1. התובע הגיש תביעה לתשלום סך 2,000 ₪ מהנתבעת.

לטענתו, רכש בחנות של הנתבעת מכשיר טלפון סלולרי מתוצרת שיאומי ולאחר כחודש וחצי חדל רכיב הניווט (GPS) של המכשיר לפעול.

המכשיר הובא לתיקון מספר פעמים אך התקלה חזרה על עצמה.

הנתבעת התגוננה וטענה כי התובע אכן רכש ביום 9.12.18 בסניף של הנתבעת ביד אליהו את המכשיר הסלולרי עם אחריות לשנתיים בעלות של 1,189 ₪.

רק ביום 25.4.19 פנה התובע לראשונה למעבדה וציין כי רכיב הניווט במכשיר אינו עובד.

במהלך בדיקת המכשיר בוצע ניקיון ואיפוס של אנטנת הניווט ובסיום הטיפול נמצא הרכיב תקין לרבות ניווט באמצעות אפליקציות ה WAZE ו GOOGLE MAPS-.

ביום 27.5.19 פנה התובע בשנית למעבדה בגין אותה התקלה. באותו מעמד הוסבר לתובע כי בוצעה נסיעה של הטכנאי עם המכשיר תוך שימוש ברכיב הניווט שפעל בהצלחה וכי הרכיב המותקן במכשיר המאפשר ניווט עם אפליקציות הניווט – תקין ושמיש.

לאחר שהתובע אסף את המכשיר שנותר במעבדה לבדיקה נוספת, רק לאחר כשבוע פנה שוב למנהלת השירות ולמרות שלא אותרה תקלה – אושרה החלפת המכשיר והתובע הוזמן לביצוע ההחלפה.

ביום 19.6.19 בוצעה ההחלפה והתובע אסף את המכשיר ויצא לדרכו.

למחרת הודיע למנהל השירות כי גם במכשיר המוחלף – רכיב הניווט אינו תקין, טענה שלא הוכחה באף אחת מתלונות התובע.

2. במעמד הדיון הוטל על התובע להמציא חוות דעת מומחה של המכשיר המוחלף להוכחת טענת התקלה ברכיב הניווט.

חוות דעת זו לא הומצאה. לטענת התובע לא ניתן לקבלה מאחר והמעבדות אליהן פנה מסרבות ליתן חוות דעת ללא תיקון וכי פתיחת המכשיר תביא לבטול האחריות.

התובע עתר להצגת התקלה במעמד דיון.

בקשתו של התובע נדחתה שכן אין בית המשפט מומחה ובעל ידע בתקלות במכשירים סלולריים.

למרות שניתנה לתובע הזדמנות שנייה להמציא חוות דעת מומחה, לא הומצאה חוות דעת כנדרש.

3. דיון והכרעה:

"המוציא מחברו עליו הראיה".

טענתו של התובע כי בשני מכשירים סלולריים שקיבל מהנתבעת התחוללה אותה התקלה בדיוק מעוררת תהייה ומטילה על התובע חובת הוכחה מוגברת.

אף הטענה כי התובע אינו יכול להמציא חוות דעת מומחה מאחר ומעבדות מסרבות ליתן לו חוות דעת כאמור ללא תיקון – אף היא אינה מוכחת ותמוהה כשלעצמה.

אף אם המעבדה סירבה ליתן חוות דעת ללא תיקון – היה על התובע לתקן המכשיר ולהגיש ממצאים לתיק בית המשפט.

בהעדר ראשית ראיה על קיומה של התקלה מגורם אובייקטיבי אחר שאינו אחד מבעלי הדין בתיק – אין מנוס אלא מקביעה כי התובע לא עמד בנטל הראיה ודין התביעה להידחות.

4. אשר על כן , הנני דוחה את התביעה ומחייבת את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

ניתן היום, י"ב אדר תש"פ, 08 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.