כתב התביעה וטענות הצדדים (להלן: "תביעה מספר 1")

1. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעים שעניינה פיצוי בגין תאונת דרכים. על פי כתב התביעה במתחם הקריון בקרית ביאליק (להלן: "הקריון"). התובע טוען כי נהג ברכבו, מונית שירות לאחר שאסף נוסעת במתחם הקריון (להלן: "המונית"). לטענת התובע מכונית מסוג מזדה (להלן: "רכב הנתבעים ") נסעה בנתיב ימני שהמסומן בחץ המורה ימינה בצומת הקריון ועקפה את רכבו של התובע מצד ימין בצורה מסוכנת. התובע טוען כי פנה שמאלה במהירות כדי שרכב הנתבעת 2 נהוגה על ידי הנתבעת 1, לא תתנגש במונית . התובע מציין בכתב התביעה כי רכבו של נתבע 2 פגע במונית בצד קדמי ימני, פגוש ימני קדמי, כנף ימני קדמי, ופנס ראשי ימני. לטענת התובע ככל שלא היה פונה שמאלה על מנת לבלום את הפגיעה, הפגיעה היתה חמורה יותר. לפיכך, טוען התובע יש לקבל את התביעה ולפצות אותו בגין הנזק בסכום של 8,372 ₪ . עוד ציין התובע כי יש לו עדת ראיה לתאונה.
2. הנתבעים הגישו כתב הגנה וציינו כי נסעו בנתיב השמאלי, מכיוון מרכז רפואי "זבולון" לכיוון צומת הקריון, על מנת לפנות שמאלה בצומת. לטענת הנתבעים, התובע יצא מהקריון כאשר בכוונתו לפנות שמאלה ולא נתן זכות קדימה ופגע ברכב הנתבעים וגרם לתאונה. זאת ועוד, טוענים הנתבעים בכתב ההגנה כי הפגיעות ברכבן ומיקום הפגיעות ברכב ואופיין, תומך בגרסתם ושולל גרסת התובע.

ת"ק 64511-06-19 (להלן: "התביעה בתיק האיחוד")

1. ביום 30.6.19 הוגשה תביעה על ידי אשת הנתבע 2 בגין אותו אירוע. ביום 17.7.19 ניתנה החלטה על ידי הרשם הבכיר נדים מורני לבקשת הנתבעים בתיק האיחוד, כי שתי התביעות תשמענה במאוחד. מכתב התביעה בתיק האיחוד טוענת התובעת כי ברכבה נהגה הנתבעת 1 בתיק מספר 1 בנסיעה מכיוון המרכז הרפואי "זבולון" לכיוון הצומת על מנת לפנות שמאלה, כשלפתע המונית יצאה מהקריון כאשר התובע לא נתן זכות קדימה ופגע לטענתה עם חלקו הקדמי של הרכב. כתוצאה מכך נגרמו לרכב נזקים ולפיכך, תובעת פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לרכב וזאת בסכום של 5,734 ₪.

טענות הצדדים בדיון

1. כאמור שתי התביעות נשמעו במאוחד . הצדדים חזרו על טענותיהם כפי שפורטו בכתבי הטענות.

עדות התובע

1. התובע סיפר בעדותו את הדברים הבאים:

"אני הגעתי מאזור הקריון, יש שני נתיבים שפונים שמאלה ואחד שפונה ימינה. נסעתי בנתיב הימני שפונה שמאלה. הגברת הנתבעת 1 הגיעה אלי במהירות וחתכה אותי, התקרבה אלי ראיתיה מתקרבת אלי. נסעתי בנסיעה מהקריון לכיוון הרמזור שיוצאים לכביש הראשי. נסעתי בנתיב הימני, באחד מהמסלולים שפונה שמאלה, אחד פונה ימינה לכיוון עכו ו השני לכיוון חיפה. הנתבעת 1 הגיעה מהנתיב הימני שפונה ימינה וחתכה אותי. כנראה שרצתה להיכנס לאחד המסלולים לכיוון חיפה, נגעה בי, סובבתי, שברתי שמאלה שלא יהיה נזק גדול יותר. לא יכולתי לסטות כי היו רכבים בנתיב השמאלי. נעצרתי והיא המשיכה לחתוך אותי ושפשפה אותי עם חלק האחורי של רכבה. רואים זאת בטמבון צד ימים מקדימה. לאחר מכן עצרנו ובקשנו להחליף פרטים. התקשרתי לבעלת הרכב אמרה ניפגש בבית משפט והיא לא רצתה לדבר איתי"

