1. מונחת בפני בקשה לאישור הסדר פשרה לפי סעיפים 18 ו-19 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק"). עניינה של הבקשה בחמש בקשות לאישור תובענות כייצוגיות שהוגשו כנגד רכבת ישראל בע"מ (להלן: "הרכבת") ואוחדו [ראו בש"א 9073/20 גודש נ' רכבת ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 4.1.2021)], בטענה לקיומם של מפגעי זיהום אוויר בחמש תחנות רכבת: "השלום" בתל אביב-יפו (ת"צ 4373-01-15); "יוספטל" בבת ים (ת"צ 45897-01-17); "קוממיות" בבת ים (ת"צ 14412-04-17); "ההגנה" בתל אביב-יפו (ת"צ 30861-08-18); ו"וולפסון" בחולון (ת"צ 57327-06-19) (להלן: "התחנות").

העובדות הצריכות לעניין

1. המבקשים, הגישו במועדים שונים החל משנת 2015 תביעות כנגד הרכבת ובצדן בקשה לאשר ניהולן כתובענות ייצוגיות (להלן: "בקשות האישור"). במרכז התביעות ובקשות האישור עמדה הטענה, כי הרכבת הפרה את הוראות החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב-1992 (להלן: "חוק למניעת מפגעים סביבתיים"), חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008 (להלן: "חוק אוויר נקי") והתקנות שהותקנו מכוחו, שעה שחשפה את העוברים והשבים בתחנותיה לזיהום אוויר חזק ובלתי סביר, אשר יש בו כדי לסכן את בריאותם של השוהים בתחנות וכן לעורר בקרבם תחושות שליליות, נפשיות וגופניות.
2. עילות התביעה אשר פורטו בבקשות האישור כללו הפרת הוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), לרבות עילת הפרת חובה חקוקה בהתאם לסעיף 63 לפקודת הנזיקין, עוולת הרשלנות בהתאם לסעיף 35 לפקודת הנזיקין ומטרד ליחיד בהתאם לסעיף 44 לפקודת הנזיקין; הפרת סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973; פגיעה באוטונומיה ובזכות לחיות בסביבה ראויה; וכן הפרת הוראות חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 והתקנות שהותקנו מכוחו.
3. המבקשים ביקשו לייצג את: "כל מי שביקר בתחנות, בין אם בהמתנה לרכבת או לאחר ירידתו ממנה או בעת שהייתו בתוך רכבת שעמדה בתחנה וזאת החל משבע שנים טרם פתיחת כל אחד מההליכים ועד למועד הקובע".
4. בהתאם, עתרו המבקשים לסעדים מסוג של צווי עשה להסרת המפגע וכן לפיצויים כספיים בסך מצטבר של 493,000,000 ₪ לכלל התביעות שהוגשו וזאת על סמך אומדן הנזקים הבריאותיים והנפשיים שנגרמו, ועתידים להיגרם, לבאי התחנות כתוצאה מחשיפה לזיהום האוויר וכן על נזק בלתי-ממוני המתבטא, בין היתר, בפגיעה באוטונומיה.
5. מנגד, טענה הרכבת, במסגרת תשובותיה לבקשות האישור, כי היא החלה לפעול ופועלת במרבית התחנות בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה למציאת פתרון לבעיית הזיהום, וזאת עוד בטרם הוגשו בקשות האישור. נטען, כי במסגרת זאת כבר התבצעו, וממשיכות להתבצע, על ידי הרכבת פעולות ביקורת, תכנון וניטור במטרה להביא לצמצום פליטת מזהמים וחשיפה אליהם בשטח התחנות. הרכבת טענה, כי פרויקט "חשמול הרכבת", במסגרתו תועבר הרכבת לשימוש בהנעה חשמלית, עשוי להוות פתרון מערכתי לאומי לשאלות הסביבתיות המצויות בלב בקשות האישור. לבסוף, טענה הרכבת, כי תביעה ייצוגית אינה האכסניה המתאימה לניהול ההליכים דנן וכי ראוי היה שהתביעה תוגש לבית המשפט המוסמך מכוח החוק למניעת מפגעים סביבתיים, בית משפט השלום.

הסדר הפשרה הראשון

1. חרף המחלוקות דלעיל ובעקבות הליך גישור שהתנהל בין הצדדים (יצוין כי תחילה התנהל הליך הגישור לגבי חלק מההליכים, ובהמשך, בהסכמת כל הצדדים, לגבי כל ההליכים, שאז גם הוגשה בקשה לאיחוד כל ההליכים בפניי כמפורט לעיל), הגישו הצדדים, ביום 14.3.2021, בקשה לאישור הסדר פשרה (להלן: "ההסדר הראשון"), תוך שטענו כי יש בהסדר כדי לייתר את הטעם בהמשך ניהול ההליך משבקשת האישור השיגה את מטרתה.

עיקרי הסדר הפשרה הראשון

1. הסדר הפשרה הראשון כלל, מבלי להודות בטענות, הן הסדרה עתידית והן פיצוי לעבר, כמפורט להלן:
2. הטמעת פתרון ארוך טווח בתחנות בדמות מערכת מפוחים מיוחדת

התחייבות הרכבת להטמעת פתרון ארוך טווח בתחנות בדמות התקנת מערכת מפוחים ייעודית (שהותקנה כבר בתחנות "השלום" ו-"יוספטל"), אשר תפקידה סילוק מזהמים מרציפי התחנות (סעיף 4.1(א) להסדר הפשרה הראשון). הטמעת המערכת נקבעה על פי תכנית עבודה סדורה לפיה התקנת מערכת המפוחים ביחס לתחנות "קוממיות", "וולפסון" ו-"ההגנה" תיעשה באופן מדורג, בכל פעם בתחנה אחת בלבד, זאת בשעה שהרכבת תטמיע את הידע שצברה בכל תחנה לשם טיוב פתרון מערכת המפוחים המיוחדת בתחנות הבאות. עוד הוסכם, שמערכת זו תפעל עד להשלמת פרויקט חשמול הרכבת, שצפוי להביא למניעת זיהום האוויר בתחנות לאור החלפת שיטת הנעת הרכבות מהנעת דיזל לשיטת הנעה חשמלית.

יצוין, כי הצדדים פרטו במסגרת ההסדר הראשון את הפרטים הרלוונטיים לגבי התקנת מערכת המפוחים בכל אחת מהתחנות, ואולם לאור התפתחות ההליכים, בהם התייתר הצורך בהתקנת המפוחים, כפי שיפורט בהמשך, לא מצאתי לנכון להרחיב בעניין זה עתה. יחד עם זאת מצאתי לפרט הפרטים הבאים:

• 1. הוסכם בין הצדדים כי העלות המצטברת של פתרון מערכת המפוחים שהותקנו עד למועד הסדר הפשרה הראשון בתחנות "השלום" ו-"יוספטל" מוערכת בכ-23,500,000 ₪ (לא כולל עלויות צריכת חשמל, שעומדות על כ-25,000 ₪ לחודש לכל תחנה), וכי העלות המוערכת לעתיד לגבי תחנות "קוממיות", "וולפסון" ו-"ההגנה" היא כ-23,000,000 ₪.
  2. הצדדים בקשו להבהיר, כי מערכת המפוחים הינה ייחודית לכל תחנה ומתחשבת במבנה התחנה, במספר הנוסעים, במיקומה וכיוצ"ב, וכי סוג הפתרון אינו דומה בהכרח בכל תחנה ותחנה והכל לפי שיקול דעתה המקצועי של הרכבת בשילובם של המומחים בהליך התכנון.
  3. הצדדים הסכימו, כי ככל שפרויקט חשמול הרכבת יושלם באופן שיביא לשיפור משמעותי בערכי האוויר והסביבה, אזי לא יהיה צורך בפתרון מערכת המפוחים וזו תוסר או לא תותקן, בתחנות, לפי שיקול דעתה של הרכבת (סעיף 4.2(ג) להסדר הפשרה).

