ענייננו בסעד הצהרתי לבקשת המבקש, לאכיפת הסכם שותפות להפעלת אולם אירועים

רקע

1. המבקש, מר משה אסרף, (להלן: "המבקש" או "משה"), בעל נסיון בניהול והפעלת אולמות אירועים, יזם ופעל להקמת אולם שמחות ואירועים במרכז המסחרי מצודת ים בעתלית, (להלן: "האולם" או "המיזם"). למשה לא היו האמצעים הנדרשים, לכן חיפש שותפים ופנה לנתבעים, למשיב 1, מר מאיר דנינו, (להלן: "המשיב 1" או "מאיר") וכן למר דניאל דנינו, (להלן: "המשיב 2" או "דניאל"). המטרה היתה, הקמת שותפות לצורך המיזם. מאיר דנינו ודניאל דנינו, הינם קרובי משפחה, מאיר, הינו דודו של דניאל, (אביו של דניאל, הינו אחיו של מאיר). בין הצדדים נכרת הסכם שכותרתו, "הסכם שותפות ויזמים" מיום 1.6.16, (להלן: "הסכם השותפות" או "ההסכם"). ההסכם נערך ונחתם במשרדו של עו"ד נעים שומר, (להלן: "עו"ד שומר"). בהתאם להסכם לכל אחד מהצדדים שליש מהזכויות בשותפות. הנתבעת 3, חברת פנטהואס – מתחם אירועים וקונגרסים בע"מ, וכן הנתבעת 4, חברת א.ד קסטלו אולמי אירועים וקונגרסים בע"מ, הינן חברות אשר הפעילו או מפעילות את האולם שלא במעורבות ושיתוף משה. לבקשת משה, ניתן נגדו צו כינוס נכסים ביום 27.11.16, בתיק פש"ר 61166-11-16, (ביהמ"ש המחוזי ב"ש).

2. בעיקרם של דברים, טוען משה כי מאיר ודניאל, ביטלו את ההסכם, שלא כדין, ולכן על ביהמ"ש להצהיר על ביטול הודעת ביטול ההסכם תוך שהסעד שהתבקש הינו הצהרה על אכיפת הסכם השותפות. מאיר ודניאל טוענים כי ההסכם בוטל לאחר שניתנה למשה ההזדמנות לתקן את המחדלים שהביאו לביטול ההסכם כמו גם שלא נכון ולא צודק יהיה לאכוף את ההסכם. טענות הצדדים ישולבו בנימוקי פסק הדין כפי שיפורט להלן. בטרם ההתייחסות לפרטי ההסכם, אציין כי טוען משה, שבשלבים מסויימים מאיר ודניאל הציעו לו הצעות לפשרה, לסילוק טענותיו תמורת 100,000 ₪ ובגרסה אחרת, תמורת 200,000 ₪. אלא שלא מצאתי כי בהצעות לפשרה שהוצעו במהלך המחלוקת שבין הצדדים, יש בכדי ללמוד ולסייע להכרעה במחלוקת נשוא התובענה.

תניות מהותיות בהסכם

3. להלן יובאו התניות המהותיות בהסכם, והנדרשות לצורך ההכרעה במחלוקת שבין הצדדים, כאשר בהתאם לסע' 20(ב) נקבע כי הפרת סעיפים 2,5, 7-11,13-14 תחשב הפרה יסודית.

"2. חלקו של כל שותף בשותפות

לכל אחד מהשותפים זכות בעלות של 33.33% בשותפות, הן לרווחים והן להוצאות ו/או להפסדים

3. תקופת השותפות

3.1 מוסכם בזאת בין הצדדים כי השותפות הינה לתקופה בלתי מוגבלת.

3.2 הואיל ומשה לא משקיע כספים בשותפות, משה מתחייב להמשיך את השתתפותו בשותפות עד לפירוק השותפות ע"י דניאל ו/או מאיר.

3.3 מוסכם בין הצדדים כי אם משה יפרוש מהשותפות בכל זמן, הוא מתחייב בזאת לשלם לדניאל ומאיר 33.33% מכלל הכספים שהם השקיעו בשותפות.

