בפני כב' השופט אסף זגורי

1. לפניי בקשת מנהל המיוחד להורות על ביטול הליך פשיטת רגל בשל מחדליה של החייבת.

2. בעלי התפקיד טוענים כי מחדלי החייבת מוצאים ביטוי כדלקמן:

2.1. אי עמידה בצו תשלומים וצבירת פיגורים של 20,000 ₪;

2.2. אי המצאת אישורי מסירה לכל הנושים;

2.3. אי הצהרה בבקשת צו הכינוס ובתצהיר על קיומו של חוב לעיריית נצרת שהגישה תביעת חוב בסך 53,000 ₪.

2.4. אי שיתוף פעולה בחקירה עם בעלת התפקיד.

2.5. אי גביית דמי מזונות ;

2.6. הסתלקות מעזבון אביה שכלל נכס מקרקעין לטובת בן משפחה אחר תוך כדי ההליך כאן.

2.7. אי הגשת דו"חות דו חודשיים במועד.

2.8. יצירת חובות חדשים תוך כדי ההליך;

2.9. אי מיצוי פוטנציאל השתכרות.

3. המנהל המיוחד טען כי קודם הבקשה נשלחו התראות מתאימות לחייבת ובהן הודע לה כי אם לא תסדיר המחדלים, תוגש הבקשה הנוכחית ולמרות זאת, המחדל לא תיקנה התנהלותה. לדבריה, חוסר שיתוף פעולה מצד החייבת כמוהו כזניחת ההליך, והתנהגות זו בשים לב לחסותו תחת הליך זה, מהווה התנהגות בחוסר תום לב, מה גם שמדובר בהליך פש"ר שני שהחייבת נוקטת בו.

4. עמדת החייבת: ב"כ החייבת התנגד לבקשת המנהלת המיוחדת ואף עתר לקבל הפטר חלוט מהטעמים הבאים:

4.1. לדבריו החייבת לא יכולה הייתה להתייצב לדיון בשל מצבה הרפואי ואין לאפשר כלל לטעון בעניין המחדלים ללא שהיא נוכחת;

4.2. נשלחו אישורי מסירה לרוב הנושים;

4.3. אחיה הסתבך בחובות לעולם התחתון ולכן ויתרה על זכויותיה בעזבון;

4.4. החייבת הצהירה על החוב לעיריית נצרת בתצהירה;

4.5. מצבה של החייבת קשה ביותר מכל הבחינות.

5. המתווה הנורמטיבי:

5.1. הליך פשיטת רגל כונה בפסיקה "חסד של המחוקק" כלפי החייב, בהתחשב בהזדמנות שמוענקת לו להיחלץ ממצבו ולהשתקם כלכלית באמצעותו (ראו: ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי (נבו, 20/11/2008) ; רע"א 3289/17 טאהא נ' כונס הנכסים הרשמי (פסקה 18, נבו 30/4/2017)).

5.2. ואולם, מדובר בשטר ששוברו בצדו במובן זה שהיד המושטת כלפי החייב מלוּוה בדרישה להתנהגות בתום לב מצדו. כלל זה מקבל משנה תוקף במצב דברים שבו החייב הוא יוזם ההליך (ראו: ע"א 940/21 דרור נ' דוד הרשקוביץ – מנהל מיוחד,(נבו פסקה 5, 31.5.2021)).

5.3. בשל העובדה שהליך פשיטת הרגל מגלם פגיעה בנושים שלא יקבלו את מלוא חובם מוטלת על בעלי התפקידים אחריות רבה לפקח על התנהלות החייב בתם לב ועל כך שלא ינצל אפשרות חסד זו לרעה. הפגיעה בנושים נתפסת כבלתי מוצדקת כאשר החייב נוהג בחוסר הגינות או בחוסר יושר (ראו: ע"א 3544/21 איתן פלדבאו נ' כונס הנכסים הרשמי (נבו, 24/8/2021)).

5.4. כחלק מחובת תם הלב המוטלת על החייב, עליו לעמוד במגבלות שהוטלו עליו, לשלם את התשלומים החודשיים שהושתו עליו במסגרת ההליך ולשתף פעולה עם בעל התפקיד שומנה בעניינו (ראו: ע"א 3382/17 צימבר נ' סמט (נבו, 23/2/2020); וראו על חובת תום הלב גם לאחר חקיקת חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי התשע"ח – 2018 ; ע"א 6892/18‏ רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן – מנהל מיוחד, פסקה 9, נבו (18.12.2019); ע"א 893/21 מור נ' עו"ד יניב אינסל – המנהל המיוחד (פסקה 4, נבו, 25.4.2021)‏.

6. מן הכלל אל הפרט:

6.1. במקרה שלפניי קיימים פיגורים רבים בתשלומי החייבת ולא הוצע כלל מטעמה לסלק את הפיגורים .

6.2. עוד עולה כי החייבת לא מגישה לבעלת התפקיד ולכנ"ר דיווחים דו חודשיים כפי חובתה. הגשת דיווחים באיחור כפי שנטען בדיון אינה מרפאת פגם זה.