עוד הוסכם, על מינוי הגב' ורדינה היבנר, מטעם הרכבת, ומר אבי מושל, מטעם המבקשים, כמומחים משותפים בהתאם לכתב מינוי שגובש (ראו נספח 6 להסדר הפשרה; סעיף 10 להסדר הפשרה; להלן: "המומחים"), אשר תפקידם יהיה ליתן ייעוץ ביחס להתקנת מערכת המפוחים המיוחדת שתוטמע בכל תחנה ומעקב אחר קצת ההטמעה בתחנות השונות, וכן עריכת דו"ח מסכם עם סיום ההתקנה.

1. סעד לטובת הציבור - צעדים תפעוליים משלימים וסל שיפורים לטובת באי התחנות

הצדדים הסכימו במסגרת ההסדר הראשון, כי הרכבת תעניק פיצוי לטובת הציבור על דרך של נקיטת צעדים תפעולים משלימים הקשורים לנושא איכות האוויר בתחנות (סעיף 4.1(ב) להסדר הפשרה) כגון הפעלת מערכת כריזה ייעודית; עמדת הסברה מאוישת; הפעלה רציפה של מערך ניטור האוויר בתחנות וכן שיפור וחיזוק מערך השילוט הרלוונטי לאיכות האוויר.

בנוסף, תפעל הרכבת להענקת סל שיפורים לחוויית השירות והשהייה בתחנות לרווחת באי המקום.

הצעדים התפעוליים וסל השיפורים לרווחת באי התחנות יוטמעו במקביל בחמשת התחנות, החל מ-30 ימים לאחר הפיכתו של פסק הדין לחלוט, אלא אם הצדדים הסכימו בכתב על מועד מוקדם יותר ובית המשפט אישר הסכמה זו (להלן: "המועד הקובע").

הצדדים העריכו כי סעדים אלו לטובת הציבור כרוכים בהשקעה כספית בסך המוערך בכ-6,000,000 ₪ (ובתוספת מע"מ כדין - סך של 7,020,000 ₪).

הצדדים פרטו את אופן יישום הצעדים התפעוליים המשלימים וסל השיפורים בכל אחת מן התחנות, וציינו את הסכומים הרלוונטיים לכל תחנה כדלקמן: תחנת השלום - 1,900,000 ₪; תחנת יוספטל - 1,200,000 ₪; תחנת קוממיות - 1,100,000 ₪; תחנת וולפסון - 600,000 ₪; תחנת ההגנה - 1,200,000 ₪.

לעניין הפיצוי, נקבע מנגנון פיקוח פנימי לפיו הרכבת תמסור למבקשים, מידי 6 חודשים, דיווח המאושר בידי רו"ח על ההשקעות אשר ביצעה בפועל, בצירוף קבלות.

1. עוד במסגרת ההסדר, הוסכם כי ההחלטה לאשרו וליתן לו תוקף של פסק דין תהווה מעשה בית דין ביחס לחברי הקבוצה אשר לא יגישו הודעת יציאה מהקבוצה שאושרה כדין, בכל הקשור בענייני התביעה ולרבות ביחס לכל עניין ו/או עילת תביעה ו/או עובדה, בין אם ידועים במועד חתימת הסכם הפשרה ובין אם יתבררו בעתיד, בקשר עם ענייני התביעה, כך שלחברי הקבוצה לא תעמוד עוד כל טענה ו/או זכות כלפי הרכבת ו/או מי מטעמה ו/או הפועל עבורה בקשר עם האמור לעיל. ההחלטה לאשר את הסכם הפשרה בתביעה וליתן לו תוקף של פסק דין תגבש ויתור וסילוק על חברי הקבוצה.
2. הצדדים סבורים, כי בנסיבות העניין לא נדרש מינוי בודק לפי סעיף 19(ב) לחוק, וכי מינוי כאמור לא יביא כל תועלת בנסיבות בהן הסדר הפשרה כבר כולל מינוי מומחים מטעמם של הצדדים וכן כולל מנגנון פיקוח תקופתי (כל 6 חודשים) באשר להיבטים הכספים/ביצועיים של ההסדר. הצדדים סבורים כי לאור ניהול הליך גישור אינטנסיבי ומורכב, במסגרתו ירדו הצדדים לעומקי המחלוקת בניהם, אין צורך במינוי צד שלישי נוסף. מה גם שמינוי בודק יהיה כרוך בעלויות ובהימשכות ההליכים שלא לצורך.

גמול ושכ"ט

1. הצדדים ביקשו כי בית המשפט יאשר פסיקת גמול למבקשים בסך כולל של 297,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין, כאשר ההמלצה היא להעניק את סכום הגמול לפי הפירוט הבא:

בת"צ 4373-01-15: לשלושת המבקשים, מאיר גודש, ערן רייכמן ואליהו חאראר, סך של 108,000 ₪ בתוספת מע"מ (סה"כ: 126,360 ₪), בחלוקה שווה בניהם;

בת"צ 45897-01-17: לשני המבקשים, נאור נחום וורד שחר, סך של 73,000 ₪ בתוספת מע"מ (סה"כ 85,410 ₪), בחלוקה שווה בניהם;

בת"צ 14412-04-17: למבקש, עומר אברהם, סך של 45,000 ₪ בתוספת מע"מ (סך של 52,650 ₪);

בת"צ 30861-08-18: לשני המבקשים, עידן מאירזדה ועומר אברהם, סך של 50,000 ₪ בתוספת מע"מ (סה"כ 58,500 ₪), בחלוקה שווה בניהם;

בת"צ 57327-06-19: למבקש, אוהד גורפינקל, סך של 21,000 ₪ בתוספת מע"מ (סך של 24,570 ₪).

1. בנוסף, ביקשו הצדדים כי בית המשפט יאשר פסיקת שכ"ט לבאי כוח המבקשים בסך כולל של 2,103,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין, כאשר ההמלצה היא להעניק את שכר הטרחה לפי הפירוט הבא:

בגין ת"צ 4373-01-15: סך של 620,000 ₪ בתוספת מע"מ (סה"כ: 725,400 ₪);

בגין ת"צ 45897-01-17: סך של 405,000 ₪ בתוספת מע"מ (סה"כ 473,850 ₪);

בגין ת"צ 14412-04-17: סך של 407,000 ₪ בתוספת מע"מ (סה"כ 476,190 ₪);

בגין ת"צ 30861-08-18: סך של 430,000 ₪ בתוספת מע"מ (סה"כ 503,100 ₪);

בגין ת"צ 57327-06-19: סך של 241,000 ₪ בתוספת מע"מ (סה"כ: 281,970 ₪).

1. עוד ביקשו הצדדים כי בית המשפט יאשר החזר עלויות חוות דעת מומחים בגין חמשת ההליכים בסך כולל של 99,720 ₪ לפי הפירוט הבא:

בגין ת"צ 4373-01-15: סך של 15,000 ₪;

בגין ת"צ 45897-01-17: סך של 17,550 ₪;

בגין ת"צ 14412-04-17: סך של 22,370 ₪;

בגין ת"צ 30861-08-18: סך של 27,250 ₪;

בגין ת"צ 57327-06-19: סך של 17,550 ₪.