3.4 להבטחת התחייבותו של משה כמפורט בסע' 3.3 מתחייב משה לחתום על שטר חוב ע"ס 1 מיליון ₪, בערבותם של שני ערבים טובים, אשר יאושרו ע"י עו"ד נעים שומר.

4. השקעה בשותפות:

4.1 ...

4.2 הואיל ולמשה יש ניסיון בניהול אולם חתונות ואירועים, הא לא ישקיע בשותפות שום השקעה כספית, וזאת כנגד התחייבותו לעסוק בניהול אולם האירועים ולהשקיע בכך את כל זמנו, את כל מרצו ואת כל יכולותיו".

6. לשותפים דניאל ומאיר מותר לעסוק בעבודה אחרת ו/או עבודה נוספת במשך תקופת השותפות. משה מתחייב להקדיש את כל זמנו ויכולותיו לניהול אולם השמחות והוא מנוע מלעסוק בכול עבודה אחרת.

12. הקמת חברה

12.1 מוסכם בזאת בין הצדדים כי דניאל ומאיר יקימו חברה בע"מ, ושכל הון המניות המונפק והמוקצה יתחלק בחלקים שווים בין דניאל ומאיר, בשיעור של 50% לכל אחד מהם.

12.2 לאחר הקמת החברה, תעביר השותפות את כל פעילות השותפות למסגרת החברה.

12.3 מוסכם בין הצדדים כי לאחר הקמת החברה והעברת פעילותה למסגרת החברה, רווחי החברה ו/או הוצאות החברה ו/או הפסדי החברה, יהיו, כאמור וכמוסכם בסע' 2 להסכם זה, דהיינו בחלקים שווים בין שלושת השותפים וזאת למרות העובדה שלמשה אין מניות בחברה.

17. אשרור חוזה

הצדדים החתומים על חוזה זה מסכימים בזאת כי בישיבה הראשונה השותפים יאשררו חוזה זה. אשור זה יקיף גם את הפעולות או ההתחייבויות שנעשו כאמור ע"י הצדדים לחוזה או מי מטעמם".

4. ביום 21.2.17, ולאחר שמאיר ודניאל פנו לעו"ד שומר, הוציא הוא לבקשתם, מכתב ביום 21.2.17, ובו הודיע למשה, על כי ההסכם בוטל, וזאת לאור הפרתו היסודית, בכך שמשה לא חתם על שטר חוב ע"ס מיליון ₪ ולא הציג ערבים כפי שקובעת הוראת סע' 3.4 להסכם. משה באמצעות בא כוחו, (עו"ד אלבו), הגיב למכתב ביום 26.2.17 ודחה הטענות, כאשר עו"ד שומר השיב למכתב זה ביום 2.4.17. ההתכתבות שהחלה בידי עו"ד שומר, בה ניתנה הודעת ביטול להסכם השותפות, נומקה בכך שמאיר ודניאל פנו אליו, וביקשו ממנו, כמי שטיפל בחברה, להוציא הודעת ביטול במכתב למשה, בשל העדר החתימה על שטר החוב והדברים פורטו במכתבו של עו"ד שומר.

5. ביום 30.3.17, המציא ב"כ הנוכחי של מאיר ודניאל, עו"ד לחמני, לב"כ משה, (עו"ד אלבו), מכתב מפורט שכותרתו הפרת הסכם שותפות ויזמים. במכתב זה, שמביא בחשבון את ההתכתבות הקודמת, פורט כי מבחינה עובדתית, סע' 3 להסכם הופר, אלא שמתוך רצון טוב, ניתנת ארכת מועד לתיקון ההפרה, היינו חתימה על שטר חוב, אשר עליו יחתמו 2 ערבים שיאושרו בידי עו"ד שומר, שאם לא כן, יחשב משה כמי שהפר את ההסכם הפרה יסודית. במכתב הפניה בין היתר, לסע' 12.3 להסכם ולכך שעל משה לשאת בשליש מההוצאות או ההפסדים של החברה, כאשר נטען שמשה לא נשא בכול הוצאה. בתגובה, ביום 4.4.17, עו"ד אלבו הודיע כי משה מוכן לחתום על שטר חוב, וכן הודיע מי הערבים שיתחמו מטעם משה וביקש אישור לנוסח שטר החוב שנוסח במשרדו של עו"ד אלבו. בתגובה, עו"ד לחמני הודיע במכתב מיום 5.4.17, כי יש צורך להעביר פרטים מתאימים לעו"ד שומר, היינו: מקורות הכנסה של הערבים, אסמכתאות, תלושי שכר או כל מסמך שידרוש עו"ד שומר. בין עורכי הדין היתה התכתבות בדואר אלקטרוני, כאשר לאחריהם, ביום 4.5.17, עו"ד אלבו, דחה טענות ודרישות, בין היתר בענין שטר החוב והערבים. ביום 7.5.17, הודיע עו"ד לחמני לעו"ד אלבו, במכתב מפורט, כי ניתנה למשה הזדמנות אחרונה, לפנים משורת הדין לקיים את הוראות ההסכם. ביום 17.5.17, ובהעדר מעש נוסף מצד משה, במכתב ששלח עו"ד לחמני לעו"ד אלבו, ניתנה הודעת ביטול ההסכם, בשל הפרתו היסודית, בנימוקים כפי שנומקו בו.

