בפני כב' השופט אסף זגורי

א. הכרזת החייבת פושטת רגל:

1.         בפניי בקשת חייבת להכריזה פושטת רגל בהתאם לסעיף 18(ה) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם - 1980.

הכונ"ר והמנהל המיוחד אינם מתנגדים עוד לבקשת החייבת, כמפורט בהודעה מוסכמת שהוגשה היום.

2.         ביום 21/7/2019ניתן צו לכינוס נכסי החייבת על פי בקשתה, בגין חובות מוצהרים בסך של 495,888 ₪ ל-11 נושים, כאשר מושת עליה תשלום חודשי בסך 800 ₪. לחייבת אין נכסי מקרקעין בבעלותה.

3.         עד מועד הגשת הדו"ח המסכם הוגשו נגד החייבת 7 תביעות חוב ע"ס כ-506,000 ₪ אשר נבדקו ואושרו 4 תביעות בסך של 259,454 ₪, בדין רגיל ו-12,163 ₪ בדין קדימה למס הכנסה (תביעה זו טעונה בירור וטרם התייצבה סופית ההכרעה בה לדברי המנהל המיוחד).

4. ברע"א 8131/17 מזרחי נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ (14.11.17) התייחס כב' השופט מינץ לתכליות העומדות בבסיסו של הליך פשיטת הרגל, כדלקמן:

"תכליתו האחת של מוסד פשיטת הרגל עניינה הגנה על אינטרס הנושים, ובכלל זה להביא לכינוסם של נכסי החייב, וחלוקתם בין הנושים בדרך הוגנת וצודקת בין כלל הנושים. תכליתו השנייה, מתן אפשרות לחייב שאינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו... תכלית שלישית המצטרפת לשתי התכליות הראשונות באה לידי ביטוי בשמירה על האינטרס הציבורי ובעיקר על הליכי מסחר תקינים" (שם, סעיף 14).

  ראו גם: ע"א 3083/13 פלונית נ' שיכמן (פורסם במאגרים, 11/1/15).

ע"א 6146/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197 (2003).

5. המבחן העיקרי להכרזתו של חייב כפושט רגל, ע"פ הפקודה והכללים שהתפתחו בפסיקה, הוא אם  החייב נהג בתום לב עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהיעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה (ראו: שלמה לוין ואשר גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שלישית, בעמ' 173; ע"א 5503/92 קירצמן ואח' נגד כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) עמ' 749 בעמ' 756 ; ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי תק-על 2003 (3) 1913 (2009)).

6. מנימוקי הבקשה, לאור עמדת הכונ"ר והמנהל המיוחד ולאחר שלקחתי בחשבון עמדת שני נושים עיקריים שב"כ התייצב לדיון ובשים לב לעובדה שהוא חזר בו מהתנגדותו ומסר הסכמה להודעת המנהל המיוחד מהיום הן לעניין ההכרזה והן לענין תכנית הפרעון, אני מקבל את הבקשה ומכריז כי החייבת פושטת רגל.

  מובהר בזה כי כל ההגבלות שהוטלו על החייבת יעמדו בעינן.

7.         עו"ד איתן שווץ ישמש כנאמן בהליך.

8.         לאור תוצאות ההליך, ישולמו הוצאות ההליך ושכר המנהל המיוחד, בהתאם להנחיות הכונ"ר.

ב. דיון בתוכנית פירעון מותנית/הפטר מותנה:

9.         עסקינן בהליך פש"ר החוסה תחת הרפורמה בהליכי פשיטת רגל של חייבים שהנהיג הכונ"ר משנת 2013. בפסיקה הובעה לא אחת העמדה שלפיה בעקבות תיקון מס' 3 לפקודה משנת תשנ"ו ונוכח הרפורמה בהליכי פשיטת רגל המונהגת על ידי משרדי ב"כ הכונ"ר, המגמה הנוהגת כיום בפסיקה בתחום פשיטת הרגל היא מתן דגש רב יותר מבעבר על התכלית השנייה של ההליך, דהיינו שיקומו של החייב (ראו פש"ר (חי') 3239-12-10 גברה נ' הכונ"ר, (נבו, 10/9/2017) ; פש"ר (חי') 14911-07-12 ג.ח.י. נ' הכונ"ר (נבו, 22/1/2015)). שיקולים נוספים שנלקחים בחשבון, הם התועלת הצפויה שתצמח לנושים מהימשכות ההליך (ש. לוין א. גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שלישית, 2010, עמ' 199) ונסיבותיו האישיות של החייב (ראו להמחשה רע"א 295/16 לוי טוני נ' הכונ"ר (נבו, 25/1/2016)).