1. הצדדים סבורים, כי בנסיבות בהן הסדר הפשרה הביא תועלת משמעותית לחברי הקבוצה בדמות מציאת פתרון בפועל למפגע הנטען, דרך מערכת המפוחים המיוחדת, אשר הטמעתה כרוכה בהשקעה כספית רבה מצד הרכבת; הקמת מנגנון פיקוח מטעם הצדדים; מתן סעד כספי לקבוצה על דרך של נקיטת צעדים תפעולים משלימים הקשורים לנושא איכות האוויר וכן בדרך של הענקת סל שיפורים לחוויות השירות בתחנות; ובשים לב לחשיבותה הרבה של השמירה על איכות הסביבה ועל אוויר נקי; מורכבות ההליכים ומידת הטרחה שהושקעה בעניינם לרבות הסיכון שנטלו על עצמם המבקשים ובאי כוחם; ולאור החשיבות לתמרץ הגשת תובענות ייצוגיות בתחום המפגעים הסביבתיים, יש לקבוע כי שיעורי הגמול ושכ"ט המוצעים הינם ראויים.
2. בהתאם להוראות סעיפים 18 ו-25 לחוק, הוריתי על המצאת העתק מהבקשה לאישור הסדר פשרה ליועץ המשפטי לממשלה (להלן: "היועמ"ש") וכן על פרסום הודעה בעיתונות בדבר הגשת בקשה לאישור הסדר פשרה. כן צוינו המועדים בהם כל מי שאינו מעוניין כי הסכם הפשרה יחול עליו, להגיש התנגדות להסדר או לבקש רשות לצאת מן הקבוצה.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה

1. ביום 8.8.2021 הוגשה עמדת היועמ"ש ביחס להסדר המוצע, אשר התנגד לשיעור הגמול ולשכה"ט המוצעים, תוך שפירט הסתייגויותיו כדלקמן:
2. תועלת לקבוצה ושיעור שכ"ט

נטען, כי שיעור הגמול ושכה"ט חורגים באופן משמעותי מאמות המידה שנקבעו בפסיקה במיוחד נוכח הנתונים הבאים אותם יש להביא בחשבון:

• 1. חלק מהפיצוי שניתן לקבוצה הוא תולדה של הליך אכיפה מנהלי שנוהל על ידי המשרד להגנת הסביבה נגד הרכבת ביחס לתחנות "השלום" ו-"יוספטל" שהוליד את פתרון התקנת המפוחים ומערכות הניטור שם. לדעת היועמ"ש, סך התועלת שהעריכו המבקשים כלל עלויות שנדרשו כחלק מההליך המנהלי, ושכר הטרחה אינו צריך להיגזר מרכיבים ועלויות אלה.
  2. באשר לסוגיית ההסדרה העתידית המוצעת, לאור מידע שהתקבל מהרכבת לפיו עם סיום פרויקט חשמול הרכבת, יעברו בתחנות "קוממיות" ו-"וולפסון" רכבות חשמליות בלבד, ועל פי עמדת גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה, לא יהיה צורך בהתקנת מערכות נוספות להפחתת זיהום אוויר בתחנות אלו. באשר לתחנת "ההגנה", המשרד להגנת הסביבה יבחן את הצורך להתקין מערכות להפחתת זיהום אוויר בה, בין היתר, בהתאם לנתונים שהתבקשה הרכבת להעביר ובכלל זה, שיעור רכבות הדיזל שיעברו בתחנה זו בשנים הקרובות, עד סיום חשמול כלל המסילות, כך שיכול שהצורך להתקין מערכות אלו גם בתחנה זו יתייתר.
  3. נטען, כי יש מקום להבהיר את עלות הצעדים התפעוליים הנוספים (שהועמדה על סך של 7,020,000 ₪), היות שגם נושא המסכים והשילוט, הכלול תחת הצעדים התפעוליים, הוסדר כבר כחלק מהליך האכיפה המנהלי כמפורט לעיל, והרי מדובר בעלות שהיא חלק מ"שווי ההסדר" ממנו מבוקש לגזור את שכר הטרחה המוצע.
  4. היועמ"ש ביקש להדגיש כי על פי ההלכה הפסוקה, בקביעת שכה"ט הראוי יש להתחשב בסוג הפיצוי שניתן לחברי הקבוצה וכי במקרה דנן מדובר בפיצוי בעין ולא בסעד כספי. לטענתו, ככל ומדובר בפיצוי בדמות פרויקטים לטובת חברי הקבוצה, יש לקבוע שכ"ט וגמול נמוכים יותר.
  5. עוד הציע היועמ"ש, כי ככל שבית המשפט יקבל את עמדתו ביחס להפחתת סכום שכה"ט, סכום ההפחתה יועבר לטובת הגדלת סכום הפיצוי לטובת הקבוצה.

1. שכ"ט מדורג - לעמדת היועמ"ש יש לקבוע כי שכה"ט והגמול ישולמו במספר פעימות בהלימה לאופן התקדמות הפרויקטים העתידיים (המפורטים בנספח 2 להסדר הפשרה) ובאופן שיתמרץ את באי הכוח המייצגים לקדם ולפקח כיאות על מימוש ההסדר.
2. חובת דיווח לבית המשפט - לעמדת היועמ"ש, יש לחייב את הצדדים לדווח באופן רציף לבית המשפט אודות יישום הסדר הפשרה על שלביו, באופן שיאפשר לבית המשפט לקיים את תפקידו בפיקוח על יישום ההסדר. לעמדת היועמ"ש, מנגנון הפיקוח המוצע על ידי הצדדים במסגרת ההסדר, אינו מספק.

תגובת הצדדים לעמדת היומ"ש

1. נוכח עמדת היועמ"ש התבקשה התייחסות הצדדים.

המבקשים בתגובתם דחו את הטענה לפיה התכנון וההוצאה לפועל של התקנת המערכות להפחתת הזיהום בתחנות הן תולדה בלבדית של ההליך המנהלי שנקט המשרד להגנת הסביבה. לטענתם, ההליך המנהלי הפיק תוצאות חלקיות בלבד בעוד שההליכים דנן הביאו ליישום בפועל של מספר החלטות קודמות (ניטור רציף, התקנת מסכי התראה ושילוט לא בולט), והיוו זרז מהותי למציאת פתרון. משכך, אין עילה להפחתת שכה"ט והגמול.

המבקשים דחו את טענת היועמ"ש לפיה יש להפחית את סכומי הגמול ושכה"ט משהתברר כי בסופו של יום, לא יותקנו מערכות להפחתת זיהום אוויר בתחנות "קוממיות", "וולפסון", וכי בתחנת "ההגנה" קיים ספק אם תותקן מערכת וזאת עקב השלמה צפויה של פרויקט חשמול המסילות בתחנות אלה. לטענתם, יש בהסדר הפשרה ובהליכים כדי להניע ולתמרץ את הרכבת למצוא פתרונות לבעיית זיהום האוויר אם בדמות פרויקט חשמול המסילות ואם בדמות מערכות אחרות, ואין לזקוף הדבר לחובתם.

1. לטענת המבקשים, שכר הטרחה שהוצע הולם את הפסיקה שכן אין מקום להחיל את "שיטת האחוזים" כשיטה יחידה לקביעת שיעור גמול ושכ"ט, שעה שלצד הפיצוי הכספי לחברי הקבוצה קיימים סעדים נוספים בעין כגון התקנת מערכות הנדסיות להפחתת הזיהום לצד התחייבות לעשות כן בתחנות נוספות ולפעול להרחקת נוסעים מזיהום אוויר עד הטמעת המערכות ו/או סילוק הזיהום בדרך של מעבר לחשמול- החשובים לא פחות. לחילופין, טוענים המבקשים כי גם אילו ניתן ליישם רק את "שיטת האחוזים", הרי שיש לקחת בחשבון את עלות המערכות אשר ברכישתן, התקנתן והפעלתן הושקעו עד היו למעלה מ-23,000,000 ₪, וכן את הפיצוי לחברי הקבוצה המגיע לסכום כולל של כ-7,000,000 ₪.
2. לעניין "תוספת שילוט ומסכים", מבהירים המבקשים כי מדובר על הוספת שילוט נוסף, 25 שלטים במספר, וכן תוספת של 8 מסכים בתחנות, אשר מציגים לציבור הנוסעים את רמת איכות האוויר בתחנה. תוספת זו נועדה לשפר את היידוע לנוסעים בדבר איכות האוויר אליו הם חשופים.
3. המבקשים ביקשו להותיר לשיקול דעתו של בית המשפט את הערת היועמ"ש הממליצה על תשלום שכר טרחה מדורג בהלימה להתקדמות הפרויקטים. לצד האמור, טענו המבקשים כי ככל שיקבע שכ"ט מדורג יש להורות על תשלום חלקו הארי של שכה"ט כבר עם אישור ההסדר. בנוסף, ציינו המבקשים כי מאחר ובמסגרת ההסדר, הרכבת לא התחייבה למועדי סיום ביצוע והשלמת הפרויקטים בתחנות, יש לקבוע כי יתרת שכר הטרחה תשולם עד מועד מסוים, אותו יקבע בית המשפט, אף אם לא תשלים הרכבת את התחייבויותיה במלואן. לבסוף, ככל ובית המשפט יקבע כי שכה"ט יהא מדורג, יש לקבוע כי הוא יוצמד למדד ויישא ריבית עד לתשלומו בפועל.