1. התובע ציין בעדותו כי יש לו מצלמה ברכב וכי לדבריו "הסרטון לא תפס אותה, או שזה התקלקל ואז צילמתי זאת מהמצלמה...יש מצלמות שהמכה שלהן הסרטון מפסיק. מתוך הרכב לחצתי על כפתור לצלם. יש לי כפתור לעשות תמונות סטילס. צילמתי תמונה אחת". כאשר נשאל העד אם יש לו חוות דעת כלשהי באשר לתקלה במצלמת הרכב הסביר כי מדובר במצלמה שאיננה משוכללת ויתכן ונוצרה תקלה. הוסיף וטען התובע כי מיד לאחר התאונה עצר את רכבו.
2. בחקירה נגדית שנערכה לתובע על ידי נציג חברת הביטוח של הנתבעת 1 התבקש להתייחס לתצלום שהציג התובע לבית המשפט שלכאורה צילם במצלמת רכבו והעד אמר את הדברים הבאים: "ברגע שפתחתי את המצלמה זה נשאר במצלמה, אז העברתי התמונות למחשב. אמרתי שאם אני לא רואה במצלמה את הסרט אולי אראה את הסרטון ווידאו. ראו רק את התמונה".
3. התובע ציין כי היתה עמו במונית נוסעת ואולם אינו יודע את שמה ובהמשך אמר כי העדה אינה מעוניינת להגיע לבית המשפט ולהעיד וכי מדובר באישה מבוגרת. הוסיף וציין התובע כי הוא שולל כי יצא ממתחם חניון הקריון.

עדותה של הנתבעת 1

1. הנתבעת חזרה על גרסתה לפיה עקפה את הכיכר וחזרה לכביש והמשיכה בנסיעה. הנתבעת סיפרה כי נסעה בנתיב הימני של הפניה שמאלה כאשר היו שני נתיבים ימינה וכי התובע יצא מאזור מתחם הקריון וביקש לפנות שמאלה.

דיון והכרעה

1. לאחר ששמעתי טענות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות והתצלומים והמוצגים שהוגשו לעיוני ושמעתי את העדים, שוכנעתי כי דין התביעה מספר 1 להידחות. מנגד החלטתי לקבל את התביעה בתיק האיחוד ת"ק 64511-06-19.
2. יריעת המחלוקת העובדתית בין הצדדים רחבה ולמעשה ניתן לקבוע כי הצדדים חלוקים בשתי שאלות עובדתיות העומדות בבסיס התביעות:

מה היה כיוון נסיעתו של התובע, נהג המונית והאם הגיע כעולה מגרסתו בנסיעה ישרה מכיוון המרכז הרפואי "זבולון" או שמא יצא ממתחם חניון הקריון וביקש לפנות שמאלה לכיוון צומת הקריון כפי שטוענת הנתבעת 1.

השאלה השנייה מתמקדת בנסיעתה של הנתבעת 1 והאם סטתה לנתיב נסיעתו של התובע כפי שעולה מגרסתו או שמא נסעה בנתיב נסיעתה והתובע הוא שסטה לנתיב נסיעתה כפי שטוענת הנתבעת 1.

