לפני בקשת הנתבעים לדחיית התביעה דנן על הסף מחמת מעשה בית דין.

1. התביעה דנן הוגשה ביום 9.7.19, וסכומה תוקן ביום 15.3.20.

בהחלטה זו אתייחס לכתב התביעה המתוקן ולסעיפיו, ולא לכתב התביעה המקורי שאין בו עוד כל נפקות משתוקן כאמור, ולצורך הפשטת הדברים אקרא לכתב התביעה המתוקן – כתב תביעה.

2. בכתב התביעה, טוען התובע כי הוא הבעלים של "קרקעות בגודל 6454 מ"ר מחלקה 11 בגוש 8765 בבאקה אל גרבייה" (סע' 1).

התובע מוסיף וטוען (בסע' 2 לכתב התביעה) כי ביום 1.3.18 פלשו הנתבעים שלפניי לשטחו של התובע בגודל 2000 מ"ר, תפסו 1,000 מ"ר מתוכם והשכירו אותו לצד שלישי, חברת שהד הצללות.

בסע' 3 לכתב התביעה טוען התובע כי ביום 9.1.19 חתם על הסכם שכירות עם מר ואאיל אבו פול במסגרתו השכיר לו את השטח אליו פלשו הנתבעים תמורת 150,000 ש"ח למשך שלוש שנים (מיום 20.1.19 ועד ליום 19.1.22).

בסע' 11 לכתב התביעה דורש התובע פיצוי מהנתבעים בגין פלישה ושימוש לא מורשה בשטחו בגודל 1,000 מ"ר בשנת 2018 (38,250 ש"ח – ס"ק 1), פיצוי בגין אבדן הכנסות שכירות שנתית מהחוזה שנחתם בינו למר אבו פול בגין שנת 2019 (102,000 ש"ח – ס"ק 2) ופיצוי בגין אבדן הכנסות עבור הרבעון הראשון של שנת 2020 עבור 2,000 מ"ר (27,000 ₪ - ס"ק 3). כן דורש התובע החזר עלות חוות דעת שמאי לה נדרש לצורך הוכחת תביעתו.

3. עוד קודם להגשת תביעה זו שלפניי, הגיש התובע ביום 31.1.19 תביעה נגד נתבעים אחרים במסגרתו של ת"א 80701-01-19 (להלן – "ההליך הנוסף"). התביעה בהליך הנוסף תוקנה ביום 9.7.19.

בכתב התביעה המתוקן שהוגש בהליך הנוסף (אשר רק אליו אתייחס בהעדר נפקות לכתב התביעה המקורי, משתוקן כאמור), טען התובע כי הוא הבעלים של "קרקעות בגודל 6454 מ"ר מחלקה 11 בגוש 8765 בבאקה אל גרבייה" (סע' 1).

התובע הוסיף וטען (בסע' 6 לכתב התביעה המתוקן בהליך הנוסף) כי הנתבעים בהליך הנוסף איפשרו לנתבע 2 בתביעה שלפניי להשכיר מיום 1.3.18 חלק מהשטח לחברת שהד הצללות.

עוד טען התובע (בסע' 9 לכתב התביעה המתוקן בהליך הנוסף) כי הנתבעים בהליך הנוסף מנעו כניסתו של מר ואאיל אבו פול, ששכר מהתובע 2,000 מ"ר בהתאם להסכם שנחתם בין התובע למר אבו פול ביום 9.1.19, ואשר על פיו היה מר אבו פול אמור לשלם לתובע דמי שכירות בסכום של 150,000 ש"ח לתקופה שמיום 20.1.19 ועד 19.1.22.

בסע' 17 לכתב התביעה המתוקן בהליך הנוסף דרש התובע מהנתבעים בהליך הנוסף פיצוי בגין אי פינוי הנכס במועד, שימוש לא מורשה והעברת השכירות לנתבעת 1 שלפניי (3,120 ש"ח – ס"ק 1), ופיצוי בגין אבדן הכנסות שכירות שנתית מהחוזה שנחתם בינו לבין מר אבו פול עבור שנה מתוך שלוש שנים (50,000 ש"ח – ס"ק 2).

