12 דצמבר 2019

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 04.06.19 (הוועדה), אשר קבעה למערער 19% נכות לצמיתות החל מ- 23.06.08. (ההחלטה)

רקע

1. המערער יליד 1955.
2. המערער הוכר על ידי המשיב כנפגע עבודה (תאריך פגיעה: 22.06.18) בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, וזאת בשל "עבודה בשמש שנים רבות". הפגיעות שהוכרו הן "סולר קרטוזיס בפנים (מצח ולחיים) ובאמה ימין".
3. ועדה רפואית מדרג ראשון אשר התכנסה ביום 18.01.19 קבעה למערער 19% נכות לצמיתות החל מ- 23.06.08.
4. על החלטה זו הוגש ערר מטעם המערער.
5. ביום 10.05.19 נבדק המערער על ידי יועץ עור אשר קבע 10% נכות בגין צלקות לפי סעיף 75(1)(ב) ו- 10% בגין נזקי שמש.
6. ביום 04.06.19 התכנסה הוועדה רפואית לעררים על מנת לדון בערר המערער. בפני הוועדה טען ב"כ המערער את הדברים הבאים-

"היועץ לא התייחס למה שטענו ולא ביצע דיון, ביקשנו נכות זמנית כיוון שהנכות של המחלה לא יציבה זהו תיק מחלת מקצוע, אסור לתת נכות יציבה על תאריך ישן. יש נגעים מלפני 2008 ומאחרי, לציין שעד 2008 היו למערער שני נגעים- באמה ימין ובמצח. מ 2008 והלאה ישנם 24 נגעים עד 2019 כשהנגע ה- 25 טופל לפני כמה ימים.

לפיכך לא מובנת ההחלטה שהנכות הצמיתה הינה מ 2008 כשרוב הנכות התגבשה בשנים הבאות. לפי החוק ראוי לתת נכות זמנית לתקופה בה הנכות לא צמיתה וכשהיא מתגבשת לתת תאריך תחולה עדכני. נכון בכל תחומי הרפואה וגם בתחום העור, כששוברים רגל לא מקבל נכות צמיתה אלא לאחר מספר חודשים כשמתגבשת הנכות. לא ברורה החלטת היועץ שנותן תאריך תחולה יציבה לשנה שבה יש 2 נגעים ואחריו באו 25 נגעים. מבקשים להחזיר ליועץ זה או אחר שיצפה שוב בנגעים ויסביר מדוע בחר תחולה זו לנכות צמיתה"

1. הוועדה קבעה כדלקמן:

"הועדה הקשיבה לטענות בא כוח המערער, עיינה בחומר רפואי ומסקנות של ייעוץ רופא עור- "רצף תחלואתי שהחל במועד זה..." ולכן הוועדה מקבלת את מסקנות ייעוץ רופא עור".

1. על החלטה זו הוגש הערעור שלפני.

