1. שקלתי מכלול טענות הצדדים ולהלן בקשתי בבקשת הנתבע לביטול צו עיקול זמני אשר הוטל על שני רכבים שבבעלותו (להלן: ''צו העיקול'').
2. צו העיקול ניתן במעמד צד אחד בהתאם להחלטה מיום 26.06.2019. בתקנה 367(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ''ד-1984 נקבע כי המועד להגשת בקשה לביטול צו עיקול זמני הינה בתוך שלושים ימים ממועד המצאתו. במקרה דנן צו העיקול הומצא לנתבע ביום 8.7.19, וזאת כעולה מהודעת התובעים מאותו מועד. והנה, על אף הזמן שחלף, הנתבע הגיש בקשתו לביטול צו העיקול ביום 25.11.2020, איחור העולה על שנה ושלושה חודשים. הנתבע, וטעמיו עימו, לא טרח להגיש בקשה להארכת מועד הגשת בקשתו לביטול צו העיקול ואף לא העלה כל טעם לסיבת מחדלו. מטעם זה בלבד, דין הבקשה להידחות.

למעלה מהצורך, אף לגוף העניין, אין כל מקום לקבל את הבקשה.

1. בתקנות 362 ו-374 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, נקבעו מספר מבחנים למתן צו עיקול זמני, ואלה הם: קיום עילת תביעה על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, מאזן הנוחות וההכבדה הצפויה לתובע בביצוע פסק הדין ככל והתביעה תתקבל. במקרה דנן, מתקיימים כל המבחנים המפורטים לעיל, ואבהיר.
2. מטענות התובעים, ואשר בשלב זה נתמכו גם בתצהירי עדותם הראשית על נספחיהם, עולה כי לתובעים עילת תביעה נגד הנתבע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, אם לא מעבר לכך. באשר למאזן הנוחות ויסוד ההכבדה, אומר כי אמנם נכון, הטלת עיקול זמני בהתאם לצו העיקול מהווה פגיעה בקניינו של הנתבע, אולם פגיעה כאמור מותרת על פי דין. יתירה מכך, אין בפי הנתבע כל טענה לנזק הממשי העלול להיגרם לו מהמשך הטלת העיקול עד למתן פסק הדין בתביעה. מנגד, ככל ויבוטל צו העיקול והתובעים יזכו בדין, הם עלולים לעמוד בפני שוקת שבורה ולא יוכלו לממש את פסק הדין ובכך תיפגע זכותם הקניינית, לא רק ברמת העיקרון אלא באופן ממשי. הדברים הינם מקל וחומר לאור טענת התובעים שלא זכתה לכל התייחסות מצד הנתבע, לפיה הוגשו נגדו שלוש תביעות בהן עלו טענות בדומה לטענות בהליך דנן והתבקשו סעדים כספיים בהתאם. למותר לציין כי קבלת אותן תביעות לא תשפר את מצבו הכלכלי של הנתבע ותקשה עוד יותר על התובעים לממש את פסק הדין שיינתן בהליך זה, ככל והם יזכו בדין.
3. טענת הנתבע ולפיה הוא מבוטח באמצעות חברת ביטוח מפני תביעה לרשלנות מקצועית הינה לעג לרש, שכן היא מועלית בהתעלם מהעובדה כי חברת הביטוח סירבה להכיר בכיסוי הביטוחי (ובהתאם לכך נשלחה הודעת צד ג') ולאור טיעוני התובעים וצד ג', קיימים סימני שאלה לא קלים ביחס לכיסוי הביטוחי הנטען.
4. לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

הנתבע ישלם לתובעים, ביחד ולחוד, באמצעות בא כוחם, הוצאות הבקשה בסך של 1,500 ₪ (כולל מע"מ) וזאת עד ליום 14.12.2020, שאם לא כן, הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, כ"ז כסלו תשפ"א, 13 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.