בענין: בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה

1. ביום 19.6.2019 הגיש התובע נגד הנתבעת תביעה קטנה על סך של 5,000 ש"ח בשל פרסום ידיעות שלו ללא ידיעתו ובשל התנהלות המהווה פגיעה ולשון הרע.

משלא הגישה הנתבעת כתב הגנה במועד, ביום 27.08.2019 ניתן נגדה פסק דין ("פסק הדין").

2. ביום 22.09.2019 הגישה הנתבעת בקשה לביטול פסק הדין ("הבקשה").

באשר לסיבה בעטייה לא הוגש כתב הגנה טענה הנתבעת, כי עם קבלת כתב התביעה במשרדיה, הועברה התביעה לטיפולו של עו"ד אשר היה מעורב בענין זה בעבר לשם הכנת כתב הגנה; אולם עקב טעות, נרשם מועד שגוי להגשת כתב הגנה.

3. בתשובה טוען התובע, כי כל טרוניא של הנתבעת צריכה להיות מופנית לעורך דינה, וכי לא נכפה על הנתבעת להיעזר בעורך דין, במיוחד כאשר מדובר בתביעות קטנות, לכן יש לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין.

דיון והכרעה:

4. הנתבעת אינה מכחישה, כי קיבלה לידיה את כתב התביעה ומשכך, אין עילה לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

לפיכך, נופל הדיון בגדר שיקול הדעת המסור בידי בית המשפט לבטל את פסק הדין מקום ששוכנע כי ראוי ונכון לעשות כן.

השיקולים שישקול בית המשפט בהקשר זה הינם הטעם למחדלו של הנתבע; וסיכויי הגנתו.

מדובר בתנאים מצטברים, כאשר בתי המשפט יתנו משקל רב יותר לשאלת סיכויי ההגנה של הנתבע.

כך למשל, מפיו של כבוד השופט י. עמית (רת"ק 3536-08 השטיח המעופף נ' גוזמן ארז (ניתן ביום 18.1.2009)):

"ביטול פסק הדין, נתון לשיקול דעת בית המשפט תוך בחינת סיכויי ההגנה של המבקש, והנימוק למחדל הדיוני, האם נבע כתוצאה מזלזול או שמא מתוך טעות בתום לב, אי הבנה או רשלנות, כאשר לטעם הראשון ניתן משקל רב יותר. עם זאת, ייתכנו מקרים בהם המחדל יהיה כה משמעותי עד שיאפיל על התשובה לשאלה הראשונה - רע"א 2694/92 אינג' אליהו פבר נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל (ניתן ביום 5.8.1992); רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 29.10.2000); ע"א 3521/04 רוזנפלד נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (ניתן ביום 16.1.2005); רע"א 1119/05 גודלסיל נ' ביליה רוברט נכסים ובניה בע"מ (ניתן ביום 27.2.2005)."

בענין הטעם למחדלה של הנתבעת - כאמור, הנתבעת טוענת, כי בשל טעות של עורך הדין אליו נשלחה התביעה לטיפול, נרשם מועד שגוי להגשת כתב הגנה.

אני מקבלת את הסבריה של הנתבעת בהקשר זה וקובעת, כי מדובר בטעות של גורם מטעמה, ולא מדובר בזלזלול מכוון בהליך המשפטי ובמועדים הקבועים בגדרו.

באשר לשיקול של סיכויי ההגנה - לטענת הנתבעת, טענות התובע הן טענות סרק שגויות, משוללות יסוד עובדתי או משפטי ודינן להידחות. בהתייחס לפרסום הראשון הנטען על ידי התובע, ביום בו פנה התובע אליה וטען, כי גולשים העלו לפורום המנוהל על ידיה תכנים המפרים את זכויות היוצרים שלו ומהווים לשון הרע, הסירה את אותם תכנים. בנוסף, חצי שנה לאחר מכן, ננעל פרסום שהעלה גולש ואשר כלל פרסום של התובע מאחר שמנהל הפורום סבר שהפרסום על ידי התובע אינו פרסום של "מקור מוכר להעלות ממנו ידיעות". בעקבות פניית התובע, הוסר הפרסום אך הנתבעת סרבה לקחת אחריות על פרסומי גולשים ולפרסם התנצלות פומבית, וממילא לשיטתה לא היה דבר פוגע בדברים שכתב מנהל הפורום.

לשיטת הנתבעת בהתנהלותה לא נפל דופי ולא מדובר בהתנהלות שאינה כדין.

בכך יש לטעמי, כדי לבסס טענות הגנה כנגד הנטען במסגרת התביעה. מדובר בטענות המצריכות בירור ויש מקום לאפשר קיומו של הליך מלא במסגרתו ידונו טענות הצדדים לגופן.

ככלל, בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, הגישה היא ליברלית, וניתן לרפא את הנזק שנגרם לבעל הדין שכנגד עקב המחדל הדיוני בפסיקת הוצאות, ככל שיהיה בכך צורך ובית המשפט יקבע כי קיימת הצדקה לכך בתום ההליך (ראה: רע"א 2158/15 עיסא נ' סרסור ואח' (2.6.2015) ).

בשים לב לחשיבות הנודעת למימוש זכות הגישה לערכאות וזכות הנתבעת לפיה המחלוקת בינה ובין התובע תוכרע לאחר בחינה עניינית של טענות הצדדים, אני קובעת כי פסק הדין יבוטל.

עם זאת, באיזון בין זכותה של הנתבעת לבירור טענותיה וזכותו של התובע שלא לסבול ממחדליה הדיוניים של הנתבעת אני קובעת, כי ביטול פסק הדין יהיה בכפוף להפקדת סך של 500 ש"ח בקופת בית המשפט עד ליום 10.11.2019. הוראות בדבר כספי הפקדון ינתנו בתום ההליך בהתאם לתוצאתו.

עם הפקדת הסכום בקופת בית המשפט, תוגש הודעה ואורה על ביטול פסק הדין.

ניתנה היום, י"ב תשרי תש"פ, 11 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.