המבקשים אינם מתנגדים להערת היועמ"ש כי נכון שיימסר דיווח לבית המשפט על ביצוע הסדר הפשרה על שלביו.

1. הרכבת, בתגובתה לעמדת היועמ"ש, ציינה כי רואה בהסדר הפשרה הסדר ראוי, הוגן וסביר הן לעניין תוכנו והן לעניין שיעור שכה"ט והגמול. הרכבת הוסיפה כי היא אינה מתנגדת להצעת היועמ"ש בדבר מסירת דיווח לביהמ"ש ביחס לביצוע ההסדר כאמור.
2. ביום 12.5.22 הגישה המדינה הודעה אליה צירפה מסמכים מהמשרד להגנת הסביבה, וזאת בהמשך להתנגדות שהוגשה להסדר הראשון, וטענה כי יש במסמכים כדי לתמוך בעמדת היועמ"ש לגבי היקף התועלת של בקשת האישור ובהתאם ביקשה התערבות בגובה הגמול ושכה"ט המבוקשים. המדובר במסמכים שונים כגון ניתוח תוצאות ניטור זיהום האוויר בתחנת השלום במועדים שונים בשנת 2013, התכתבויות בין הרכבת לבין המשרד להגנת הסביבה בנוגע לתוצאות ערכי אויר משנת 2013 ובקשה ליזום פגישה בעניין, התראות משנת 2016 שנשלחו לרכבת בגין הפרת חוק אוויר נקי, סיכומי ישיבות משנת 2017, הצגת נתונים בדבר פעולות בהן נקטה הרכבת בשנת 2017 וכדומה.
3. יצוין, כי המבקשים טענו כי אין במסמכים שצורפו כדי לשנות מעמדתם לתגובת היועמ"ש בכל הנוגע למידת תרומת ההליכים בהם נקטו ובהתאם לעמדתם התומכת באישור הגמול ושכה"ט המבוקשים בהסדר המוצע. המבקשים ציינו כי מעולם לא טענו כי המשרד להגנת הסביבה לא פעל בעניין זיהום האוויר אלא טענו, כי היה בבקשות האישור ובפעילות המבקשים משקל רב בהנעת המשיבה לפעול לצמצום זיהום האוויר וביישום פתרונות. עוד נטען, כי המשרד להגנת הסביבה צורף להליך הראשון שננקט בעניין תחנת השלום, כאשר לפני כן לא התנהלו הליכים של ממש על ידי המשרד.
4. ביום 8.9.22 נערך בפניי דיון במסגרתו התייחסו הצדדים, בין השאר, למידת התועלת שצמחה מבקשות האישור ולמידת השפעתה על מציאת הפתרון והפחתת זיהום האוויר.

נציג המדינה עמד על כך, שהמשרד להגנת הסביבה הוא זה שאיתר את הבעיה ופנה לרכבת עוד בשנת 2008 ובהתאם לדרישותיו יושם הפתרון של הצבת מפוחים בתחנות השלום ויוספטל. נטען כי כבר אז היה ידוע על פרויקט חשמול הרכבת ועל כך שלא יהיה צורך בהתקנת מפוחים בכל התחנות.

נציג המשרד להגנת הסביבה, מרכז בכיר בתחום מניעת זיהום האוויר, הסביר בפירוט דבר התקנת המפוחים בתחנות השלום ויוספטל. אשר להתקנת מפוחים בתחנות נוספות, ציין הנציג כי לאור התקדמות הליך חשמול הרכבת, ולאור העובדה שהתקנת מערכת מפוחים בכל תחנה אורכת כ-10 חודשים, הרי שאין טעם בהמשך התקנת המפוחים. נטען, כי הרכבות העוברות בתחנות קוממיות ו-וולפסון הן חשמליות, כך שאין צורך בהתקנה של מערכת המפוחים. באשר לתחנת ההגנה, נטען כי יש צורך בבדיקה, אך בכל מקרה לאור מבנה התחנה, ועמדת המשרד להגנת הסביבה היא שאין צורך בהתקנת מערכת מפוחים, כאשר הצפי להשלמת פרויקט החשמול שם הוא כשנה וחצי.

נציג המשרד להגנת הסביבה פירט כי בשנת 2011, לאחר שחוקק חוק אוויר נקי וניתנו סמכויות, הפניות לרכבת נהפכו לדרישות להפחתת זיהום האוויר.

בהינתן האמור, טענה המדינה, במהלך הדיון שהתקיים בפני, כי אין מקום לגזור את הגמול ושכ"ט בנסיבות העניין מתוך שווי ההסדרה העתידית מאחר וחלק נכבד מהפעולות אינן כתוצאה מפעילות המבקשים אלא מדובר בתהליכים שהחלו מול המשרד להגנת הסביבה, עובר להגשת בקשות האישור.

נטען, כי גם באשר לפיצוי וסל השיפורים לציבור, המדובר בנושאים שהועלו מול המשרד להגנת הסביבה עובר להסדר הפשרה המוצע.

לאור כל זאת, טענה המדינה כי יש להפחית את סכום הגמול ושכה"ט ולהגדיל את הפיצוי לציבור.

יצוין, כי לדיון התייצב גם המגשר שבעזרתו גיבשו הצדדים את הסדר הפשרה המוצע (עו"ד יואב הירש), שציין כי לא היה מודע לכל הנתונים שהוצגו בדיון, וכי המטרה של הגישור שהחל ב-2018 הייתה מציאת פתרון ביניים עד להשלמת פרויקט החישמול, שבסופו של דבר הסתיים מוקדם מהצפוי.

המשיבה התייחסה לקשיים שהעלתה המדינה וציינה כי לא נטען שעובר להגשת בקשות האישור לא נעשה דבר, אלא נטען כי ההליכים מכוח בקשות האישור נעשו במקביל לפעילות המשרד להגנת הסביבה. נטען כי במסגרת בקשות האישור נעשו דברים מעבר לדרישות המשרד להגנת הסביבה.

המבקשים עמדו על כך שהם שקדו רבות על קידום הפתרון של מערכת המפוחים, וכי פעילותם זירזה את המשיבה לקדם העניין מול המשרד להגנת הסביבה. עוד נטען כי בעת שהוגשה בקשת האישור לגבי תחנת השלום בשנת 2015, לא הוצע בעניין שום פתרון, וכי המשרד להגנת הסביבה צורף שם כצד, וכי רק לאחר מכן קודם הפתרון של מערכת המפוחים.

הסדר הפשרה המתוקן

1. בעקבות הערות בית המשפט ונציג היועמ"ש, כפי שעלו במהלך הדיון, הגישו הצדדים, ביום 15.12.22, בקשה מתוקנת לאישור הסדר פשרה, הסדר מתוקן הלוקח בחשבון את הערות בית המשפט בשני היבטים מרכזיים: האחד - סכומי הגמול ושכה"ט - כאשר הצדדים מציעים כי מתוך סכומים אלו יועבר סך של 409,500 ₪ לטובת פיצוי לחברי הקבוצה כפי שיפורט להלן, והשני - כי הסכומים ישולמו בהתחשב בהתקדמות פרויקט חשמול הרכבות, הכל כפי שיפורט להלן.
2. התמודדות עם זיהום האוויר בתחנות - הצדדים ציינו כי לאור האצת פרויקט חשמול הרכבת אל מול הצפי המקורי, באופן שלמעשה הפרויקט הושלם בתחנות מושא בקשות האישור, השתפרו באופן ניכר ערכי האוויר בתחנות הרלוונטיות. לאור שינוי נסיבות זה, הרי שלמעשה התייתר הצורך בפתרון, שהוצע במסגרת הסדר הפשרה הראשון, על דרך של התקנת מערכות מפוחים, והצדדים הסכימו כי הוא אינו רלוונטי עוד, ועל כן לא יותקנו מערכות מפוחים בתחנות הנוספות מושא בקשות האישור - קוממיות, וולפסון וההגנה.