השיהוי בהגשת התובענה

6. הודעת הביטול להסכם, ניתנה ביום 17.5.17. במכתב עו"ד לחמני מיום 30.3.17, עלה כי מאיר ודניאל, למעשה, לא עמדו על הודעת הביטול הראשונה, שנשלחה בידי עו"ד שומר ביום 21.2.17, היינו חזרו ממנה, בכך שאפשרו ארכת חסד למשה, שיעמוד במה שנקבע בהסכם. התובענה לסעד הצהרתי, שהגיש משה כנגד מאיר ודניאל, הוגשה ביום 9.7.19 היינו למעלה משנתיים לאחר ביטול ההסכם, וכאשר בתוך זמן זה, כעולה מהראיות, מאיר ודניאל כבר התקשרו עם צד שלישי בכול הנוגע למיזם כאשר משה לא נקט בכל פעולה כתרומה למיזם. יש להעיר כי ביום 31.10.18, פעלו מאיר ודניאל להגיש תובענה לצו מניעה כנגד משה, בבית משפט השלום באשדוד, בת"א 74812-10-18, תובענה שנמחקה ביום 1.8.19. יש לציין כי עלה שלאחר הודעת הביטול, פעלו מאיר ודניאל להתקשרות עם גורם שלישי, ("קסטלו"), הגם שפרטי ההתקשרות המאוחרת האמורה לא הובאו במסגרת ההליך. מכל מקום, היה מצופה כי משה יפעל ללא כל שיהוי, לצורך אכיפת ההסכם לו הוא טוען ולהגשת תובענה עוד לפני שהמשיבים, יתקשרו עם צד שלישי לצורך ביצוע מטרות השותפות. ההזדמנות הראשונה לכך היתה מיד לאחר הודעת ביטול ההסכם מיום 17.5.17, אם סבר משה כי זו ניתנה שלא כדין, תוך פסילה שלא ממין הענין של הערבים שהציג. העדר הפעולה המיידית, אלא לאחר למעלה משנתיים מהודעת הביטול מיום 17.5.17, שיהוי זה, מקשה על קבלת בקשתו של משה לסעד הצהרתי כפי שביקש.

העדויות

7. העדים בתיק היו הצדדים, היינו: משה, מאיר ודניאל. בנוסף, מאיר ודניאל זימנו לעדות את עו"ד נעים שומר כמי שערך את ההסכם שבין הצדדים ושלח לבקשתם את המכתב מיום 21.2.17.

דיון

כפי שכבר צויין, לא שוכנעתי בטענות משה כי יש להורות על אכיפת ההסכם, כפי שיפורט להלן.

הפרות ההסכם מלבד החתימה על שטר החוב

8. המחלוקת המהותית שבין הצדדים, נוגעת לטענות מאיר ודניאל כי למרות ההזדמנות שניתנה, לא פנה משה לעו"ד שומר על מנת שיאשר את הערבים שהציע, כמו גם שמשה לא חתם על שטר חוב כנדרש בהסכם השותפות. מעבר לטענה זו, טענו מאיר ודניאל טענות נוספות להפרת ההסכם מצידו של משה, כאשר מצאתי לדון בהם תחילה.

