בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כב' הרשם הבכיר אורי הדר) בת"א 6564/07 מיום 19.6.19 ולפיה נמחקה בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 14.8.08.

לאחר ששקלתי את נימוקי הבקשה כמו גם לאחר עיון בתיק קמא, מסקנתי הינה שדין הבקשה להידחות ללא צורך בתשובה בהתאם לתקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984.

ביום 14.8.08 נחתמה פסיקתא בה פורט כי לאחר שנדחתה בקשת רשות להתגונן שהגישה המבקשת, ניתן צו לפינויה מהמקרקעין מושא התביעה קמא. ביום 6.6.19 הוגשה לבית משפט קמא בקשה לביטול פסק הדין שניתן, וזאת מחובת הצדק כמו גם משיקולי בית המשפט לאור כך שיש למבקשת טענות הגנה טובות כנגד התביעה. טענות המשיבה בתמצית היו כי אין מקום לביטול פסק הדין מחמת הצדק, שהרי המבקשת הגישה בקשת רשות להתגונן כלומר אינה יכולה לטעון שלא ידעה על התביעה נגדה. בכול הנוגע לטענות אחרות, נטען בתשובה כי המקום לכך אינו בערכאה הדיונית ולאור כך שניתן פסק דין לאחר שנשמעה בקשת רשות להתגונן בתביעה שהוגשה נגד המבקש.

בהחלטה מושא בקשת רשות ערעור זו, קבע בית משפט קמא כי בכול הנוגע לעילת ביטול פסק הדין מחמת הצדק, הרי שלאור הגשת בקשת הרשות להתגונן אין ממש בטענה זו. בכול הנוגע לטענות לגוף התביעה, נקבע כי מדובר בטענות ערעוריות שאינם יכולות להישמע במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד. לאור הטענה ולפיה יש להמתין עם הטיפול בטענות ביטול פסק הדין, עד לאחר שחזור מלוא התיק קמא, שבוער כפי שעלה מנתוני התיק, נקבע כי לפיכך, הבקשה לא תדחה אלא תמחק.

במסגרת בקשת רשות הערעור חוזרת המבקשת למעשה על טענותיה מהערכאה קמא, וטוענת כי המסקנה ולפיה אין מדובר בפסק דין שניתן במעמד צד אחד קצת הקדימה את זמנה בטרם שחזור מלוא התיק קמא ולכן היה על בית משפט קמא להמתין עד לשחזור התיק.

דיון

דין הבקשה להידחות.

התיק קמא, הסתיים בפסק דין לפני 11 שנים. על פני הדברים, הוגשה בשעתו בקשת רשות להתגונן כלומר המבקשת ידעה על התיק התלוי ועומד נגדה. כך ובנוסף, ככול שיש לה היום טענות לגוף התביעה שהיתה תלויה ועומדת נגדה, טענות שלכאורה לא נטענו אז, על פני הדברים אין מדובר בטענות שהמסגרת של בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד אחד, יכולה להכיל. מכל מקום, בית משפט קמא הורה על מחיקת הבקשה שהיתה תלויה ועומדת בפניו, בד בבד עם הוראות לשחזור התיק קמא, למעשה, נתן למבקשת הזדמנות לחזור ולהתארגן עם טענותיה וראיותיה ככול שיהיו כאלו. לא מצאתי כי בנתונים שהיו בפני בית משפט קמא, היה מקום להמשיך ולהורות על כי הבקשה לביטול פסק הדין שניתן תמשיך להיות תלויה ועומדת, עד שיפרסו עוד נתונים רלבנטיים והאיזון שנערך ולפיו הבקשה נמחקה ולא נדחתה, הינו הגיוני בנסיבות ואינו מצדיק התערבות ערעורית.

לפיכך אני מורה על דחיית הבקשה

משלא ביקשתי תשובה איני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ה סיוון תשע"ט, 28 יוני 2019, בהעדר הצדדים.