הצדדים עמדו על כך שעלות ההתקנה והתפעול של מערכות המפוחים בתחנות בהן כבר הותקנו עובר להשלמת חשמול הרכבת - תחנות השלום ויוספטל - הינה 26,500,000 ₪ עד כה. עוד ציינו הצדדים, כי בתחנת השלום עדיין פועלת מערכת המפוחים על אף השיפור הניכר בזיהום האוויר, כאשר הרכבת שומרת לעצמה הזכות להסיר את מערכת המפוחים, הכל בכפוף להנחיות המשרד לאיכות הסביבה. באשר לתחנת יוספטל, ציינו הצדדים, כי מערכת המפוחים אינה פועלת מאז דצמבר 2021 נוכח השיפור המשמעותי בערכי האוויר, הכל בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה.

1. סעד מיוחד לציבור - סל שיפורים לטובת באי התחנות - הצדדים מיקדו את מלוא הפיצוי לציבור בסל שיפורים לטובת באי התחנות, כאשר שווי סל השיפורים הוגדל לסך כולל של 7,429,500 ₪ (6,350,000 ₪ + מע"מ), תחת הסך של 7,020,000 ₪ שהוצע במסגרת ההסדר הראשון. המדובר בתוספת של 409,500 ₪ (כולל מע"מ) שהופחתו משכר הטרחה, כפי שיפורט. הצדדים הבהירו, כי התוספת הועברה כולה לסל השיפורים בתחנת וולפסון כדי שניתן יהיה להפיק ממנה את מירב התועלת (כאשר סל השיפורים בשאר התחנות נותר באותם הסכומים כפי שהוצע בהסדר הראשון). כן ציינו כי הרכבת רשאית להעביר תקציב מתחנה אחת לאחרת עד לסך של 100,000 ₪.
2. הצדדים פירטו במסגרת נספח 2 להסכם הפשרה המתוקן את השיפורים הספציפיים בכל תחנה, והבהירו כי השיפורים הנ"ל לא תוכננו ולא תוקצבו על ידי הרכבת עובר לחתימת הסדר הפשרה המתוקן. צוין, כי סל השיפורים יוטמע בכל התחנות במקביל בתוך 30 יום מאישור הסדר הפשרה או בסמוך לכך.

להלן פירוט תמציתי של סל השיפורים בתחנות כמפורט בנספח 2 הנ"ל:

• 1. תחנת השלום - סל שיפורים בסך של 1,900,000 ₪ בתוספת מע"מ (2,223,000 ₪), ובתוך כך שדרוג והוספת מערכות מיזוג אויר בתחנה, הקמת פינות ישיבה ושדרוג והוספת תאי שירותים.
  2. תחנת יוספטל - סל שיפורים בסך של 1,200,000 ₪ בתוספת מע"מ (1,404,000 ₪), ובתוך כך שדרוג מערכות מיזוג האוויר והקמת פינות ישיבה.
  3. תחנת קוממיות - סל שיפורים בסך של 1,100,000 ₪ בתוספת מע"מ (1,287,000 ₪), ובתוך כך שדרוג מערכות מיזוג האוויר והקמת פינות ישיבה.
  4. תחנת ההגנה - סל שיפורים בסך של 1,200,000 ₪ בתוספת מע"מ (1,404,500 ₪), ובתוך כך התקנת פינות ישיבה, בניית שירותים, שדרוג עמדת השירות והמודיעין, שדרוג והחלפת ספסלים וכו'.
  5. תחנת וולפסון - סל שיפורים בסך 950,000 ₪ בתוספת מע"מ (1,111,500 ₪), ובתוך כך שדרוג מערכות מיזוג האוויר והוספת חימום והקמת פינות ישיבה חדשות.

1. הצדדים הציעו כי הרכבת תמסור מידי 3 חודשים לב"כ המבקשים, לבית המשפט ולפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) דיווח מאושר על ידי רו"ח על ההשקעות שביצעה בפועל, בצירוף קבלות/חשבוניות, וכי במסגרת הדיווח הראשון תפרט הרכבת לוח זמנים משוער להשלמת כל רכיב ורכיב בסל השיפורים.
2. הצדדים הדגישו כי כיום עדיין קיימים בתחנות השונות אמצעים שנועדו להקטין את החשיפה האפשרית לזיהום אויר, כגון שלטים מאירי עיניים ומסכי טלוויזיה הכוללים נתונים יחס לערכי האוויר ברציפים המתעדכנים בזמן אמת, וזאת בהתאם לדרישות המשרד להגנת הסביבה. בהקשר זה סבורים הצדדים, כי נוכח השיפור בערכי האוויר בתחנות הרי במועד חתימת ההסדר המתוקן די באמצעים הקיימים כיום בתחנות.
3. הצדדים הדגישו כי אין עוד צורך במינוי צוות מעקב של מומחים, כפי שהוצע במסגרת ההסדר הראשון, משאלו נדרשו בקשר עם מערכות המפוחים.
4. גמול ושכ"ט – הצדדים, הדגישו כי על פי הסדר הפשרה המתוקן הופחת מסכום הגמול ומשכר הטרחה סך של 409,500 ₪ (350,000 ₪ בתוספת מע"מ), שיועבר לטובת הפיצוי לציבור, כפי שפורט לעיל.
5. בהתאם סכום הגמול ושכה"ט המומלצים על ידי הצדדים הועמדו במסגרת ההסדר המתוקן על סך של 2,050,000 ₪ (לא כולל מע"מ), חלף הסך של 2,400,000 ₪ (לא כולל מע"מ) שהוצע במסגרת ההסדר הראשון.
6. הצדדים פירטו חלוקת הגמול ושכה"ט כדלקמן:
   1. גמול בסך כולל של 307,500 ₪ בתוספת מע"מ (359,500 ₪), לפי הפירוט הבא:
      1. לשלושת המבקשים בת"צ 4373-01-15 (תחנת השלום ת"א) סך של 97,375 ₪ בתוספת מע"מ (113,929 ₪) בחלוקה שווה ביניהם;
      2. לשני המבקשים בת"צ 45897-01-17 (תחנת יוספטל בת ים) סך של 61,500 ₪ בתוספת מע"מ (71,955 ₪), בחלקים שווים;
      3. למבקש בת"צ 14412-04-17 (תחנת קוממיות בת ים) סך של 56,375 ₪ בתוספת מע"מ (65,959 ₪);
      4. לשני המבקשים בת"צ 30861-08-18 (תחנת יוספטל בבת ים) סך של 61,500 ₪ בתוספת מע"מ (71,955 ₪) בחלקים שווים ביניהם;
      5. למבקש בת"צ 57327-06-19 (תחנת וולפסון בחולון) סך של 30,750 בתוספת מע"מ (35,978 ₪).
   2. שכר טרחה בסך כולל של 1,742,500 ₪ בתוספת מע"מ (2,038,725 ₪) לפי הפירוט הבא:
      1. ת"צ 4373-01-15 – תחנת "השלום" 551,790 ₪ בתוספת מע"מ (645,594 ₪);
      2. ת"צ 45897-01-17 – תחנת "יוספטל" 345,500 ₪ בתוספת מע"מ (407,745 ₪);
      3. ת"צ 14412-04-17 – תחנת "קוממיות" 319,460 ₪ בתוספת מע"מ (373,768 ₪);
      4. ת"צ 30861-08-18 – תחנת "הגנה" 348,500 ₪ בתוספת מע"מ (407,745 ₪);
      5. ת"צ 57327-06-19 – תחנת "וולפסון" 174,250 ₪ בתוספת מע"מ (203,873 ₪).

