1. בפני בקשת המבקש לתיקון כתב תביעתו לאור החלפת מייצגו ולהוסיף מסמכים נוספים התומכים בכתב התביעה וכן לצרף את רעייתו של המשיב כנתבעת נוספת לכתב התביעה.
2. התובענה דנן הוגשה ביום 23.6.2019 ומשלא הגיש הגנתו, ניתן כנגד המשיב בתאריך 23.11.19 פסק דין בהעדר הגנה. המשיב הגיש בקשתו לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה בתאריך 8.3.20 ובהעדר תגובת המבקש לבקשת המשיב, ניתנה החלטה לביטולו של פסק הדין שניתן בהעדר.
3. ביום 7.4.20 הגיש המשיב כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד. בד בבד עם הגשת כתב הגנה שכנגד, לאחר שהחליף ייצוגו, הגיש המבקש את הבקשה דנן.

רקע:

1. עסקינן בתביעה כספית ע"ס 8,000 ₪ בהליך של סדר דין מהיר בגין תשלום עבור הזמנת צילום חתונתו של המשיב, לאחר שיתרת חובו של האחרון טרם שולמה.

טענות הצדדים:

1. המבקש טוען כי לאור החלפת הייצוג בתיק, ראה לנכון להוסיף מסמכים נוספים התומכים בכתב התביעה כגון קבלות על פיתוח התמונות מחתונת המשיב וכן הצעות מחיר עבור אירועים דומים בהם גבה המבקש עבור שירותיו סך דומה לזה שסוכם מול המשיב.
2. עוד טען המבקש באשר לצירוף בעל דין נוסף כי אשתו של המשיב הזמינה את שירותי המבקש יחד עם המשיב ועל כן יש לצרף אותה כנתבעת. בנוסף, טען המבקש כי מבדיקה שערך,

גילה כי המשיב הינו חייב מוגבל באמצעים ולכן מבוקש צירופה של אשתו כנתבעת נוספת.

1. מאידך, מתנגד המשיב לצירוף מסמכים חדשים שכן טען כי המבקש מחזיק בשרירות מזה ארבע שנים את התמונות ואת סרטי החתונה למעט חלק מהתמונות של האירוע, לא ניתן כל הסבר לאי הגשת מסמכים אלו במסגרת כתב התביעה ולא חל שינוי בנסיבות מאז הגשת התביעה.
2. כמו כן, מתנגד המשיב לצירוף בת זוגו כנתבעת נוספת שכן טען כי היא כלל לא הייתה צד לעסקה, אין כל יריבות משפטית בין הצדדים והניסיון לקשור את שמה של בת זוגו לתביעה הוא אמצעי לחץ פסול וזאת בכדי לפגוע בכבודה של אשתו. עוד טען המשיב כי בחברה הדרוזית נהוג שצילום החתונה מוטל על צד החתן, כך שאין כל קשר לאשתו בעניין זה.

דיון והכרעה:

1. ההליך של תיקון כתב התביעה מוסדר בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין"):

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."

1. לא אחת נאמר בפסיקה כי סמכות זו מתפרשת בליברליות וההיענות לבקשה מעין זו תיעשה ברוחב לב (ראו: רע"א 2345/98 ס' דנגור ואח' נ' ליבנה ואח'‏, פ''ד נב(3) 427, 431 (1998); רע"א 6195/12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שימר, [פורסם בנבו] פסקה 5 (25.10.2012)).
2. עם זאת, בית המשפט ייטה שלא להתיר תיקון כתב טענות אם מטרת התיקון היא הוספת עילה חדשה, אשר הראיות להוכחתה שונות מן הראיות הדרושות להוכחת העילה המקורית. נטייה זו מתחזקת ככל שהתביעה נמצאת בשלבים מתקדמים יותר של ההליך, וככל שהתרת התיקון תאריך ותסרבל את הדיון (ראו: רע"א 867/17 פנינת הצומת בע"מ נ' שלמה מכירת רכב (2000) בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 12 והאסמכתאות שם (22.3.2017)). לצד שיקול זה, קיימים שיקולים נוספים כמו תום לב ושיהוי בהגשת הבקשה; עיתוי הגשתה ביחס לשלב בו מצוי ההליך; התנהגותו של בעל הדין המבקש; השפעת התיקון על הגנתו של הצד שכנגד, ושיקול מערכתי-ציבורי הנוגע למשאבי הזמן של מערכת השיפוט (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 328-321 (2015)).
3. בענייננו, המבקש ביקש לצרף לכתב תביעתו קבלות עבור פיתוח התמונות מחתונת המשיב וכן הצעות מחיר מאירועים דומים בהם גבה המבקש סכום דומה לזה שסיכם עם המשיב.
4. ההלכה קובעת כאמור, כי יש לנהוג בליברליות רבה באישור בקשה לתיקון כתבי טענות בוודאי בשלב מוקדם של ההליך הדיוני ובטרם החל בירור התובענה לגופה.
5. לא מצאתי כי בצירוף הקבלות על פיתוח התמונות מחתונת המשיב או בצירוף הצעות המחיר ייפגעו הזכויות הדיוניות של המשיב. המדובר באותה עילה ובאותן נסיבות ויש בצירוף המסמכים המבוקשים לשפוך אור על הפרשה.
6. אמנם הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה כשנה לאחר הגשת כתב התביעה המקורי, ואולם כבר נקבע בפסיקה כי במקום בו משתכנע ביהמ"ש כי יש בתיקון כדי להעמיד לדיון ולהכרעה את המחלוקת האמיתית בין בעלי הדין תהיה הגישה הכללית ליברלית, ובית המשפט יטה לאשר את התיקון גם אם הבקשה הוגשה באיחור (ע"א 3092/90 צבי אגמון נ. זוהר פלדבוי ואח' פ"ד מו (3) 214, 218).
7. בכל הנוגע לצירוף בעל דין, התקנה הרלוונטית לעניין זה היא תקנה 24 לתקנות סדר הדין הקובעת:

בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה.

1. הפסיקה שבה וקבעה כי על אף שתקנה 24 מאפשרת עקרונית לצרף בעל דין בכל שלב משלבי הדיון, הרי שבית המשפט עלול לדחות בקשת צירוף שהוגשה בשלב מאוחר של ההליך תוך שיהוי ניכר, כאשר מתעורר חשש ממשי שקבלתה תסרבל את ההליך ותכביד על המשך ניהולו. בהקשר זה על בית המשפט לבחון את ההשפעה שיש לצירוף בעל הדין על ניהול ההליך וזאת בשים לב, בין היתר, לשלב שבו הוגשה בקשת הצירוף, המועד שבו הוגשה, והשלב שאליו הגיע ההליך (א' גורן, "סדרי הדין האזרחי", מהדורה 12, עמ' 153 – 154; רע"א 5861/15 עיריית תל אביב נ' שומוביץ (26.1.2016)).
2. המבחן לצירופו של בעל דין נוסף הוא השאלה, אם דרוש הצירוף כדי שבית המשפט יוכל לפסוק בשלמות וביעילות בפלוגתות שקמו עקב הגשת התביעה העומדת לבירור (ע"א 203/77 חברת זמיר, קבלנות כללית בע"מ נ' החברה לבנין, פ"ד לב (1) 59).
3. קנה המידה הוא, אם השאלות הכרוכות בתובענה ניתנות לפתרון שלם ויעיל בלא שפלוני היה בעל דין, היינו בלא שפסק הדין שעתיד להינתן יחייב אותו פלוני ויהא מעשה בית דין גם כלפיו (בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח נ' קרנית קרן לפיצוי, פ"ד מה (5) 457) .
4. בענייננו, המבקש טען בבקשתו לתיקון כתב התביעה כי יש לצרף את אשתו של המשיב כנתבעת נוספת, היות והזמינה את שירותיו של המבקש ביחד עם המשיב. דא עקא, מעיון בכתב התביעה המקורי וכך גם בכתב התביעה המתוקן אותו צרף המבקש לבקשתו דנן, עולה כי הגיע המשיב בליווי שני אנשים נוספים, מר אייל עפיף עמאר ומר קאסם דרע, לבית העסק של המבקש והזמין עבודות צילום וידאו וסטילס עבור חתונתו(ס' 6 לכתב התביעה המקורי וס' 5 לכתב התביעה המתוקן).
5. יוצא מכך כי, אף לשיטתו של המבקש, רעייתו של המשיב לא הייתה עמו כאשר התקשר המשיב עם המבקש בהזמנת עבודת הצילום לחתונתו. עובדה זו מתחזקת לאור טענת המשיב כי בחברה הדרוזית מוטלת האחריות לצילום אירוע החתונה על צד החתן, טענה אשר לא נסתרה על ידי המבקש.
6. עוד טען המבקש כי המשיב הינו חייב המוגבל באמצעים ולכן מבקש לצרף לכתב התביעה את אשתו של המשיב כנתבעת נוספת, אך הוראת תקנה 24 לתקנות סדר הדין לא נועדה לענות על טעמי הנוחות של המבקש (ר' תא (ת"א) 42929-08 רפאל בן שחר נ' יוסי מועלם, מיום 09/03/10 פורסם בנבו). ובהתאם לכך, לא נועדה לעקוף את קשיי הגבייה, ככל שיש לתובע מאחד מבעלי הדין.
7. לאור האמור לעיל, אני מאפשרת למבקש לתקן את כתב תביעתו ולצרף את המסמכים המבוקשים ודוחה את בקשתו לצירוף אשתו של המשיב כנתבעת נוספת.
8. לאור תוצאה זו בה התקבלה חלקית הבקשה לתיקון כתב התביעה, לא מצאתי ליתן צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ט אב תש"פ, 09 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.