לפני תביעה כספית, על סך של 15,975 ₪, שעניינה נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים.

בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש.

טענות התובעת, בקליפת אגוז, הן כי רכב הנתבעת 1 פגע ברכבה שעה שעמד ברמזור אדום, וכי רכב הנתבעת 2 פגע לאחר מכן ברכב הנתבעת 1 והדפו על רכב התובעת.

הנתבעת 1 טוענת כי רכבה הספיק לעצור מאחורי רכב התובעת ואז נפגע מאחור על ידי רכב הנתבעת 2 ונהדף על רכב התובעת. הנתבעת 2 טוענת כי רכבה הצטרף לתאונה קודמת בין רכבי התובעת והנתבעת 1.

נהג רכב התובעת העיד כי חש בשתי מכות ברכבו. נהג רכב הנתבעת 1 חזר על הטענה כי עצר לפני שנהדף על רכב התובעת. נהג רכב הנתבעת 2 לא ידע לומר מה אירע בין כלי הרכב שהיו לפניו. רשמתי לפני גם את נזקי רכב הנתבעת 1, כפי שבאו לידי ביטוי בחוות דעת השמאי שנערכה בקשר לרכב זה.

לאחר ששמעתי את העדויות, ולאחר שעיינתי במוצגים ובכתבי הטענות, לרבות רכיבי הנזק השונים, מצאתי כי נסיבות התאונה היו כנטען בכתב התביעה (דהיינו, כי תחילה נפגע רכב התובעת מרכב הנתבעת 1 וכי זה נפגע מרכב הנתבעת 2 רק לאחר מכן) ולפיכך אני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעת סך כולל של 15,975 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 379 ₪, את שכר העד בסך 500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 2,803 ₪. נוכח חלקה של הנתבעת 2 בתאונה תישא זו בשכר עדותם של העדים מטעמה.

ניתן היום, כ"ט סיוון תש"פ, 21 יוני 2020, בהעדר הצדדים.