(ראו סעיף 10 להסדר המתוקן).

1. הצדדים ציינו כי רכיב החזר הוצאות בגין חוות דעת מומחה בסך של 99,720 ₪ לא שונה לעומת ההסדר הראשון (ראו סעיף 10.3 להסכם הפשרה המתוקן, הכולל גם פירוט חלוקת ההחזר לכל מבקש).
2. הצדדים הסבירו כי החלוקה הפנימית של סכומי הגמול ושכה"ט בין המבקשים ובאי כוחם בבקשות השונות נעשתה בהתאם לסכום הפיצוי לכל תחנה, וזאת בהכוונת המגשר ותוך התחשבות בנתונים כגון עוצמת הזיהום בתחנה ומספר העוברים והשבים בכל תחנה.
3. הצדדים עמדו על כך שהשינוי בסכומים מהווה מענה ראוי להתנגדות היועמ"ש להסדר הראשון, שהתמקדה בגובה הגמול ושכה"ט, והדגישו כי לעמדתם סכומי הגמול ושכה"ט אינם צריכים להיגזר רק כאחוז אריתמטי משיעור הפיצוי לציבור. עוד הדגישו הצדדים, כי פועלם של המבקשים ובאי הכוח המייצגים בתחום האכיפה האזרחית הביאה לכל הפחות להאצת התהליכים הרלוונטיים אצל הרכבת, לצד הליכי האכיפה שננקטו על ידי המשרד להגנת הסביבה. הצדדים ערים לכך שההליך הייצוגי לא התנהל במנותק ממערכת היחסים שבין המשרד להגנת הסביבה לבין הרכבת, אך עומדים על כך שהיו לבקשות האישור שהוגשו תרומה משמעותית לקידום הסוגיות שעל הפרק, ובפרט בכל הנוגע להתקנת מערכות המפוחים בתחנות השלום ויוספטל, שעלותן המצטברת עמדה עד כה על סך של 26,500,000 ₪.

בהקשר זה, ציינו הצדדים, כי בעת עריכת ההסדר הראשון הצפי להשלמת פרויקט החשמול עמד על מספר שנים ועל כן הפתרון שהוצע של התקנת מערכות המפוחים היווה פתרון לזיהום האוויר בתקופת הביניים. אלא שבין לבין, יישום פרויקט החשמול הואץ והושלם חשמול המסילות העוברות בתחנות מושא בקשות האישור.

הצדדים סבורים, כי העובדה שבעת עריכת הסדר הפשרה הראשון התקנת מערכות המפוחים בתחנות נוספות היווה פתרון שייושם כחלק מהסדר הפשרה לאורך שנים בעלות של עשרות מיליוני שנים - צריכה להילקח בחשבון בעת פסיקת הגמול ושכה"ט גם כיום, ואין לזקוף לחובת המבקשים ובאי כוחם את שינוי הנסיבות (החיוביות) שנוצרו עקב האצת השלמת פרויקט החשמול.

1. בדומה להסדר הראשון, גם במסגרת ההסדר המתוקן המוצע, ביקשו הצדדים כי לא ימונה בודק בנסיבות המקרה. בנוסף, ביקשו הצדדים כי בית המשפט יפטור אותם מפרסום מודעה ראשונה נוספת, משהודעה כאמור פורסמה ולא הוגשה אף התנגדות או בקשה ליציאה מהקבוצה, למעט התנגדות היועמ"ש.
2. כמו כן, הסכימו הצדדים כי אישור הסדר הפשרה המתוקן ייצור ויתור סופי מלא ויהווה מעשה בית דין כלפי המשיבה ומי מטעמה ביחס לכל תביעה וטענה הקשורה לענייני בקשות האישור.
3. הצדדים ביקשו כי ככל שיאושר הסדר הפשרה יפטור בית המשפט מפרסום מודעה ראשונה, שכן מודעה כאמור פורסמה לאחר ההסדר הראשון ולא הוגשה כל התנגדות מלבד זו של היועמ"ש, כאשר ההסדר המתוקן מיטיב עם הציבור. על כן ביקשו להורות על פרסום מודעה שנייה בלבד.

עמדת היועמ"ש להסדר המתוקן

1. ביום 20.12.22 הוריתי על קבלת עמדת היועמ"ש להסדר המתוקן. ביום 12.1.23 הוגשה עמדת היועמ"ש אשר הותיר לשיקול דעת בית המשפט האם לאשר את גובה סכומי הגמול ושכה"ט המבוקשים.
2. בהתייחס למועד התשלום, נטען כי לכאורה על פי ההסדר המתוקן המוצע התשלום הינו מיידי, בעוד שלעמדת היועמ"ש יש מקום להורות על תשלום מדורג, תוך עיכוב בתשלום חלק משמעותי ממנו עד השלמת ביצוע ויישום כלל רכיבי ההסדר לטובת הקבוצה, וזאת בכדי לוודא פיקוח מצד באי כוח המבקשים על יישום ההסדר.

תגובת הצדדים לעמדת היועמ"ש להסדר המתוקן

1. ביום 13.1.23 הודיעו הצדדים כי הם מקבלים את הערות היועמ"ש ונכונים להוסיף מנגנון של תשלומים מדורגים בכל הנוגע לשכר הטרחה, כדלקמן:
   1. 45 ימים לאחר פסה"ד המאשר את הסדר הפשרה המתוקן, ישולמו 100% מסכומי הגמול למבקשים, 100% מסכומי החזר עלויות חוות דעת המומחים, ו-40% מסכומי שכר הטרחה לבאי כוח המבקשים;
   2. 30 ימים לאחר שיוגש לבית המשפט דיווח מטעם הרכבת ממנו יעלה כי הרכבת השקיעה מחצית מסכום הפשרה המהווה סעד לציבור, קרי סך של 3,714,750 ₪ (כולל מע"מ) או יותר – ישולמו 35% מסכומי שכה"ט;
   3. 30 ימים לאחר שיוגש לבית המשפט דיווח מטעם הרכבת ממנו יעלה כי הרכבת השקיעה את מלוא סכום הפשרה המשמש פיצוי לציבור – ישולמו יתרת 25%% מסכום שכה"ט.
   4. הצדדים הסכימו כי התשלום השני והשלישי של שכה"ט יהיה צמוד לממד המחירים לצרכן.
2. הצדדים ציינו כי חלוקת התשלומים משקפת מערך תמריצים מיטבי תוך התחשבות במשך הזמן בו מתנהלים ההליכים, האינטרסים של המבקשים, פועלם של באי כוח המבקשים והכל תוך הותרת תמריץ ראוי לפקח על יישום ההסדר ומתן הפיצוי לציבור.
3. הצדדים ביקשו להדגיש כי היועמ"ש לא התנגדה להסכם המתוקן המוצע.

דיון והכרעה

1. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת עמדת היועץ המשפטי לממשלה, ולאחר ששקלתי את נסיבות המקרה והוראות הדין, אני סבורה כי הסדר הפשרה המתוקן המוצע על תיקוניו, הינו "ראוי, הוגן וסביר, בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה", כאשר מטרת הבקשה העיקרית הנוגעת לזיהום האוויר בתחנות למעשה התאיינה נוכח השלמת פרויקט חשמול הרכבת בתחנות מושא בקשות האישור, ונוכח השגת פיצוי לציבור בדרך של השקעה בשיפור חווית המשתמשים בתחנות הרכבת.

לאור כל האמור, מצאתי לנכון לאשר את הסדר הפשרה המתוקן כפי שהוצג על ידי הצדדים, בכפוף לתיקונים ובהתאם להערות היועמ"ש, למעט בנושא הגמול ושכר הטרחה אשר יקבל התייחסות בהמשך.