1. באשר לשאלות שבמחלוקת אני מעדיפה את גרסתה של הנתבעת 1 על פני גרסתו של התובע. ראשית אציין כי לא נתתי אמון בגרסתו של התובע. גרסה זו אינה נתמכת לטעמי בראיות כלשהן ואף נסתרת על ידי הראיות שהוגשו לעיוני. התובע הגיש לעיונו של בית המשפט תצלום (ת/3) שלכאורה צילם ממצלמת הרכב שלו כאשר הסביר כי קיימת מצלמה אך בשל תקלה לא הסריטה ותא תיעדה את הדברים. לא הוגשה כל חוות דעת באשר לגרסתו זו של התובע ולא ברור כיצד הצליח להפיק תצלום מתוך סרטון חרף העובדה שהסרטון לא תועד. המסקנה המתבקשת לטעמי היא שהסרטון שתיעד את קרות התאונה קיים ואולם התובע נמנע מהצגתו לבית המשפט ובחר תצלום שאינו יכול ללמד מאומה על קרות התאונה.
2. מהתצלומים שהוגשו לבית המשפט עולה בבירור כי פיצול הנתיבים מתחיל מיד בסמוך מאד לצומת הקריון ולאחר אזור תחנות האוטובוס הממוקמות מצדו הימני של הכביש, ואזור היציאה מחניון הקריון בצדו השמאלי של הכביש. לפיכך, גרסתו של התובע לפיה הנתבעת נסעה בנתיב הפונה ימינה לכיוון העיר עכו ואז סטתה שמאלה איננה מתיישבת עם תוואי הדרך. עד לאזור פיצול הנתיבים, יש נתיב אחד שבו לא יכולים לנסוע שני כלי רכב. גם מהתצלום שהוגש על ידי התובע ת/4 והסימונים אותם סימן ניתן לראות בבירור כי ישנו נתיב אחד וכי הפניה ימינה לכיוון העיר עכו ממוקמת בסמוך מאד לצומת. לפיכך אני קובעת כי התאונה יכולה היתה להיגרם רק בקטע זה של מסלול הנסיעה. לכך יש להוסיף את העובדה כי התובע נמנע מהבאת עדה מהותית שלטענתו היתה במונית כנוסעת בעת קרות התאונה. בתחילה טען התובע כי אינו יודע את שמה של העדה ובהמשך טען כי היא איננה מעוניינת להגיע לבית המשפט נוכח היותה אישה מבוגרת.
3. ככלל, אי העדת עד רלוונטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו (ע"א 641/87, קלוגר נ. החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ פ"ד מד(1) 239, 245 [1990]).

נקבע כבר בעבר כי "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת הימנעות בעל דין מלהביא לעדות ראייה עדות כנגדו" (ע"א 55/89, קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ. טלקאר חברה).

1. אני נותנת אמון בגרסתה של הנתבעת 1 וקובעת כי התובע ביקש לפנות שמאלה ממתחם החניה של הקריון, וזאת בלא שנתן זכות קדימה לרכב אשר היה נהוג על ידי הנתבעת 1, בכך גרם לתאונה ולנזק שנגרם לרכב הנתבעים . אני מקבלת את גרסתה של הנתבעת לפיה נסעה בנסיעה ישרה בנתיב הנסיעה מכיוון מרפאת "זבולון" והמשיבה בנסיעה רציפה מסביב לכיכר וכי התובע הוא זה שביקש לפנות שמאלה ואף לפי סימני הפגיעה אף הספיק לפנות באופן חלקי וזאת מבלי שנתן זכות קדימה לנתבעת 1 ובכך גרם לתאונה.

סיכום

1. לאור כל האמור, אני מורה על דחיית התביעה מספר 1.

באשר לתביעה בתיק האיחוד, לאור מסקנתי הרי שאני מקבלת את התביעה בתיק האיחוד.

באשר לנזק, התובעת בתיק האיחוד טוענת לנזק בסכום של 5,734 ₪ וצרפה חוות דעת שמאי באשר לנזקים שנגרמו לה.

אני מקבלת את תביעתה של התובעת בתיק האיחוד וקובעת כי על הנתבעים לשלם לתובעת הגברת מיטל מור לוי בתיק האיחוד שמספרו ת"ק 64511-06-19 ביחד ולחוד סכום של 5,734 ₪ וכן סכום של 800 ₪ בגין הוצאות משפט . הסכום ישולם בתוך 30 יום מיום פסק הדין, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, כ"א כסלו תשפ"א, 07 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.