10. בדיון שנערך בעניינה של החייבת ביום 10/5/2022 התייצב עו"ד דן שגב ויימר המייצג נושה ומהווה נושה בעצמו וטען כי החייבת ובעלה מוליכים שולל את הנושים ואת בית המשפט ובעלי התפקיד. לדבריו הם חיים ברמת חיים טובה מאוד, הסתבכות החייבת אינה בתם לב והיא שותפה מלאה למעשי חדלות הפרעון של בעלה ואין מקום לפטור אותה בהינף יד. בעקבות טענות הנושים נערכה הפסקה בדיון בה הם באו בדברים וסיכמו כי ישובו ויידברו ובמידה ולא יגיעו לעמק השווה יערוך המנהל המיוחד חקירות נוספות כדי לעמוד על מצבה הכלכלי של החייבת ויכולותיה.

היום, נמסרה הודעה מוסכמת על ידי המנהל המיוחד ממנה עלה, כי לאחר שהצדדים באו בדברים הסכימו על תכנית פרעון שלפיה תשלם החייבת 20% דיבידנד נטו לנושים. לפיכך גובה התשלום החודשי יעמוד על סך של 1,200 ₪ לתקופה של 37 חודשים (44,400 ₪). עוד הוסכם כי ככל שתביעת החוב של מס הכנסה תאושר ו/או יחול שינוי במצבת הנשייה, תוארך תוכנית הפרעון באופן שבו יסולקו חובות מדין קדימה והחייבת תשלם הקופה עד ל-20% נטו מדיבידנד של הנושים בדין רגיל.

11. בהלכה הפסוקה נקבע, כי בבוא בית המשפט לאשר או לדחות בקשת הפטר לחייב, עליו לבחון מכלול שיקולים. בין היתר, יישקלו החשיבות שבמתן הפטר לחייב, תום ליבו של החייב בכל שלבי הליכי פשיטת הרגל, היקף החובות, פוטנציאל הפירעון העתידי של החייב וכן עמדת הנושים. מעל לכל, נדרש בית המשפט לאזן, בין הזכות הקניינית העומדת לנושים לבין זכותו של החייב, כי בתנאים מסוימים תינתן לו האפשרות לפתוח דף חדש בחייו (ראו בעניין זה ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי  (פורסם במאגרים)).

12. לבית המשפט סמכות רחבה לאשר תוכנית פירעון מופחתת בהתאם להוראת סעיף 62(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם – 1980 שזו לשונו:

"בית המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים 63 ו-64 ליתן צו הפטר, להתלות הפטר או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לעניין תשלומים שעל פושט הרגל לשלמם במשך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום מתן צו ההפטר, או מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף למשך תקופה ארוכה יותר; לא מילא פושט הרגל התנאים שנקבעו – רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת הכונס הרשמי, הנאמן או לבקשת נושבה של החייב, לבטל בכל עת את צו ההפטר"

13. באשר לשאלת אופן הפעלת שיקול דעתו השיפוטי של בית המשפט בשקילת תוכנית פירעון לחייב, הרי שעל בית המשפט לאשר סכום תוכנית פירעון המשלב ומאזן כראוי בין הצורך בקביעת תשלום הולם לטובת נושי החייב ובין שמירה על רמת ההכנסה הנדרשת לצורך קיום צרכי מחייה בסיסיים של החייב. הכל בשים לב להכנסתו הנוכחית של החייב ופוטנציאל השתכרותו. ישנם מקרים שבהם מאשרים בתי המשפט תכניות פירעון עם תשלום דיבידנד מזערי, אם בכלל לנושי החייב וכפי שנפסק שיעור הדיבידנד אינו חזות הכל ואין לפסול תוכנית פירעון הממצה את יכולת הפירעון של החייב רק בשל העובדה שאין התוכנית מגלמת שיעור דיבידנד סביר לנושי החייב הרגילים וכל מקרה נבחן לגופו לפי נסיבותיו המיוחדות והפרטניות (ע"א 3004/07 עזריה דוד נ' הכונ"ר (נבו, 5/11/2018)).

