התובעת הגישה תביעה כספית כנגד הנתבעות בעילה של גרם הפרת חוזה, וטענה כי העדר תשלום התמורה מהנתבעות לחברת צפריר עבור עבודות נגרות שביצעה התובעת למזמין, חב' צפריר בע"מ, גרמו להפרת הסכם בין חב' צפריר לתובעת ע"י כך שחב' צפריר , ממנה הזמינו הנתבעות את העבודה, לא שילמה לתובעת את התמורה בגין עבודות שביצעה.

הנתבעים הגישו בקשה לחייב את התובעת בהפקדת ערובה ולתיק הוגשה תגובה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, בבקשה ובתגובה, עולה כי יש מקום לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים, אם תידחה התביעה.

על פי סעיף 533 לחוק החברות, הכלל הוא כי יש לחייב חברה תובעת להפקיד ערובה, והפטור לחיוב בהפקדת ערובה הינו החריג.

במקרה דנן, לא טענה ולא הציגה החברה התובעת כל אסמכתא או טיעון בעניין יכולת כלכלית של התובעת, או מסמך המצביע על איתנות פיננסית של התובעת, ועל כן לא הוכח בפני בית המשפט כי קיימות נסיבות שפוטרות את התובעת מהחיוב בהפקדת ערובה. כל שטענה התובעת הינה, כי הבקשה מוקדמת, בשל הליך תלוי ועומד בין הנתבעות לבין חב' צפריר, אלא שנכון להיום ניתן פסק דין בתיק אזרחי 10711-02-17 בבית המשפט השלום על פיו נדחתה התביעה של הנתבעות כנגד חב' צפריר.

אין במתן פסק הדין משום נימוק למתן פטור מהפקדת ערובה.

יתר על כן, עילת התביעה בתיק דנן איננה עילת תביעה בין ספק למזמין, אלא עילת תביעה של גרם הפרת חוזה, בה נדרש התובע להוכיח את רכיבי התביעה, ובמקרה דנן לא ניתן לקבוע, בשלב זה, כי סיכויי התביעה גבוהים מסיכויי ההגנה.

אשר על כן, לאור הנימוקים לעיל בהתחשב בסכום התביעה שעומד ע"ס 161,768 ₪ , התובעת תפקיד בקופת בית המשפט ערובה בסך 7,000 ₪ לכל אחד מהנתבעות 1,2,3,4 (סה"כ 28,000 ש"ח), בערבות בנקאית צמודה ללא הגבלת זמן ותנאי, וזאת לא יאוחר מיום 15.9.21.

לעניין הבקשה לקביעה כי קיים מעשה בי-דין בפסק הדין בת.א. 10711-02-17, מדברי ב"כ הצדדים עולה כי פסק הדין איננו חלוט והוגש עליו ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ועל כן כל עוד לא ניתן פסק דין חלוט, אין מקום להיזקק לבקשה. ככל שיינתן פסק דין בערעור, יגישו הצדדים עותק פסק הדין לתיק בית המשפט.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ד' אב תשפ"א, 13 יולי 2021, בהעדר הצדדים.