה, ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 23,967 ₪, בצירוף אגרת התביעה (מחצית ראשונה), כפי ששולמה, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום. כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את אגרת התביעה (מחצית שניה), ככל שתחויב ותשולם, את שכר העד (כפי שנפקס בדיון), ושכ"ט עו"ד בסך 4,206 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

מאחר ששאלת הייצוג לא היתה נקיה מספקות, אני מעמיד את הנתבע על זכותו להגיש ערעור על פסק הדין, בפני בית המשפט המחוזי מרכז (היושב בלוד), תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ד אדר תשפ"א, 08 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.