1. ההסדר המתוקן המוצע - למעשה נוכח האצת פרויקט חשמול מסילת הרכבת והשלמתו לגבי התחנות מושא בקשות האישור, התאיין הצורך במציאת פתרון ביניים, כפי שהוצע במסגרת ההסדר הראשון באמצעות התקנת מערכות המפוחים, מערכות שהותקנו בתחנות "יוספטל" ו"השלום". משמעות הדבר הינה כי מטרתה העיקרית של בקשות האישור למציאת פתרון לבעיית זיהום האוויר אינה רלוונטית עוד.

באשר לפיצוי לחברי הקבוצה, הוצע במסגרת ההסדר המתוקן פיצוי בסך של 7,429,400 ₪ (כולל מע"מ) כאשר כל הסכום יוקצה עבור סל שיפורים של חוויית המשתמשים בתחנות, וזאת לאחר תוספת סך של 409,500 ₪ (כולל מע"מ) לעומת ההסדר הראשון, שהופחת בפועל מסכום שכה"ט והועבר לטובת הפיצוי לקבוצה.

בנוסף, יצוין, כי כל הסכום הנ"ל מוקצה לטובת סל השיפורים, כאשר במסגרת ההסדר הראשון סכום הפיצוי היה מיועד גם בעבור מימון צעדים תפעוליים משלימים הקשורים לנושא איכות האוויר, כגון הפעלת מערכת כריזה מיוחדת, הצבת מסכים המתריעים על זיהום וכו'. נוכח שיפור איכות האוויר בתחנות הרי שצעדים אלו אינם נדרשים עוד, ומלוא הפיצוי לקבוצה מיועד לטובת סל שיפור חוויית המשתמשים בתחנות.

הצדדים פירטו את השיפורים המתוכננים בכל תחנה ואת הסכום שיוקצה לכל תחנה (נספח 2 להסדר הפשרה המתוקן), וכן הציעו מנגנון דיווח על יישום סל השיפורים בתחנות ולפיו יימסר דיווח על ידי הרכבת, מאושר על ידי רו"ח, אחת לשלושה חודשים על אודות השיפורים שבוצעו בפועל, כאשר בדיווח הראשון תפרט הרכבת לו"ז משוער להשלמת כל השיפורים.

1. מצאתי לנכון לאשר את המוסכם בהסדר הפשרה מתוקן בנסיבות בהן לא ניתן ליתן פיצוי ליחידי חברי הקבוצה ומתן הפיצוי בדרך של שיפור חוויית העוברים והשבים בתחנות מהווה פיצוי ראוי בנסיבות העניין. כך גם סביר בעיני היקף הפיצוי אשר יוקצה לכל אחת מתחנות הרכבת מושא התובענות דנן.
2. זאת ועוד, מצאתי לאשר את בקשת הצדדים כי ההסדר יאושר ללא מינוי בודק, כאשר מנגנון הדיווח שהציעו הצדדים על התקדמות יישום סל השיפורים בתחנות יש בו כדי להוות מנגנון ראוי לפיקוח על יישום ביצוע סל השיפורים בתחנות, ולא נראה כי הדבר מחייב ידע מקצועי או כלכלי המצריך בודק, ובנסיבות בהן תנאי ההסדר פשוטים וברורים כאמור, סבורה אני כי אין להידרש למינוי בודק, שיכול אך להכביד בהוצאות מיותרות.

גמול ושכ"ט

1. התנגדותו העיקרית של היועמ"ש להסדר הראשון התמקדה בטענה כי המבקשים ובאי כוחם מייחסים לעצמם תרומה רבה יותר מהתרומה בפועל לקידום הפתרון לבעיית זיהום האוויר בתחנות. היועמ"ש טען כאמור, כי המשרד להגנת הסביבה פעל מול הרכבת עוד קודם לכן וכי למעשה הפתרון הושג בעקבות הליכים מנהליים בהם נקט, וסבר כי יש מקום להפחית מסכומי הגמול ושכה"ט שהוצעו לטובת רכיב הפיצוי לקבוצה, גם מהטעם הנ"ל וגם לאור סוג הפיצוי לציבור.
2. במסגרת ההסדר המתוקן, הציעו הצדדים להפחית סכום של 350,000 ₪ בתוספת מע"מ (409,500 ₪) מהגמול ושכה"ט שהוצע בהסדר הראשון ולהעבירו לטובת הפיצוי לקבוצה.

בעניין זה, ראיתי לנכון להקדים ולציין, כי הצדדים לא הציגו נכונה את פרטי הסכומים שהם נכונים להפחית מסכום הגמול ושכר הטרחה לטובת הפיצוי לציבור. כך נמצא, כי בעוד שהצהירו על הפחתת סכום נקוב מהגמול ושכר הטרחה שיועבר לטובת הפיצוי לציבור, הרי שבפועל הופחת סכום זה משכר הטרחה בלבד.

ובנוסף הופחת סכום נוסף משכר הטרחה - סך של 10,500 ₪, והועבר לטובת הגדלת הגמול למבקשים. וכל זאת מבלי שהצדדים ראו לנכון להביא הדברים בצורה גלויה ולהסביר פשר הגדלת הגמול.

בהינתן האמור, כבר עתה רואה אני לנכון לקבוע, כי לא ראיתי לנכון לאשר הגמול המבוקש בהסדר המתוקן, בהעדר כל הסבר מצד הצדדים באשר לפשר הגדלתו.

1. לפיכך, עומד בפני לבחינה שיעור הגמול המבוקש במסגרת ההסדר הראשון אותו ראיתי כראוי וסביר והוא משקף באופן נכון את השקעת המבקשים בכל אחת מהתביעות הנדונות, ההישגים שהושגו וכן את הסיכון שלקחו על עצמם בניהול תובענות מורכבות אלו.

בהינתן האמור, אני רואה לנכון לאשר את שעור הגמול המבוקש במסגרת הסדר הפשרה הראשון. בהתאם, אני מורה כי מסכום הגמול שהוצע למבקשים בכל קבוצה, במסגרת ההסדר המתוקן, יופחת סך של 2,100 ₪, ובסך הכל מכל הקבוצות סך של 10,500 ₪. הפרש זה יועבר לטובת פיצוי לקבוצה, בחלוקה שווה לכל התחנות.

1. בעניין שכר הטרחה המבוקש. חזרו הצדדים וטענו, פועלם של המבקשים במסגרת ההליכים הנדונים תרמו "תרומה משמעותית (גם אם לא מכרעת ובלעדית) לקידום הסוגיות שעומדות על הפרק, ובפרט בכל הקשור להתקנת מערכות מפוחים מיוחדות בתחנות "השלום" ו-"יוספטל" – מערכות שעלותן המצטברת לבדה עומדת, נכון למועד כתיבת שורות אלו, על 26,500,000 ₪" (סעיף 16 לבקשה לאישור ההסדר המתוקן).

מנגד, לאחר הגשת ההסדר המתוקן, אשר יש בו כדי להפחית משיעור השכ"ט לטובת חברי הקבוצות, ציין היועמ"ש בתגובתו להסדר המתוקן, כי הוא מותיר ההכרעה בנדון לשיקול דעת בית המשפט. וזאת על אף שגילה התנגדות לשיעור שכ"ט המבוקש בהסדר הראשון שהוגש, בהינתן תרומתם המשנית של המבקשים להישגים שהושגו ובהינתן אמות המידה שנקבעו בפסיקה בעת פסיקת שכר טרחה.