14. במסגרת דיון ושקילה מתוך המסגרת הנורמטיבית לעיל ולאחר שעיינתי בדו"ח המעדכן/בקשה מוסכמת מטעם בעל התפקיד ושמיעת טענות הצדדים בדיון הקודם והמתווה לעניין תוכנית הפרעון המוצעת, אני סבור שהיא עונה לקריטריונים ולפרמטרים שנקבעו בפסיקה וכי נסיבות העניין מצדיקות אימוצה ואישורה, בפרט כאשר שני נושים עיקריים הסכימו לה.

15. הנני מבהיר מראש כי על תכנית הפירעון יחולו התרופות שלהלן:

א.         אם יחול שינוי במצבת הנשיה בשל אישור חוב מס הכנסה, ויהיה בכך צורך להשלים דיבידנד של 20% לנושים תוארך תכנית הפרעון בהתאם לפי תחשיב שיערוך הנאמן.

ב. פיגור של שלושה (3) תשלומים חודשיים - יביא להארכת משך תכנית הפירעון בשישה (6) חודשים נוספים מעבר לתקופת תכנית הפירעון המקורית ולהגדלת סכום הפירעון הכולל בהתאמה.

ג.         פיגור של שישה (6) תשלומים חודשיים - יביא להארכת משך תכנית הפירעון בשנה נוספת מעבר לתקופת תכנית הפירעון המקורית ולהגדלת סכום הפירעון הכולל בהתאמה וכן להשבת המגבלות שהוסרו, ככל שהוסרו.

ד. פיגור מצטבר של תשעה (9) פיגורים בתשלומים החודשיים יוביל לביטול הליכי הפש"ר, ביטול ההפטר המותנה וביטול ההכרזה על פשיטת הרגל, בהתאם להוראות סעיף 55(ב) לפקודה. במקרה זה, לא יוסרו מפושט הרגל פסלות על פי דין הנובעת מן ההכרזה ובמידה ויוותרו נכסים לזכות החייב, הם יוקנו לנאמן גם לאחר ביטול ההכרזה, בהתאם להוראות סעיף 55(ד) לפקודה, שיהיה רשאי לפעול למימושם לטובת קופת הנושים.

ה.         כל נכס, כספים וזכויות השייכים לחייב מכל מקור שהוא (לרבות כספים בחב' בטוח, זכויות להחזרי מס וכדומה) ולא דווחו על ידי החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל, יועברו לקופת פשיטת הרגל במלואם מיד עם גילויים, בין אם התגלו לאחר אישור תכנית הפירעון או לאחר סיום ביצועה ואף לאחר קבלת הפטר חלוט.

ו.         הסתרת מידע מהכונ"ר ובית המשפט בנוגע לזכויות החייב, עשויה לשמש גם עילה לביטול הליכי פשיטת הרגל או ביטול ההפטר, במידה וניתן, ולהגשת כתב אישום פלילי כנגד החייבת. זאת, בנוסף על מימוש כל נכסי החייבת לזכות הנושים.

16.        כל עוד החייבת עומדת בתנאי תכנית הפירעון, תהא פטורה מהגשת דו"חות דו חודשיים.

17.    על ב"כ החייבת להמציא לכל הנושים פרוטוקול זה בדואר רשום או דוא"ל.

18. הנאמן יעדכן את בית המשפט אחת לשנה לעניין עמידת החייבת בתכנית הפרעון החל מיום 1/8/2023 ובנוסף יגיש עדכון באשר לחוב מדין קדימה והותרת/שינוי תכנית הפרעון בתוך 60 יום מהיום.

19. בנסיבות אלו מתייתר הדיון הקבוע ליום 12/7/2022 ואני מורה על ביטולו.

ניתן היום, כ"א סיוון תשפ"ב, 20 יוני 2022, בהעדר הצדדים.