1. לפניי תביעה, בסדר דין מהיר, לחיוב הנתבעים בפיצוי כספי בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים.

תאונת הדרכים ארעה ביום 16.08.2018, בין כלי רכב, מסוג פרטית, מ"ר 53-083-37 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "הפרטית") לבין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 72-636-67 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ובבעלות הנתבע 2 (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").

2. אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים אשר לאחריות לקרות התאונה ואשר להיקף הנזק הנטען.

3. נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידה בפניי נהגת הפרטית בלבד. יובהר כי מאחר שנהג המשאית לא יכול היה להתייצב לדיון לכאורה כיוון שנטען כי הוא חולה, החליט בית המשפט לשמוע את עדותו באמצעות שיחת וידאו אלא שחרף שלוש הניסיונות של ב"כ הנתבעים ליצור קשר עם נהג המשאית זה לא ענה. תחת זאת, בהסכמת ב"כ הצד שכנגד, השמיע ב"כ הנתבעים את הודעתו המוקלטת של נהג המשאית לכאורה שהוקלטה קודם לדיון.

4. בפתח ישיבת ההוכחות הגיעו הצדדים להסדר, שלפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5. על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מעדת התובעת במהלך חקירתה בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק בכלי הרכב, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה , כי אם לא בלב שלם, כי דין התביעה להתקבל במלואה.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית בלבד לביסוס מסקנתי.

לא נותרה בידי ברירה אלא להעדיף את גרסתה של נהגת הפרטית, על אף היותה מהוססת במקצת, וזאת על פני גרסתו של נהג המשאית שלא ניתן היה להתרשם ממנה באופן ישיר, ולא התאפשר לב"כ התובעת לחקור אותו נגדית.

עם כל הכבוד לגרסתו המוקלטת של נהג המשאית, שהוכנה מראש, עובר לדיון, אין היא בעלת אותו משקל של עדות שנשמעת בפני המותב הדן בתיק ומתרשם מהעד באופן בלתי אמצעי. גרסה מוקלטת אינה יכולה להוות תחליף לגרסה שנשמעת בפני בית המשפט.

יש לציין כי אין בהודעתו המוקלטת של נהג המשאית כדי להוסיף כהוא זה לתמיכה בגרסתו , ויש בה רק כדי לגרוע שכן בהודעתו המוקלדת של נהג המשאית צוין כי הפרטית חתכה את המשאית כאשר היא מגיעה משול ימין, בעוד שבטופס ההודעה על התאונה מטעם הנתבעים אין כל אזכור כי הפרטית הגיעה מהשול, אלא על פי התיאור שבטופס ההודעה ועל פי השרטוט שבו, עולה כי הסטייה הנטענת של הפרטית הייתה תוך כדי נסיעה בכביש, מהנתיב הימיני.

איני מקבל את טענתו של נהג המשאית כי הפרטית סטתה שמאלה לנתיב נסיעת המשאית.

סבורני כי המשאית היא אשר סטתה לימין, כאשר במהלכה פגעה בקצה האחורי של הדופן השמאלית בפרטית. מכאן, הנזק לקצה דלת אחורית שמאלית, לכנף שמאלית אחורית ובצדו השמאלי של המגן האחורי של הפרטית.

מכאן, כי מלוא האחריות לקרות התאונה חל על נהג המשאית.

אשר למחלוקת בעניין גובה הנזק הנטען, הרי שמאחר שהנזק נתמך בחוות דעת שמאי ובאסמכתאות המתאימות, ומאחר שהצד שכנגד לא הגיש שומה נגדית, שככלל באמצעותה ניתן היה לסתור את גובה הנזק, ואף לא ביקש לחקור את שמאי התובעת על חוות דעתו, הרי שסכום התביעה בדין יסודו.

6. הנתבעים ישלמו לתובעת, ביחד ולחוד, את הסכומים הבאים:

6.1. סכום התביעה, בסך 8,452 ₪, בתוספת אגרת בית המשפט כפי ששולמה, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

6.2. שכ"ט עו"ד בסך של 1,800 ₪.

6.3. שכר העדה כפי שנפסק בדיון.

הסכומים הכוללים ישולמו תוך 30 יום.

7. הואיל והצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה ניתן בזה פטור מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט, וככל שזו שולמה היא תושב למשלם.

8. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ג אלול תש"פ, 12 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.