התנאי ולפיו נאסר על משה לעבוד בעבודה שאינה קשורה לשותפות

9. הן בסעיף 4 להסכם השותפות והן בסעיף 6, נאסר על משה לעבוד בכול עבודה שאינה קידום מטרות השותפות. זאת, לאור נסיונו בתחום אולמות האירועים, לאור כך שאינו משקיע כספים, ולהבדיל בין מצבו למצבם של מאיר ודניאל שהשקיעו את ההון הראשוני ועל מנת שיקדם את המיזם. אין מחלוקת כי משה בפועל, לא עבד בשותפות אלא המשיך בעיסוקיו הקודמים. לפיכך ומכאן טוענים מאיר ודניאל, להפרה יסודית של ההסכם בידי משה. טענת משה היתה כי הוא צריך הכנסה, כאשר מאיר ודניאל, אישרו לו זאת בעל פה. אין מחלוקת כי מדובר בסעיף בהסכם השותפות שהפרתו הוגדרה כיסודית. מדובר בנושא שקיבל ביטוי, הן בסעיף 6 והן בסעיף 4 להסכם וזאת לאור מאזן הכוחות שבין הצדדים. אלא שמאיר ודניאל לא עמדו על כך שמשה לא יעבוד בכול מקום אחר. הדבר לא עלה במכתב הראשון של עו"ד שומר מיום 21.2.17 ולא בהתכתבות לאחר מכן, של מאיר ודניאל באמצעות עו"ד לחמני. לפיכך, לא מצאתי כי בכך, שעד ביטול ההסכם ביום 17.5.17 משה לא עבד עבור השותפות באופן בלעדי יש בכדי להוות נימוק העומד בפני עצמו כנגד משה והבדיקה המהותית תהאן לגבי הנימוק לביטול ההסכם שפורט במכתב עו"ד לחמני מיום 8.5.17.

התנאי ולפיו על משה להשתתף בהוצאות או הפסדי החברה המפעילה את האולם – סע' 12.3

10. בהתכתבות שבין עו"ד לחמני לעו"ד אלבו, עלה בעיקרו, נושא החתימה על שטר החוב והצגת ערבים שיאושרו בידי עו"ד שומר. אלא שעלה נושא נוסף, שהינו השתתפות בחלקים שווים בהוצאות והפסדי החברה. מלכתחילה, בעת החתימה על הסכם השותפות, במסגרתו ניתנו לכל אחד מהצדדים הזכויות בשליש השותפות, הרי שכעולה מסע' 4.2 להסכם, נקבע כי בשלב זה, היינו שלב החתימה על הסכם השותפות, משה לא ידרש להשקיע בשותפות כול השקעה כספית, וזאת כנגד התחייבותו לעסוק בניהול אולם האירועים ולהשקיע בכך את כל זמנו. אלא שהסכם השותפות, קבע בסע' 12, כי לאחר הקמת השותפות, תוקם חברה, שהבעלות במניותיה תהא של מאיר ודניאל. נקבע כי השותפות תעביר את פעילותה לחברה, לאחר הקמת החברה, (סע' 12.1-12.2). לאחר מכן נקבע כי בשלב שלאחר הקמת החברה, והעברת פעילות השותפות לחברה, הנושא הכספי לטוב או לרע, יהיה באחריות שלושת הצדדים, וכלשון סע' 12.3, ההתייחסות הינה "לרווחי החברה ו/או הוצאות החברה ו/או הפסדי החברה". אין מחלוקת כי בשלב זה, משה גם נדרש, כעולה למשל ממכתב עו"ד לחמני מיום 8.5.17, לשאת בהוצאות או הפסדים שהיו, אולם לענין זה לא היה כל מענה מצד משה.

