זוהי החלטה בבקשת המדינה להטיל הוצאות על הנאשמת בשל היעדרותה מהדיונים.

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה נהיגה רשלנית שגרמה לתאונת דרכים שתוצאותיה חבלות של ממש.

כעולה מכתב האישום ביום ה- 11.1.18 נהגה הנאשמת ברשלנות, נסעה אחורנית, פגעה בהולכת רגל וגרמה לה לחבלות ראש קשות.

בין היתר, צוין בכתב האישום כי להולכת הרגל נגרם דימום מוחי והיא הועברה מורדמת ומונשמת באמצעות מסוק לבית החולים סורוקה.

בדיון הראשון שהתקיים ביום ה- 28.10.19, התייצבה הנאשמת יחד עם סנגורה מטעם הסנגוריה הציבורית ולבקשתה נדחה הדיון ליום 6.1.20.

לדיון מיום 6.1.20 לא התייצבה הנאשמת, סנגורה טען כי היא נפלה למשכב וכי ישנו צורך בדחיה נוספת.

בית המשפט בנסיבות כאמור, נעתר לדחייה אך ציין כי על הסנגור מוטלת החובה לוודא התייצבותה של הנאשמת לדיון.

ביום ה- 9.2.20 שוב לא התייצבה הנאשמת לדיון וסנגורה טען כי בבוקר הדיון הודיעה לו הנאשמת שבשל בעיות גב היא מרותקת למיטתה ולא תוכל להגיע. הסנגור לא צרף אישור רפואי מתאים.

עוד ציין הסנגור כי הליך המשא ומתן בין הצדדים התגבש לכדי הצעה מטעם המאשימה, אך לטענתו הנאשמת אינה מסכימה לנהל ההליך בהעדרה ולכן יש לדחות הדיון שוב.

בשל כך ביקש ב"כ המאשימה לטיל הוצאות על הנאשמת וטען כי מדובר בפעם השנייה בה הנאשמת אינה מתייצבת לדיונים, בשל מצב רפואי, ומבלי שהיא מציגה לבית המשפט אישור רפואי מתאים.

עוד טען כי בעדר אישור רפואי המצדיק היעדרותה, עושה הנאשמת דין לעצמה ומציבה עובדה מוגמרת לבית המשפט.

בנוסף, טען כי מעבר לבזבוז זמן שיפוטי, ישנה פגיעה בכספי הציבור בשל היות הנאשמת מיוצגת על ידי הסנגוריה הציבורית.

ומכאן הבקשה שבפני.

כעולה מתיק בית המשפט, מדובר בפעם השנייה בה הנאשמת אינה מתייצבת לדיונים בטענה כי אינה חשה בטוב ומבלי שהיא מציגה אישור רפואי מתאים.

בהחלטה שנתן בית המשפט ביום 9.2.20 נקבע כי אם לא יוצגו מסמכים רפואיים מתאימים עד ליום ה- 13.2.20 יטיל בית המשפט הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ על הנאשמת.

ביום ה- 12.2.20 הגיש הסנגור מסמך מאת קופת החולים מכבי, שהודפס ביום ה- 31.12.19, שכותרתו "אישור רפואי" ובו מפורטות באופן כללי בעיות ידועות מהן סובלת הנאשמת מאז שנת 2010 ועד שנת 2019 ומפורטת רשימת תרופותיה הקבועות.

בסוף העמוד מציין הרופא כי הנאשמת "מוגבלת מאוד ביכולתה לשבת הרבה זמן או ללכת רחוק או לבצע נסיעות ארוכות". בתחילת העמוד ציין לאחרונה כאבי גב עזים, קושי בתנועה וישיבה ממשוכת.

לאחר שקראתי בעיון את המסמך הרפואי שהוגש, לא מצאתי כי הוא רלוונטי למועד הדיון ממנו נעדרה הנאשמת.

המסמך ניתן לנאשמת בחודש דצמבר 2019 בעוד הדיון הרלוונטי התקיים בחודש פברואר 2020.

כמו כן, במסמך אומנם מצוין כי הנאשמת סובלת בכאבי גב, אך כדברי הרופא מגבלותיה קיימת בישיבה ממושכת או נסיעה ממושכת או הליכה ממושכת.

הנאשמת מתגוררת בעיר אילת, הגעתה לבית המשפט אינה מצריכה הליכה ממושכת או נסיעה ממושכת וגם הדיון בעניינה אינו דורש זמן ישיבה רב . בכך.

כפי שציין בית המשפט בהחלטתו מיום ה- 9.2.20, יומן הדיונים בבית המשפט באילת הינו יומן עמוס ולא ניתן לקבל בשיווין נפש דחיות שאינן מוצדקות, המבזבזות זמן שיפוטי יקר ובמקרה זה גם עלויות כספיות של הציבור במימון סנגור ציבורי.

עוד יש להביא בחשבון העובדה שהנאשמת ידעה מבעוד מועד על היעדרותה הצפויה, כעולה מהמסכים הרפואיים ומדברי הסנגור, ובכל זאת לא טרחה לעדכן את בית המשפט על כך מראש.

מכל אלו שוכנעתי כי יש מקום להטיל הוצאות על הנאשמת בשל אי התייצבותה לדיון, אולם, מצאתי כי יש להפחית את הסכום ולהטיל עליה הוצאות משפט בסך 300 ₪ בלבד.

.

ניתנה היום, כ"ד שבט תש"פ, 19 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.