ההליך הנוסף הסתיים בהסכמות הצדדים אשר קיבלו תוקף של פסק דין ביום 17.6.20.

4. הנה כי כן, ניתן לראות, כי קיימת זהות בחלק מעילות התביעה ובחלק מסעדים הנתבעים. בנוסף, קיים קשר בין ההליכים, אלא שלא כל עילות התביעה ולא כל הסעדים שנתבעים בהליך שלפניי חופפים לעילות ולסעדים שנתבעו בהליך הנוסף.

4.1 הפיצוי המבוקש עבור "אבדן הכנסת שכירות שנתית מהחוזה שנכרת בין התובע לשוכר החדש מיום 20.1.19 – 50,000 ש"ח (שנה מתוך 3 שנים על מנת להקטין את הנזק" לפי סע' 17.2 לכתב התביעה בהליך הנוסף - חופף לפיצוי המבוקש עבור "אובדן הכנסת שכירות שנתית מהחוזה שנכרת בין התובע לשוכר החדש מיום בגין שנת 2019 להשכרת 2,000 מ"ר – 102,000 ש"ח (כך במקור – ר.ב.) לפי סע' 11.2 לכתב התביעה שלפניי.

4.2 מעבר לעובדה שלא היה מקום להגיש שתי תביעות בגין אותה עילה ואותו סעד (בסכומים שונים), הרי שמשהסתיים ההליך הנוסף ביום 17.6.20 בהסכמה, במסגרתה חויבו הנתבעים בהליך הנוסף בתשלום מסוים לתובע (בהתאם להצעת בית המשפט שם) – בוודאי שאין עוד מקום לחיוב הנתבעים שלפניי בפיצוי החופף כאמור.

4.3 התובע מיצה במסגרת ההליך הנוסף בכלל ובמסגרת הפשרה אליו הגיע עם הנתבעים שם בפרט, את נזקיו הכספיים, והוא אינו רשאי לתבעם עוד מהנתבעים שלפניי.

5. התובע טען בתגובתו לבקשת הנתבעים לסילוק על הסף, כי אין מקום לסילוקה של התביעה על הסף תוך שהוא מפנה להחלטת כב' הנשיא, השופט א. סלאמה מיום 7.1.20 בה נקבע כי אין מקום לאיחוד הדיון בתובענות בין ההליך שלפניי להליך המתנהל בבית משפט השלום בחדרה בת"א 66400-01-18.

ואולם, עיון בהליך המתנהל בחדרה מלמד, כי באותו עניין נדונה חלקה אחרת של התובע בגוש 8765: חלקה 24. אמנם, הצדדים בהליך שלפניי הם אותם צדדים בהליך המתנהל בחדרה (כאשר בחדרה נתבעים גם נתבעים נוספים – לרבות הנתבע 2 בהליך הנוסף וכן אדם נוסף), אלא שאין זהות עילות או זהות סעדים בין שתי התובענות. על כן, החלטת כב' הנשיא שלא להורות על איחוד הדיון בתובענות אין בה כדי ללמד דבר על הבקשה שלפניי.

6. אשר על כן, הבקשה לסילוק על הסף מתקבלת באופן חלקי, במובן של דחיית תביעת התובע בסע' 11.2 לכתב התביעה המתוקן לתשלום הסך של 102,000 ש"ח.

יתר רכיבי כתב התביעה המתוקן טעונים בירור עובדתי, אף הסעדים המבוקשים שונים מאלה שנתבעו בהליך הנוסף, ומשכך – אין מקום לדחייתה של התביעה כולה על הסף.

7. אני מחייבת את התובע בהוצאות הנתבעים בגין הבקשה בסכום של 5,000 ש"ח. הסכום ישולם עד ליום 31.8.20, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

8. הנתבעים יגישו כתב הגנה וכן חוות דעת נגדית לחוות הדעת שהגיש התובע עד ליום 20.8.20, ולאחר מכן, תינתנה הוראות להמשך.

ניתנה היום, ב' אב תש"פ, 23 יולי 2020, בהעדר הצדדים.