1. לאחר בחינה מעמיקה של הדברים שוכנעתי כי התביעות הנדונות תרמו תרומה משמעותית לקידום פתרונות לבעיית זיהום האוויר בתחנות הרכבת, כמו גם למעורבות אקטיבית של המשרד להגנת הסביבה. כך נמצא כי במועד הגשת בקשת האישור הראשונה, לא היו מערכות מפוחים בתחנות השלום ויוספטל וכי אלו הותקנו בזמן ניהול ההליכים שבפניי ומתוך כוונה ליתן מענה לבעיות זיהום האוויר בתחנות הרכבת, כפי שעוררו ההליכים דנן. בהקשר זה, אין להתעלם מהעובדה כי במועד עריכת ההסדר הראשון, סברו הצדדים כי פרויקט חשמול הרכבת צפוי להסתיים רק בעוד מספר שנים ועל כן שקדו במסגרת המשא ומתן והליך הגישור שהתקיים בין הצדדים על יישום פתרון ביניים בדמות התקנת מערכות מפוחים בתחנות הרכבת הנוספות, תוך השקעת משאבים מרובים לעניין זה. העובדה, אפוא, שכיום אין עוד צורך במציאת פתרון ביניים לבעיית איכות האוויר בתחנות, בדרך של התקנת מפוחים ביתר התחנות מעבר לשתיים בהן בוצעה התקנה, נוכח השלמת פרויקט חשמול המסילות בתחנות הרכבת, אין בה כדי לאיין את תרומת המבקשים בקידום ומציאת פתרון לבעיית זיהום האוויר.
2. לצד האמור, לא אוכל להתעלם מן העובדה כי השינויים שנעשו וההישגים שהושגו לקידום פתרון בעיית זיהום האוויר, נעשו גם ובעיקר בעקבות פעילות המשרד להגנת הסביבה שהיה מעורב באופן אקטיבי במציאת פתרון לבעיית זיהום האוויר בתחנות הרכבת.
3. בהינתן האמור עומדת לדיון השאלה האם יש לאשר את שיעור שכר הטרחה המבוקש. בדיקת הסכומים המבוקשים מצביעה כי שיעור שכ"ט בכל תביעה עומד על שיעור של 29% משווי ההטבות המוענקות לכל קבוצה, למעט בעניין תחנת הרכבת וולפסון.

בהינתן העקרונות שנקבעו בפסיקה לעניין פסיקת שכ"ט (ראו ע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט (פורסם בנבו 23.5.12), ובהינתן הישגי הליכים אלו, בהם נקטו המבקשים, לצד פעילותו של המשרד להגנת הסביבה, לא ראיתי לנכון לאשר שכר טרחה החורג מגבולות מדרגות שכ"ט שנקבעו בפרשת רייכרט, שכ"ט שייגזר בנסיבות העניין משיעור ההטבות שיינתנו לכל אחת מחמשת תחנות הרכבת, כמפורט לעיל. לא נעלמה מעיני שווי ההישג בהתקנת המפוחים ואולם, בהעדר יכולת ממשית לקבוע את שיעור חלקם של המבקשים להישגים שהושגו ראיתי לנכון ליחס להם, לצורך קביעת שכ"ט אך את הישג ההטבות שהוקצו לכל תחנת רכבת.

לפיכך, ובהינתן ששיעור ההטבות לכל תחנת רכבת אינו עולה על 5 מיליון ₪ אני רואה לנכון להעמיד את שיעור שכ"ט בכל אחד מהתובענות על 25% משווי ההטבה שהושג בגין כל תחנה.

בהתאם יופחת שיעור שכ"ט המבוקש לגבי כל התביעות למעט שכר הטרחה המבוקש בת"צ 57327-06-19 אשר יועלה בהתאם לתחשיב הנ"ל.

להלן שיעור שכ"ט אותו אני קובעת :

סה"כ שכ"ט בגין כל התביעות יעמוד על סך של 1,587,500 ₪ בתוספת מע"מ לפי הפירוט הבא:

ת"צ 4373-01-15 – תחנת "השלום" 475,000 ₪ בתוספת מע"מ;

ת"צ 45897-01-17 – תחנת "יוספטל" 300,000 ₪ בתוספת מע"מ;

ת"צ 14412-04-17 – תחנת "קוממיות" 275,000 ₪ בתוספת מע"מ;

ת"צ 30861-08-18 – תחנת "הגנה" 300,000 ₪ בתוספת מע"מ;

ת"צ 57327-06-19 – תחנת "וולפסון" 237,500 ₪ בתוספת מע"מ.

סבורה אני כי העמדת שכה"ט בשיעור שקבעתי משקף נכונה את האיזון הנכון בין חלקם של המבקשים וחלקו של המשרד להגנת הסביבה בהשגת השיפורים שהושגו לטובת הקבוצה.

ערה אני לתרומתו של המגשר בהליכים דנן אשר במאמצים מרובים הביא הצדדים לפשרה דנן, ואין אלא להודות לו על כך. ואולם, המגשר ציין כי הצדדים לא הביאו לידיעתו דבר מעורבותו של המשרד להגנת הסביבה בהישגים האמורים.

תחשיב שכ"ט אותו ראיתי לנכון לאשר מביא לתוצאה לפיה עומדת יתרת הפרש בשיעור של 155,000 ₪, בתוספת מע"מ, מהסכום שהקצתה הרכבת לטובת שכ"ט לב"כ המבקשים.

סכום זה יחולק בחלקים שווים ויועבר לטובת כל אחת מחמשת הקבוצות לשם השבחת סל השיפורים שהוקצה לכל תחנת רכבת.

ככל שלא ימצא עוד שימוש ביתרה זו לשם השבחת סל השיפורים בתחנות הרכבת, תועבר היתרה לקרן אשר הוקמה מכוח חוק תובענות ייצוגיות עם הוראה כי יעשה בכספים אלו, ככל שניתן, שימוש לטובת הגנת הסביבה.

1. באשר למועד התשלום, סבר היועמ"ש כי יש להורות כי שכה"ט ישולם באופן מדורג. באי כוח הצדדים הסכימו להערה זאת והציעו מועדי תשלום מדורגים כמפורט לעיל.

בנסיבות העניין, כאשר הפיצוי לציבור כולל יישום מדורג של סל השיפורים יש מקום להורות גם על תשלום מדורג של שכה"ט, ואני מורה כי הגמול ושכה"ט ישולמו במועדים כפי שהוצע על ידי הצדדים כמפורט לעיל.

סוף דבר

1. לאור האמור הריני מאשרת את הסדר הפשרה המתוקן, בהתאם ובכפוף לתיקונים כמפורט בפסק דין זה.

גמול ושכ"ט ישולמו בשיעורים שקבעתי לעיל ובשיעורים שנקבעו לעיל ובכפוף לאישור בית המשפט החל מהתשלום השני ואילך.

הצדדים יגישו תוך 7 ימים מהיום נוסח הודעה שנייה לפרסום בהתאם לתיקונים שנעשו ובהתאם לפסק דין זה לאישור בית המשפט.

בתוך 14 יום מיום שיאשר בית המשפט את נוסח ההסדר לפרסום, יפרסמו הצדדים על חשבון הרכבת, הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה בהתאם לסעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות בשניים מארבעת העיתונים היומיים הנפוצים בישראל. גודל הפרסום יעלה בלפחות 33% על הקבוע בתקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), תשנ"ה-1995.

הגמול למבקשים, החזר ההוצאות ושכר טרחת באי הכוח, ישולמו כפי שפורט לעיל. יובהר כי כל תשלום כפוף לאישור בית המשפט אשר יינתן כנגד קבלת תצהיר מטעם גזבר ו/או מנהל בכיר במשיבה המאשר השלמת ביצוע השלב, בגינו מבוקש תשלום שכ"ט.

המזכירות תעביר פסק דין זה למנהל בתי המשפט לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.

נקבע לתז"פ ליום 1.5.23 לשם קבלת דיווח ראשון מהרכבת, כשהוא מגובה בתצהיר של רו"ח על ההשקעות שבוצעו עד לאותו מועד, ככל שיבוצעו, בצירוף קבלות/חשבוניות. במסגרת הדיווח הראשון תפרט הרכבת לוח זמנים משוער להשלמת כל רכיב ורכיב בסל השיפורים וכן לו"ז משוער להמשך יישום סל השיפורים.

עותק מפסק הדין יעבירו הצדדים לקרן שהוקמה מכוח החוק וימציאו אישור לכך לתיק בית המשפט.

ניתן היום, ט' שבט תשפ"ג, 31 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.