11. הגיונם של הדברים, כעולה מלשון הסכם השותפות, הינו בכך, שאם בשלב הקמת השותפות, את ההון הבסיסי, הביאו מאיר ודניאל ואת הידע, היה צריך להביא משה, הרי שבשלב שלאחר ההקמה, לאחר יסוד חברה אליה תעבור פעילות אולם האירועים, כפי שאירע בפועל, משה צריך להיות שותף גם להוצאות והפסדים, כאשר אין מחלוקת כי למשה בשלב הזה, לא היתה יכולת לכך בהיותו בהליך פשיטת רגל. משה אישר בחקירתו הנגדית שאין לו יכולת כלכלית כיום. מכאן, שיש ממש בטענות מאיר ודניאל להעדר אפשרות משה לעמוד בהתחייבותו נשוא סע' 12.3 להסכם השותפות, היינו יהיה קושי גדול להורות על אכיפת הסכם השותפות, שהרי משה, לא יוכל לעמוד בהוראת סע' 12.3 להסכם. כך אישר הוא בחקירתו הנגדית.

12. יחד עם מסקנתי האמורה, לא מצאתי לבסס את התוצאה האופרטיבית, של דחיית הבקשה לאכיפת ההסכם, רק על קביעה זו שלעתיד, ככול שיהיה מקום לאכוף את ההסכם, משה לא יוכל לעמוד בהוראת סעיף 12.3 להסכם. במיוחד הנני מציין את הדברים, לאחר שנימוק זה להפרת הסכם השותפות, בא על רקע ורק סמוך להודעת הביטול שניתנה ביום 17.5.17. אלא שעיקרם של דברים, בשאלה, האם יש לקבוע כי ההודעה על ביטול ההסכם ניתנה שלא כדין.

טענת מאיר ודניאל להעדר אשרור החוזה – סע' 17 להסכם השותפות

13. בהסכם השותפות, בסעיף 17, תניה ולפיה ישנו צורך לאשרר את הסכם השותפות בישיבת השותפות הראשונה. אין מחלוקת כי הדבר לא קרה. לפיכך, טוענים מאיר ודניאל כי מדובר בהסכם שותפות שכלל לא נכנס לתוקף בהעדר אשרורו. במסגרת שמיעת התיק, לא מוצה עד תום, נושא זה של תניית אשרור החוזה. יחד עם זאת, נושא אשרור החוזה לא עלה בחילופי הדברים שבין הצדדים אלא נדון רק בעת בירור תביעתו של משה. לא שוכנעתי כי מדובר בתנאי מתלה להסכם, ואף על פני הדברים, מדובר בסעיף חוזי שהוסף על מנת שיהיה ברור למען הסר ספק, כי התחייבויות לצורך ניהול השותפות, תהינה תקפות גם לאחר הקמתה, היינו למען הסר ספק, למול צדדים חיצוניים, שלישיים. לפיכך, לא מצאתי כי מדובר בתניה בהסכם השותפות, עליה יש לבסס ולהשתית את המסקנה הנוגעת לאכיפת ההסכם.

אי העמידה בתניית החתימה על שטר חוב בערבות ערבים שיאושרו בידי עו"ד שומר.

14. אין מחלוקת עובדתית, שבפני עו"ד שומר לא נחתם שטר חוב בידי משה, ביחד עם שני ערבים שיאושרו בידי עו"ד שומר. אין מחלוקת כי הדבר התבקש לפי סע' 3.4 להסכם. אין מחלוקת כי מדובר בסעיף שנקבע כי הפרתו תחשב יסודית. טוען ב"כ של משה, כי תכלית שטר החוב הינה להראות רצינות ולכן הנתבעים מפריזים בחשיבות שטר החוב. מאידך, טענו הנתבעים כי לא סתם דרשו את שטר החוב, שכן אותה "רצינות", בחתימה על שטר חוב ביחד עם ערבים טובים, יכולה לשרת את השותפות אצל נותן אשראי שיוכל להתרשם כי מדובר במיזם "רציני", כלומר לא כחלק ישיר לצורך קבלת אשראי אלא להצגת מצג של שותפות רצינית בין שלושת בעלי הדין.

