17 ספטמבר 2019

בפני: כב' הרשם טארק חסנין

החלטה

בקשה זו שבפני היא בקשה ליתן לתובעת היתר המצאה מחוץ לתחום לנתבעת.

הרקע לבקשה

1. התובעת עובדת זרה, עבדה כמטפלת סיעודית אצל המנוח מר נורברט סנדלר (להלן- המנוח) בתקופה שמיום 06.01.11 ועד יום 20.08.18, עת נפטר המנוח, כי אז פקעו יחסי העבודה בינה לבין המנוח. על פי הטענה התובעת זכאית לקבל בגין תקופת עבודתה וסיומה סך של 68,528 ₪ מתוכם שילמו הנתבעים 2-1 סך כולל של 36,000 ₪, כך שהיתרה העומדת לזכותה היא בסך של 32,528 ₪.
2. לטענת התובעת, המנוח הותיר צוואה שקוימה על פי צו כב' הרשמת לענייני ירושה מיום 28.10.18 והנתבעים בתיק העיקרי הם שלושת הזוכים על פי הצוואה שקוימה. כאשר חלקה של הנתבעת עומד ע"ס 22,842 ₪.
3. הבקשה נתמכה בתצהיר מטעם התובעת, וצורפו לה עותק מצו קיום צוואה, וצוואת המנוח.
4. כאן המקום לציין כי הנתבעת היא אזרחית ותושבת מדינת רומניה וביום 28.08.19 הוגשה מטעם הנתבעת באמצעות עו"ד לירון טרי, בקשה לביטול המצאת זימון לדיון ודרישה להגשת כתב הגנה בהעדר אישור המצאה מחוץ לתחום בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (התקנות).
5. התובעת מתנגדת לבקשה ובד בבד הגישה בקשה להתיר המצאה מחוץ לתחום.

דיון והכרעה

1. תקנה 500 לתקנות קועת בהקשר זה בהאי לישנא:

"500. רשאי בית המשפט או רשם שהוא שופט, להתיר המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה באחת מאלה:

. . .

"(4) התובענה היא לאכוף חוזה, לבטלו, להפקיעו או לפסלו או לעשות בו על דרך אחרת, או לקבל דמי נזק או סעד אחר בשל הפרתו, באחד המקרים האלה:

(א) החוזה נעשה בתחום המדינה;

...

(ג) על החוזה חלים דיני מדינת ישראל לפי כתבו או מכללא;

. . .

(7) התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה;

. . .

(10) האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש, או בעל דין נכון, בתובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר, שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה".

1. בבר"ע (ארצי) 27542-05-18 Applied Cleantech Inc נ' רפאל אהרון (2018) נקבע (מפאת חשיבות הדברים אביאם במלואם):

"תביעה נגד נתבע המצוי מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל מעוררת שאלת קיומה של סמכות בינלאומית לבית המשפט בישראל לדון בתובענה. בישראל, רכישת סמכות בינלאומית מותנית בנטילת רשות מבית הדין, אשר עליו להשתכנע בקיומה של עילה והצדקה להתיר המצאתו של כתב התביעה מחוץ לגבולות המדינה. בפסיקה הודגש כי:

"הנימוק העיקרי העומד בבסיס הגישה הזהירה הוא שמתן היתר ההמצאה הוא במהותו הטלת מרותו של בית^-משפט בישראל על נתבע שאינו נמצא בישראל. הרחבה זו של סמכות בית^-המשפט מעבר לתחומה של המדינה עשויה להביא לידי התנגשות של סמכויות ופגיעה בנימוס הבין^-לאומי ... עם זאת מכוח עקרון ההדדיות הדין מכיר באפשרות להתיר המצאה מחוץ לתחום שיפוט..." (מתוך ע"א 4601/02‏ ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ' Bodstray Company Ltd. , [פורסם בנבו] (22.1.04)).

העילות להיתר ההמצאה וההיבטים הדיוניים הכרוכים בכך הוסדרו בתקנות 500 - 503 לתקנות, אשר אומצו בבתי הדין לעבודה מכוח תקנה 129(3) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991.

1. בע"א 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ' CAE Electronics Ltd [פורסם בנבו] (4.9.07) (להלן: ענין אשבורן), עמד בית המשפט העליון על שלבי בחינת בקשת היתר להמצאת כתב התביעה בראי דרגת ההוכחה הנדרשת בשלבים השונים:

בשלב הראשון, על מבקש ההיתר להראות כי עניינו בא בגדר אחת מעילות ההמצאה המנויות בתקנה 500 לתקסד"א. בשלב דיוני זה, עוד טרם נתבררה התביעה לגופה, על המבקש להוכיח את עילת ההמצאה ברמת הוכחה של "תביעה הראויה לטיעון". זוהי רמת הוכחה נמוכה מזו הנדרשת בהליך אזרחי רגיל, קרי מאזן ההסתברות.

בשלב השני, על מבקש ההיתר לשכנע את בית המשפט שמתעוררת "שאלה רצינית" שיש לדון בה, היינו כי עומדת לו עילה לגופו של עניין. מטרת בחינה זו היא לוודא כי התובענה אינה טורדנית ואינה תובענת סרק. זהו סטנדרט נמוך יותר מ"תביעה הראויה לטיעון". בענין אשבורן הודגש בהקשר לתנאי זה ש"אין להפוך את הדיון בהיתר ההמצאה לדיון מלא ומקיף בעילת התובענה, כפי שעוד ייעשה בגדר ההליך העיקרי, אם היתר ההמצאה יעמוד על כנו". ובהמשך, נאמר בהקשר לזהירות הנדרשת בהבעת דעה נחרצת לגופו של עניין, כי "אין מקום להפוך את היוצרות, ולנהל את המשפט כבר בשלב המקדמי".

בשלב השלישי, אף אם שוכנע בית המשפט כי נתקיימו עילת ההמצאה ועילת התובענה בהתאם לרמת ההוכחה הנדרשת, עדיין מסור לו שיקול דעת לבחון אם בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לדון בסכסוך".

1. בשלב זה בו טרם נתבררה התובענה לגופא, על התובעת להראות, כי עומדת לה זכות תביעה אולם רמת ההוכחה הנדרשת ממנה בשלב זה נמוכה מזו הנדרשת בהליך אזרחי רגיל, קרי מאזן ההסתברויות.
2. מן המסמכים שהומצאו על ידי התובעת עולה, לכאורה, כי התובעת הועסקה כמטפלת במנוח ועם פטירתו של המנוח הסתיימו יחסי העבודה. הנתבעים, יורשי המנוח, על פי צוואתו, חייבים כל אחד על פי חלקו בצוואה בחובותיו של המנוח כלפי התובעת בגין תקופת עבודתה אצלו וסיומה.
3. התובעת עמדה, איפוא, בנטל הראשוני המוטל עליה להראות כי קיימת לה עילת תביעה כנגד הנתבעת, בהיותה יורשת של המנוח על פי צוואתו. לאור האמור ומכל הטעמים שפורטו בהרחבה לעיל הבקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום מתקבלת. התובעת תמציא את כתב התביעה, על נספחיו, לנתבעת בצירוף החלטתי זו, בתוך 30 ימים מהיום.
4. הנתבעת תגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים ממועד קבלת כתב התביעה.
5. הדיון הקבוע ביום 05.12.19 יתקיים במועדו.

ניתנה היום, י"ז אלול תשע"ט, (17 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.