1. לפני בקשה לביטול פסק דין מיום 18/2/20 שניתן בהעדר התייצבות הנתבע, על פיו נדחתה התנגדות הנתבע לתביעת התובע ע"פ סכום קצוב שהוגשה ללשכת ההוצל"פ והוא חויב בנוסף בתשלום הוצאות בסך 750 ₪ .
2. יצוין כי התביעה בהוצל"פ הייתה תביעה על סכום קצוב בסך 625 ₪ בגין אי תשלום שכ"ט התובע בהליך גישור שניהל בין הנתבע לצד ג' וכי צד ג', כפי שנטען בתביעה שלם את שכ"ט התובע.
3. המבקש טוען כי לא קיבל את הזימון לדיון וע"כ יש לבטל את פסה"ד. לגופו של עניין טוען המבקש כי יש לדחות את התביעה שהוגשה בהוצל"פ כנגדו וזאת בשל כך שלא התקיים גישור בפועל וע"כ אין מקום לחייבו בתשלום שכ"ט.
4. עוד טוען הנתבע כי מדובר במחטף של פס"ד נגדו שכן היה על התובע לברר מדוע לא התייצב לדיון.
5. המשיב (הוא התובע) טוען מנגד כי לא מדובר בביטול פס"ד מחובת הצדק, שהרי בפסה"ד נקבע כי המשיב קיבל את הזימון לדיון וכי אין לבטל את פסה"ד שכן הליך הגישור התקיים.
6. עוד טוען התובע כי אין זה מחובתו לברר עם הנתבע מדוע לא התייצב לדיון.
7. בנוסף לאמור נטען כי הבקשה הוגשה בחלוף חמישה חודשים ממועד מתן פסה"ד ללא כל התייחסות למועד בו נודע למבקש על פסה"ד.

דיון

1. ניתן לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד בשתי עילות: הראשונה, ביטול מתוך חובת הצדק והשנייה, ביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. במצב בו ניתן על ידי בית המשפט פסק דין בהיעדר הגנה ולא בוצעה המצאה כדין לידי המבקש, קמה לו עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה; במקרה כזה בית המשפט אינו שוקל אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה, לגופו של עניין.

לעומת זאת, כאשר בית המשפט מתבקש לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד, כשהמבקש זומן לדין ולא נפל פגם בהמצאה, דבר הביטול נתון לשיקול-דעתו של בית המשפט. בבואו להפעיל את שיקול-דעתו, יבדוק בית המשפט האם יש בפי המבקש טעם להצדקת אי הגשת כתב ההגנה, והאם הביטול עשוי להצמיח לו תועלת, היינו האם יש בפי המבקש עילה הגנה בפני התובענה (ראה ע"א 5000/92 בן-ציון נ' גורני, פ"ד מח(1) 830, 835-836).

1. כמו כן יש להגיש בקשה לביטול פס"ד בתוך 30 יום מהמועד בו נודע למבקש על פסה"ד.
2. בעניינינו, המבקש לא מתייחס כלל למועד בו הומצא פסה"ד לעיונו ומדוע הוגשה הבקשה לביטולו בחלוף חמישה חודשים והעדר ההתייחסות פועל לחובתו.
3. לא רק זאת, לא מדובר בביטול פסה"ד מחובת הצדק שהרי בהתאם למערכת נט המשפט, הזימון לדיון הומצא לכתובתו העדכנית של הנתבע ב-15/10/19.
4. הנתבע עצמו מאשר כי עבר דירה ושינה כתובת מגוריו רק ב-12/19 ואזי הזימון הומצא לכתובתו כדין וזאת ע"י משלוח בדואר רשום שנעשה ממזכירות ביהמ"ש.
5. יובהר כי אין באחריותו של התובע לברר מדוע לא התייצב הנתבע לדיון והיה על הנתבע לברר לאיזה מועד נקבעה ההתנגדות שהגיש ולא להטיל האשם לפתחו של התובע.
6. כיוון שכך אני קובעת כי הזימון לדיון הומצא כדין ואזי אין חובה לבטל פסה"ד מחובת הצדק.
7. משלא מדובר בביטול פסה"ד מחובת הצדק יש לבחון הביטול משיקולי ביהמ"ש.
8. בעניינינו מדובר במחלוקת עובדתית ביחס לשאלת קיומו של הגישור והחיוב בהוצאות שכ"ט בגינו. מחלוקת זו יש לברר באמצעות שמיעת עדויות.
9. נוסיף לכך טענת הנתבע כי הוא הגיש ההתנגדות והאינטרס שלו היה להתייצב לדיון . אכן מאישור המסירה שצורף לתיק עולה כי הזימון נמסר לאחד מבני ביתו של הנתבע ואזי ייתכן כי מי מבאי ביתו שקיבל את הזימון לא יידע אותו ביחס לדיון ולא מדובר בזלזול בהליך.
10. ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לערכאות המשפט, זכות המשקפת הכרה בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט (ראה לעניין זה גם רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינסון, תק – על 2001(1) 1121 ורע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה, תק-על 2001(2) 217, 218).
11. אשר על כן וע"מ שלא לסגור את שערי בית המשפט בפני המבקש ולאזן בין זכויות התובע לסופיות ההליך לזכויות הנתבע, אני סבורה שיש מקום לבטל את פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות בסך 750 ₪ .
12. ככל שיופק סך ההוצאות בקופת ביהמ"ש עד ליום 15/10/20 תפתח המזכירות את התיק ותקבעו לדיון.
13. ההוצאות שיופקדו בקופת ביהמ"ש יועברו לידי התובע ללא קשר לתוצאות ההליך.
14. המזכירות תיידע הצדדים ותעקוב.

ניתנה היום, י"ד אלול תש"פ, 03 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.