6.3. יובהר כי מחדלי החייבת שעה שהיא חוסה תחת צו הכינוס שניתן בעניינו מהווים התנהגות בחוסר תום לב, שעה שמחד גיסא נהנית החייב מההטבות הנובעות מצו הכינוס, ומאידך גיסא אינה מבצע הנדרש ממנו במסגרת ההליך.

6.4. על החייבת להפנים את החשיבות שבשיתוף הפעולה עם הליך של פשיטת הרגל, עם בעלת התפקיד, וכפי שנעשים מאמצים שלא לבטל את ההליך (וראו לעיל את הארכות החוזרות ונשנות שניתנו לחייבת), עליה לעשות מאמצים ולעמוד בחובותיה בהליך. כך למשל, אם חייבת לא יכול לעמוד בתשלום שנקבע, מסיבות שונות, תוכל לפנות לבית המשפט בבקשה להפחיתו. אם חייבת לא יכולה להגיע לחקירה אצל המנהל המיוחד, תדאג לתאם מועד חדש. אם מסיבה שהיא לא יכולה להגיש את הדו"חות במועד – תפנה בבקשה ארכה קצרה. אין להתעלם מהליך פשיטת הרגל והדרישות הקבועות בו. התוצאה של ביטול ההליך, מבחינת החייבת, עלולה להיות קשה.

6.5. הסברי ב"כ החייבת אינם מקובלים עלי. ראשית, איני מקבל סיבת אי התייצבותה לדיון. העובדה שקיים אישור מחלה מיום 9/5/2022 עד 31/5/2022 ואין הסבר מהי המחלה ומדובר בתעודת המשך כאשר התעודה הנוספת שהוצגה היא משנת 2021 מעלה חשש שמא החייבת למרות אישור המחלה יכולה הייתה להתייצב לדיון ובחרה שלא לעשות כן. החייבת הרי התייצבה לא מכבר במשרד בא כוחה ולא נמסר הסבר ראוי מדוע לא תתייצב לדיון. אך מעבר לכך, ההתרשמות של בית המשפט מהתנהלות החייבת כי מדובר בהתנהלות מחדלית ביותר ובחוסר תם לב. אי מסירת מידע לבעלת התפקיד, יצירת חוב חדש ומשמעותי לעיריית נצרת, אי המצאת כל אישורי המסירה, אי עמידה רצופה בתשלומים ואי הגשת דו"חות כל אלה אינם עומדים בחלל ריק וגם אינם ניתנים לסתירה. על כך אוסיף כי החייבת מתנהלת בפעם השנייה בהליך פש"ר והיה מצופה ממנה להתנהל על פי הוראות הפקודה והדין ולהימנע מכל מחדל.

7. לפיכך ולאור כל האמור לעיל, ובזיקה להתראה שניתנה בהחלטה לעיל, אני מורה על ביטול ההליך ומחיקת הבקשה לפשיטת רגל על כל השלכותיה.

8. בנסיבות אלה, ההגבלות שהושתו בצו הכינוס מבוטלות, וצו עיכוב היציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו למשך 90 יום נוספים.

9. תנאי להגשת בקשה לביטול פסק דין זה הינו צירוף אישור המנהלת המיוחדת בתוך 30 יום מהיום בלבד (ימי פגרה ככל שקיימים – במניין) בדבר: סילוק מחדלי החייב בתוספת תשלום לקופת הפש"ר בסך 2,000 ₪ בגין הוצאות ביטול פסה"ד.

10. נקבעת בזה תקופת צינון בת 18 חודש להגשת בקשה עיקרית חדשה מטעם החייבת בהתאם להנחיות הפסיקה ובשים לב למחדלים המדוברים בהליך שלפניי (ראו: ע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי (נבו, 2.4.14) עוד ראו הלכת ע"א 6892/18 עמוס אמיר רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן (נבו, 18/12/19) הקובעת כי החובה לנהוג בתם לב עומדת בעינה גם לאחר כניסת חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי לתוקפו והדרישות בכל הנוגע לתום לב החייבת נותרו על כנן גם לאחר כניסת חוק חדל"פ לתוקפו).

ביטול ההליך הוא התוצאה הישירה ההתנהגות הפסולה של החייבת, והתוצאה העקיפה של ההתנהלות חסרת תום הלב של אותה חייבת היא כי קיומה של תקופה בה תהיה חשופה להליכי הוצאה לפועל בכל תיק בנפרד (לאור התיקון העקיף של חוק ההוצאה לפועל במסגרת חוק חדלות פרעון) אך אין זו אלא תוצאת התנהלות החייבת ומחדליה הרבים והמשמעותיים.

11. הוצאות ההליך ישולמו בהתאם לתקנות (הוצאות הנאמן בסך של 500 ₪ ישולמו בנוסף), ולחלופין, לפי הנחיות הכונ"ר לעניין תעריפים מינימאליים, לפי הגבוה מביניהן, והיתרה תועבר לנושים בכפוף לכל דין תקף.

12. מורה לעוה"ד ג'באלי המחזיק בכספים המגיעים לחייבת להעבירם לקופת הנשייה לאלתר לפי בקשת המנהלת המיוחדת.

13. המזכירות תסגור התיק ותמציא לכל הגורמים.

ניתן היום, ט' אייר תשפ"ב, 10 מאי 2022, בהעדר הצדדים.