כתב התביעה וטענות התובע

1. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבע ובה טען כי הנתבע רכש ממנו שני מנועים מדגם "קטרפילר" וכן אביזרים וחלקים ולטענת התובע התקזז על חלק מהסכום ונשאר חייב לתובע. התובע מסתמך על אישורים וחתימות לטענתו והסדר חוב שצירף לתביעה, מסמך בכתב ידו ולטענתו כתב ידו של נתבע וחתימתו. על פי כתב התביעה הנתבע נותר חייב לתובע בסכום של 20,800 ₪ בתוספת ריבית והצמדה בסכום של 10,000 ₪. כמו כן מציין התובע כי הנתבע השאיר ברשותו רדיאטור שהתחייב להשיבו לתובע. התובע צירף מסמכים כתובים בכתב יד שנקראים הסכם מתאריכים 28.6.12, 23.6.17, 13.7.14.

התביעה שכנגד וטענות הנתבע

1. הנתבע הגיש כתב הגנה והגיש תביעה שכנגד. בטענותיו טען הנתבע כי נערכה עסקה בין התובע לנתבע המהלך שנת 2010 כאשר במסגרתה הובאו מנועים מסוג D – 353 למוסך של הנתבע שבאותה עת שכן באזור התעשייה בקריית ביאליק. לטענת הנתבע, התובע ידע כי רק חלק קטן מהמנועים הללו יוכל להימכר נוכח העובדה כי מנועים אלה ישנים מאד. הנתבע טען כי התובע החתים אותו המהלך שנת 2012 על ניירת שלטענתו "נשארה פתוחה" וטען עוד כי לאחר חתימתו, הוסיף התובע במרמה שורה ובה נרשם "סוכם כי תוך 90 יום נבוא להסדר החוב". הנתבע טוען כי ההתנהלות בין הצדדים וההסכמים היו בעל פה כנהוג לטענתו בין סוחר לבעל מוסך וזאת עד לדרישתו של התובע בתאריכים 28.6.12, 13.7.14, ו – 26.6.17. מדובר לטענת הנתבע במסמכים שאינם פורמאליים והוסיף עוד כי החתימה היתה כדי להשקיט את מצפונו של התובע. הנתבע טוען כי במשך תקופה ארוכה דרש מהתובע לקחת את המנועים מחצרו מכיוון שאין ביקוש למנועים אלה. נוסף לכך, ציין הנתבע כי בית העסק שלו עבר לקיבוץ שמרת וכי פנה לתובע ודרש ממנו לקחת את מנועים כיוון שעלות ההובלה היתה גבוהה. הנתבע ציין כי במהלך התקופה שילם לתובע סכומים כמפורט בכתב התביעה וצירף חשבוניות על כך וטען עוד כי התובע הסתיר את המידע הנ"ל מבית המשפט שעה שלא ציין בתביעתו את הדברים. הנתבע טוען כי במשך השנים משנת 2012 ועד שנת 2017 עבד בחלקות חקלאיות בנתיב השיירה אשר שייכות לאחיו של התובע ובנוכחותו וידיעתו קוזזו סכומים גבוהים שנאמדים כעשרת אלפים שקל אל מול החוב לתובע. הנתבע מציין כי מפאת קוצר הזמן לא צרפם. הנתבע טוען כי על פי ההסכם מיום 23.6.17 נשאר חוב בסכום של 5,800 ₪ שמתקזז אל סכומי החוב. הנתבע ביקש מבית המשפט לדחות את תביעתו של התובע ולהורות לו לפנות את החלקים שהתחייב לפנות מבית העסק שלו.

הדיון במעמד הצדדים

1. התובע חזר על טענותיו וסיפר בעדותו שמדובר בחוב שהנתבע חב כבר תקופה של שמונה שנים וכי השיהוי בהגשת התובע נבע מפניות חוזרות ונשנות של התובע לנתבע, עד אשר לא נותרה לו ברירה והגיש את התביעה. התובע אמר בעדותו כי אין לו כל קבלות וחשבוניות להצגה לבית המשפט וכי הנתבע לא שילם מעולם כסף וכי בתמורה עבד עבודות חקלאיות בשטחי החקלאות של אחיו.
2. הנתבע בדבריו חזר על טענותיו בתביעה שכנגד ובכתב ההגנה וטען כי מדובר בעסקה משנת 2010 . הנתבע סיפר על אופן הרכישה שהתובע הניח את המנועים בחצרו ולא קיבל תמורה ולא הגיש חשבוניות. את התשלום שילם בדרך של סחר חליפין (ברטר) בדרך של עבודה בשטחי החקלאות של אחיו של התובע ומדובר בעבודה שוות ערך לחוב הנטען.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בתביעה ובתביעה שכנגד ושמעתי טענות הצדדים שוכנעתי כי דין התביעה והתביעה שכנגד להידחות. אף אחד מהצדדים לא הביא ראיות לתמיכה בטענותיו. התובע אמנם צירף מסמכים כתובים בכתב יד וטען כי אלה מוכיחים על החוב של הנתבע ואולם לא הוצגו בפני חשבוניות וקבלות לגבי הסכומים שקוזזו באמצעו העבודה שעבד הנתבע בשטחי החקלאות של אחיו. זאת ועוד, התובע השתהה זמן ניכר בהגשת התביעה חרף העובדה כי מדובר בחוב ישן.
2. נטל הבאת הראיות הוא החובה המשנית והנלווית לנטל השכנוע. על בעל הדין שכנגד להביא ראיות השומטות את הבסיס תחת ראיות שהובאו לחובתו. (ראה לעניין זה ע"א 99/6160 דרוקמן נ' בית החולים לניאדו, פ"ד נה(3) 117, 124). כאמור אני סבורה שהתובע לא עמד בנטל ההוכחה להוכחת התביעה, לפיכך אני דוחה אותה.
3. באשר לתביעה שכנגד, הרי שתביעתו של הנתבע מתמקדת בסעד שאינו בסמכותו של בית המשפט הדן בתביעות קטנות. הנתבע עותר לסעד של צו עשה להורות לתובע להוציא משטחו את המנועים שלטענתו לא ניתן ממילא למכור אותם ואף לא נמכרו זמן רב.

1. סעיף 60 (א) לחוק בתי משפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984 קובע:

"בית משפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית שהגיש יחיד

(1) לתשלום סכום שאינו עולה על 34,000 שקלים חדשים;

(2) למתן צו להחלפת מצרך או תיקונו או לביטול עסקה, כששווי המצרך או התיקון או סכום העסקה, לפי העניין, אינו עולה על הסכום האמור בפסקה(1). "

1. עיננו הרואות שהסעד לו עותר הנתבע בכתב התביעה שכנגד אינו מצוי בסמכותו של בית המשפט ולפיכך דין התביעה שכנגד להידחות.
2. אשר על כן ולאחר שאני סבורה כי התובע לא הוכיח את תביעתו ודין התביעה שכנגד להידחות מהיעדר סמכות עניינית, אני דוחה את שתי התביעות ובנסיבות העניין לאור התוצאה שהגעתי אליה, אין צו להוצאות .

יש זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת פסק דין זה.

מזכירות ביהמ"ש תמציא עותק פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתנה היום, ט"ז תשרי תשפ"א, 04 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.