1. בקשה לביטול פסק דין שהוגשה במסגרת תגובה לפסיקתא.

רקע כללי וטענות הצדדים

1. מדובר בתביעה לסילוק יד שהגישה המשיבה כנגד המבקשת. ביום 20.12.20, ניתן פסק דין בהסכמה לפינוי המבקשת מן המגרש נושא פסק הדין.
2. בעקבות פסק הדין שניתן במסגרת דיון, הגישה המשיבה פסיקתא לחתימה וזו הועברה לתגובת המבקשת. חלף תגובה עניינית, הגישה המבקשת את הבקשה הנוכחית בה היא טוענת כי ההסכמה לפסק הדין ניתנה שלא מדעת, שלא ברשות ובניגוד לדין.
3. לטענת המבקשת, בנה, מר מאלק סייד, מונה על ידי בית הדין השרעי כאפוטרופוס שלה ביום 19.09.12 ופסק הדין בהסכמה ניתן שלא בנוכחותו ושלא על דעתו. בנוסף טוענת המבקשת טענות שונות לגופו של עניין המצדיקות לשיטתה את ביטול פסק הדין.
4. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי בית המשפט קם מכיסאו עם מתן פסק הדין ואינו מוסמך לבטלו, אין מדובר בתיקון טעות סופר וכיו"ב אשר בית המשפט מוסמך לעשות לאחר מתן פסק דין על פי חוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד 1984.
5. לגופו של עניין טוענת המשיבה כי הסכמתו של מר מאלק לפסק הדין לא נדרשה מאחר שאינו אפוטרופוס לדין של המבקשת, אלא רק אפוטרופוס לרכושה. המבקשת הייתה מיוצגת לאורך כל ההליך לרבות בדיון בו הוסכם על פסק הדין.
6. בית המשפט ביקש לקבל את תגובת עו"ד בן חנן אשר ייצג את המבקשת בהליך, ובתגובתו ציין עו"ד בן חנן כי פעל על פי נתונים שנמסרו לו מבנה של המבקשת, הוא האפוטרופוס שלה ועם מתן פסק הדין הסתיים טיפולו בתיק.
7. אציין כי בהמשך אף ביקשה המבקשת כי ייקבע דיון לבירור בקשתה בנוכחות עו"ד בן חנן ואף לבקשה זו התנגדה המשיבה.

דיון והכרעה

1. לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי לנכון לדחות את הבקשה ובהיעדר נימוקים שלא לאשר את הפסיקתא, לחתום על הפסיקתא.
2. כידוע, פסק דין שניתן בהסכמת הצדדים, ממזג בתוכו, מאפיינים של הסכם ושל פסק דין. ככל שתקיפת פסק הדין נוגעת לפגמים בהסכמה – על מבקש הביטול לנקוט הליך לביטול ההסכם וככל שהתקיפה נוגעת להליך השיפוטי – עליו להגיש ערעור על פסק הדין. ראה בהקשר זה ע"א 5914/03 שוחט נ. "כלל" חברה לביטוח (להלן: "פס"ד שוחט") שם בסעיף 6 לפסק הדין נקבע:

"בפסיקתו של בית-משפט זה הובהר לא פעם כי פסק-דין שניתן בהסכמת הצדדים ממזג בתוכו מאפיינים של הסכם ושל פסק-דין. עובדה זו משליכה על דרך תקיפתו של פסק-דין שניתן בהסכמה, באותם מקרים בהם צד להסכם מבקש לבטלו. וכך ציינה השופטת שטרסברג-כהן ברע"פ 7148/98 עזרא ואח' נ' זלזניאק ואח', פ"ד נג(3) 337:

"באותם מקרים בהם צד להסכם פשרה מבקש לבטל את פסק הדין שנתן תוקף להסכם, נקבעו שני מסלולי ביטול בהתאם לסוג העילה בגינה מתבקש הביטול ואפיונה כ"הסכמית" או "שיפוטית". כאשר צד להסכם מבקש לבטל את פסק-הדין מחמת פגם הקשור להסכם עצמו (כגון: טעות, הטעיה, אי חוקיות, הפרה או שינוי מהותי בנסיבות), הפן ה"הסכמי" מאפשר לו להגיש תביעה חדשה שעילתה הפגם שנתגלה בהסכם. על-ידי הגשת תביעה כזו, ממילא מתבקש ביטול פסק-הדין. ...

מהיבט הפן ה"שיפוטי" - היינו, האישור שניתן להסכם על ידי שופט - כאשר צד מבקש לבטל את פסק הדין מחמת שנפל פגם בהליכי המשפט, לרבות בסדרי הדין, פתוחה בפניו הדרך לנקוט בהליכי ערעור רגילים...". "

1. ולעניין תוצאות נקיטת הליך לא מתאים נאמר בפס"ד שוחט בהמשך:

"משנקט המערער בדרך של הגשת בקשה במסגרת התיק המקורי תחת הגשת תובענה עצמאית לביטול הפסק על-פי ההסכם, דין בקשתו היה סילוק על הסף."

1. אשר על כן ומבלי להביע עמדה לגבי הטענות המועלות על ידי המבקשת, אני סבורה כי דין בקשה זו של המבקשת לדחייה ועליה לנקוט הליך מתאים אם ברצונה לבטל את פסק הדין שניתן בהסכמתה.
2. למעלה מן הנדרש אציין כי ייפוי הכוח שניתן לעו"ד בן חנן, ניתן על ידי המבקשת ובנה, באופן דומה לייפוי הכוח של בא כוחה הנוכחי של המבקשת. על כן נוכחותו או היעדרו של בנה של המבקשת בדיון, אינם רלוונטיים, מאחר שרשאי צד להליך להתייצב לדיון באמצעות בא כוחו וחזקה על בא כוחו שהוא פועל על פי ייפוי הכוח שקיבל. כך עלה גם מתגובתו של עו"ד בן חנן שנזכרה לעיל.
3. על כן, הבקשה נדחית והפסיקתא תיחתם כפי שהתבקש. אני מחייבת את המבקשת לשאת בהוצאות המשיבה ושכר טרחת עו"ד בסכום של 1,500 ₪ אשר ישולם בתוך 30 יום.
4. למרות החלטה זו, לנוכח טענות שהועלו בבקשת המבקשת ומבלי שבית המשפט נוקט עמדה לגבי טענות אלה, אפשר שנכון יהיה כי הצדדים יבואו בדברים בנוגע להקמת ביתה של המבקשת במגרש 70 ובכך ייחסך המשך התדיינות בין הצדדים. הדברים נאמרים למעלה מן הצורך וכאמור ללא שבית המשפט נוקט עמדה לגבי טענות המבקשת בעניין זה.

ניתנה היום, כ"ה שבט תשפ"א, 07 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.