טענות הצדדים

1. להלן בתמצית פירוט טענות המערער:
2. שגתה הוועדה עת התעלמה לחלוטין מטענות המערער בפניה, ביחס לנכויות הזמניות שיש לקבוע.
3. מועד הגילוי הראשוני היה בשנת 2008, באותה שנה התגלה גידול אחד במצח. מצבו של ליקוי רפואי לא נישאר קבוע, לפיכך שגתה הוועדה עת קבעה נכות צמיתה החל משנת 2008 ואילך, במהלך השנים נוספו ונתגלו נגעים מרובים בגופו של המערער הן מסוג BCC והן מסוג קרטוזיס, כפי שעולה מן המסמכים הרפואיים.
4. סעיף 103(א) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה- 1995, מגדיר מהי נכות שאינה יציבה, כדלקמן "דרגה שאינה יציבה של נכה עבודה- דרגת נכות שהיא לזמן מוגבל או זמנית". קרי, דרגת נכות לזמן מסוים ומוגדר בו מצבו הרפואי של המבוטח עשוי להחמיר או להשתפר.
5. מצבו של המערער לא נשאר קבוע כפי שהיה בשנת 2008, בגופו התפתחו ונתגלו נגעים מרובים בחלקי גוף שונים ולפיכך היה על הוועדה לקבוע נכויות זמניות מיום הגילוי ועד למועד הגשת הבקשה להכרה במחלת המקצוע.
6. שגתה הוועדה עת לא נימקה את החלטתה ובפועל לא התייחסה לטענותיו של ב"כ המערער, לא כפי שנטענו בפני היועץ ולא בפניה. את ההחלטה סיכמה הוועדה בנימוק לאקוני לפיו היא "מקבלת את מסקנות היועץ הרפואי".
7. מנגד, טען המשיב כי דין הערעור להידחות. המערער התמהמה עם הגשת תביעתו אשר מקורה אי שם בשנת 2008. הוועדה קבעה את נכותו החל מיום 23.06.08 שהוא יום למחרת מועד ההכרה של פקיד התביעות אשר נקבע ליום 22.06.08.
8. המערער ביקש מהוועדה כי תיקבע מועד תחולה מאוחר יותר (על מנת להימנע מהשיהוי) אך הוועדה דנה בבקשתו ודחתה אותה.
9. הוועדה אף שעתה לבקשתו להענקת נכות זמנית על פני עשר שנים. כך שאין פלא שהוועדה לא שעתה לבקשתו.
10. המשיב סבור כי לא נפלה כל טעות משפטית בפעולת הוועדה וכי החלטתה מפורטת ומנומקת וניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה.
11. בדיון שהתקיים ביום 04.12.19 בפני הרשם טארק חסנין, חזרו הצדדים על עיקר טענותיהם בהודעת הערעור וכתב התשובה. ב"כ המערער הוסיף וטען כי מועד התחולה שנקבע על ידי הוועדה אין לו כל סימוכין. מועד התחולה שקבע פקיד התביעות הוא מועד סתמי כשאין למועד זה כל נפקות, לא משפטית, לא רפואית ולא כלום. לטענת המערער המועד להיקבע הוא המועד של הגשת התביעה ואילך וזאת משום שלא מדובר באירוע תאונתי שנקבעה בזמנו נכות אלא בסרטן עור וממצאים בעור שיכולים להופיע בתקופות שונות ושהופעתם יכולה להשפיע על דרגת הנכות, דבר שהופך את המועד שבו הופיע הנגע הראשון ההיסטורי למועד שרלוונטי למצב דאז ואיננו יכול לשקף את הנכות היום אשר משקפת את כל הנגעים שהופיעו מאז ועד התכנסות הוועדה.

לפי הוועדה, מועד התחולה הוא במועד שבו הופיע קצה חוט של הנזק ולא המועד בו התגבשה הנכות. כשהיא כותבת כי מדובר ברצף תחלואתי שהחל במועד ההוא, היא בעצם מודה כי מועד התחולה הוא הנגע ההתחלתי הראשון.

ב"כ המערער הוסיף וטען כי בכל ההזדמנויות הוצג בפני הוועדה והיועץ את עמדת המערער לפיה הואיל והנכות 10% משקפת את סך כל הנגעים שהופיעו עד אותו מועד יש לקבוע נכות צמיתה, עדכנית ממועד הגשת התביעה ואפשר ומבוקש לקבוע שהנכויות בגין כל תקופת העבר, אפילו באותו שיעור 10% הופכות לנכות זמנית. הוועדה כלל לא דנה בטענה זו.

1. ב"כ המשיב, טען מנגד כי היועץ שהתמנה על ידי הוועדה סבור כי נזקו התגבש כבר בשנת 2002, 12.05.02. נכון שמועד התחולה נקבע על ידי היועץ ל- 23.06.08, ואולם, אין בכך משום לקפח את זכויותיו של המערער, שכן הוא אך "קידם" אותו אל עבר מועד הגשת התביעה אשר ממנה מתחילים למנות את השיהוי בהגשת התביעה. לעניין הנכויות הזמניות המדובר בטענה רפואית, והמערער לא הגיש כל סימוכין רפואיים על מנת לתמוך טענתו, אלא הסתפק בטיעון בא כוחו. כאשר היועץ קובע שמועד התחולה הוא באותו מועד אשר קבע, משמע, אין מקום לקבוע נכות זמנית, שכן שיעור הנכות התגבש, כבר אז בין אם זה 2002 או 2008, אין זה רלבנטי עבור המערער בתיק זה, שכן כל עוד ניזקו לא התגבש בשנת 2018 כאשר הוגשה התביעה, אזי אין זה כל רלבנטי עבורו.
2. יש לדחות טיעון המערער כי הוועדה והיועץ לא דנו בשאלת מועד התחולה כדבעי שכן עשו זאת. היועץ לוועדה בהתכנסותו מיום 10.05.19 עוסק בעניין התחולה בסעיף 7 לייעוץ ובסיכומו של דבר קבע כי "מדובר ברצף תחלואתי שהחל במועד זה".

