ת"א 44082-06-19 לוינר נ' מירון

בפני כב' השופטת כרמית בן אליעזר

העתק החלטת בית משפט מיום י"ז תמוז תשפ"א 27 יוני 2021

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.
אשר לתיקון הראשון המבוקש - מקובלת עליי טענת הנתבע, כי התיקון אינו נחוץ, שכן הדבר נכלל בכתב התביעה המקורי, וממילא, משכך טען הנתבע בתגובתו, הוא יהיה מושתק מלטעון לאחר מכן להרחבת חזית.

אשר לתיקון השני המבוקש - אין כל הצדקה להתירו באופן ובעיתוי שבו הוגש. מקובלות עליי בהקשר זה כלל טענות הנתבע בתשובתו ולפיכך לא אחזור עליהן. בתמצית, לא מתקבל על הדעת, כי שנתיים לאחר שהוגשה התביעה, וחצי שנה לאחר שניתנה החלטה מפורטת בה הוריתי על מחיקת הסעיפים מתצהיר התובע והוצאת חוות הדעת בהיותם הרחבת חזית, ולאחר שהתיק נקבע להוכחות על יסוד החומר הקיים בו - נזכר התובע לבקש תיקון כתב התביעה על מנת להוסיף לו טענות - שמלכתחילה אין ולא הייתה כל סיבה מדוע לא נכללו בכתב התביעה המקורי.

אף חולקת אני על הנטען בסעיף 4 לתשובה לתגובה, וסבורה אני כי תקנות סדר הדין החדשות, אשר מחייבות את בית המשפט לשקול, לצד איזון האינטרסים בין הצדדים, אף את האינטרס הציבורי בקיום הליך שיפוטי יעיל והוגן - משנות את נקודת האיזון גם ביחס לבקשות מעין אלו לתיקון מחדלים דיוניים.

בענייננו, כאמור, מבוקש לתקן את כתב התביעה על מנת להוסיף לו טענות שהיה על התובע לכלול אותן בו מלכתחילה, חודשים לאחר שניתנה החלטה מפורשת בעניין, והתובע לא ביקש לתקן את כתב התביעה עד היום.

היעתרות לבקשה כעת, תסיג את ההליך לאחור למעשה לראשיתו, שכן יהיה מקום להגשת כתב הגנה מתוקן, ראיות וכו', וכל הזמן שהוקדש לדיונים בתיק זה, כמו גם המועד ששוריין להוכחות- יירד לטימיון, על חשבון בעלי דין אחרים, הממתינים לתורם להישמע, בעוד התובע מנהל את תביעתו באופן קלוקל ותוך גרירת רגליים ובזבוז זמן שיפוטי.

אין צריך לומר, כי ככל שסבור התובע כי הטענות אותן ביקש להוסיף מבוססות וראויות לדיון, פתוחה לפניו הדרך לבקש את מחיקת כתב התביעה, אז יוכל להגישה כדבעי (וכמובן שאין בדעתי להכריע בכך כעת ושמורות לנתבע כל טענותיו ככל שכך יבקש התובע לפעול).

לאור האמור הבקשה נדחית. התובע יישא בהוצאות הנתבע בגין הבקשה בסך 1,800 ש"ח ללא קשר לתוצאות ההליך.