לעניין החלטת פקיד התביעות- אין המדובר בהחלטה סתם. החלטתו ניתנת על פי מיטב שיפוטו המקצועי, תוך היוועצות מקצועית, ובניגוד לטענתו של המערער שלא ניתן לערער על החלטה זו, הרי שיכל להגיש תביעה על החלטת פקיד התביעות.

דיון והכרעה

1. הלכה פסוקה היא כי בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כבר נקבע, כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999)).
2. לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן.
3. ביום 10.05.19 נבדק המערער על ידי ד"ר זיו מיכאל יועץ עור מטעם המשיב. בפני היועץ טען ב"כ המערער הן לעניין שיעור הנכות והן לעניין מועד התחולה. באשר למועד התחולה נטען כי הממצא הראשוני היה בשנת 2008 אולם המדובר בממצא ראשוני אשר כשלעצמו אינו מעניק נכות אילו המערער היה נבדק באותה שנה וכי במשך השנים הממצאים התרחבו, גדלו והתעצמו עד אשר בשנת 2018 מועד הגשת התביעה הם הגיעו למצב כזה של התגבשות הנכות כפי שהיא היום, ולכן ביקש לקבוע את מועד התחולה הצמיתה ממועד הגשת התביעה ב 2018 ונכויות זמניות כאלה ואחרות ממועד הגילוי הראשוני מ 2008 ועד התגבשות הנכות ב 2018.
4. ממקרא הפרוטוקול עולה כי היועץ (וכך גם הוועדה מאוחר יותר) לא דנו בטענות המערער לא לעניין מועד התחולה ולא לעניין הנכויות הזמניות. היועץ ערך בדיקה קלינית שאת ממצאיה פורטו בחוות הדעת ועל יסוד בדיקתו קבע כי מצבו " תואם נזקי שמש בדרגה בינונית המקנה 10 אחוז נכות כפי שנקבע בדרג ראשון... "

באשר למועד התחולה, קבע היועץ, כי "מעיון בתיקו הרפואי עולה שכבר ב 12.05.2002 סבל אז MODERATE SOLAR KERATOSIS ממצא מעיד על תחילת המצב התחלואתי, מדובר ברצף תחלואתי שהחל במועד זה". קביעה זו של היועץ בכל הנוגע למועד התחולה אינה ברורה ונעדרת התייחסות לטענות המערער בפניו לרבות בשאלת הנכויות הזמניות. היועץ לא בחן טענת המערער כי הממצא הראשוני היה אי שם בשנת 2008 וכשלעצמו לא היה מקנה למערער נכות כלשהי אילו נבדק בזמן אמת וכי הנזק התגבש בשנת 2018, הוא מועד הגשת התביעה. היועץ אינו מתייחס לטענה כי היה מקום לקבוע מועד התחולה משנת 2018 ונכויות זמניות בגין התקופה עד להתגבשות הנזק.

1. זאת ועוד, בפני הוועדה (והיועץ) שב ב"כ המערער וטען ארוכות לעניין קביעת נכויות זמניות וציין כי היועץ מטעם המשיב לא התייחס לטענה בדבר קביעת נכויות זמניות ולא ערך דיון בנושא. ב"כ המערער הפנה את הוועדה להתפתחות מצבו הרפואי של המערער למן שנת 2008 וטען כי מן הראוי לקבוע נכות זמנית לתקופה בה הנכות לא היתה צמיתה "וכשהיא מתגבשת לתת תאריך עדכני". ב"כ המערער ביקש להשיב את עניינו של המערער ליועץ. בהחלטתה הוועדה לא התייחסה כלל לטענות המערער, לא ערכה דיון בשאלת הנכות הזמנית וסיכמה את דיוניה בקביעה שהיא מקבלת את מסקנות היועץ, מבלי לדון בטענות המערער בפניה. בכך, נפל לטעמי פגם משפטי בהתנהלות הוועדה אשר מצדיק התערבות בית הדין.

סוף דבר

1. לאור האמור, הערעור מתקבל באופן שעניינו של המערער מוחזר לוועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה), באותו הרכב . עניינו של המערער יופנה ליועץ על מנת שידון באופן מפורט ומנומק בטענות המערער בדבר מועד התחולה והנכויות זמניות.
2. המערער ובא כוחו יוזמנו לוועדה לטעון טענותיהם.
3. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.
4. המשיב ישלם למערער הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪, שישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, י"ד כסלו תש"פ, (12 דצמבר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.