15. כפי שפורט בתשתית העובדתית, עו"ד שומר פנה ביום 21.2.17, למשה והודיע על ביטול ההסכם בשל אי החתימה על שטר החוב כפי שנקבע בהסכם. כפי שכבר ציינתי לעיל, בכך שעו"ד לחמני, מטעם הנתבעים, פנה בכתב ואפשר תיקון המחדל האמור, במכתבו מיום 30.3.17, יש בכדי להצביע על כי הנתבעים חזרו בהם למעשה, מהודעת ביטול ההסכם לפי מכתבו של עו"ד שומר מיום 21.2.17, והנושא חזר להיות בר תיקון, לאור מכתבו של עו"ד לחמני מיום 30.3.17. מה שעלה בהתכתבות של עו"ד אלבו, ב"כ משה, כי הוא דרש ועמד על נוסח של שטר חוב מסוים, כמו גם שטען כי הערבים לשטר החוב ידועים, שהינם בנו של משה, וכן אחיו, היינו מר אריה אסרף ומר שניר אסרף. ב"כ משה טען כי ניתן לבדוק את מצבם הכלכלי בחברת בי. די. איי, או חברות דומות, כאשר ב"כ מאיר ודניאל, במכתבו, ביקש שהפניה תהא לעו"ד שומר בצירוף מסמכים אודות יכולתם הכלכלית של הערבים. משה אישר בחקירתו הנגדית, כי בנו, היה בארה"ב בטיול אותה תקופה, בן 25, חייל משוחרר, אשר לא ידע על הסכם השותפות, היינו בזמן אמיתי, לא ידע על הכוונה להחתים אותו כערב, (עמ' 23 ש' 12). משה טען כי במעמד ההסכם עו"ש שומר ידע שאלו הערבים המוצעים, אלא שהדבר לא בא לביטוי בהסכם והדבר מקשה על טענת משה. בנוסף החתימה על שטר החוב, היתה מעשה שעמד לפתחו של משה, ולא היה על עו"ד שומר נטל לדאוג לכך שמשה יחתום על שטר החוב. פניית מאיר ודניאל, היתה בסופו של דבר הרקע לכך שעו"ד שומר הוציא את מכתבו מיום 21.2.17 ועו"ד שומר אישר זאת.

16. הקושי העומד בפני משה, הינו בכך שתנאי להסכם היה חתימתו על שטר חוב ע"ס מיליון ₪. השטר לא נחתם. אמנם, ב"כ משה, עו"ד אלבו, ביקש לנהל מו"מ אודות נוסח שטר החוב, כמו גם שפירט מי הערבים, אולם הדבר נעשה רק בשלבים מאוחרים, לאחר מכתבו של עו"ד שומר מיום 21.2.17. בפועל, עד לביטול ההסכם ביום 17.5.17, לא היתה פנייה לעו"ד שומר לאישור הערבים. למעשה, התשובה למכתבו של עו"ד שומר, תשובת עו"ד אלבו מיום 26.2.17, הייתה מענה למכתב מיום 21.2.17 תוך דחייתו ובתוקף. הנטל לחתימה על שטר החוב, הוטל בהסכם על משה ועליו היה לפנות לעו"ד שומר מבעוד יום, ולהציג בפניו את הערבים שבכוונתו היה לגייס לצורך כך, כמו גם לעתור בפני עו"ד שומר לאישור הערבים, וזאת בין היתר בדרך של צירוף מסמכים ואסמכתאות. לא מצאתי כי בהפניית עו"ד אלבו, לכך שניתן לבדוק את הערבים בחברת בי. דיי. איי. או חברות דומות יש די בכדי להחליף את שיקול דעתו של עו"ד שומר.

17. הקושי מתגבר ומתעצם, נוכח חילופי הדברים שהיו, לאור מכתבו של עו"ד לחמני מיום 30.3.17, אז הסכים בשם מאיר ודניאל, כי ימסרו שמות הערבים מטעם משה, לעו"ד שומר. עו"ד אלבו, לא פנה לעו"ד שומר לאחר מכתב זה, לא ציין את שמות הערבים ולא תמך את מצבם הכלכלי באסמכתאות. לענין זה, אין חשיבות לטענה כי היתה כוונה כללית מלכתחילה להבאת אותם הערבים וידיעה כללית של עו"ד שומר, כי אלו הערבים המוצעים. היה צריך להביא את הדברים בצורה ברורה לעו"ד שומר אולם הדבר לא נעשה.

18. בחילופי הדברים שלאחר מכן, הן בדואר אלקטרוני והן במכתבים מפורשים, בין ב"כ משה עו"ד אלבו לב"כ מאיר ודניאל עו"ד לחמני, עלו שמות הערבים המוצעים, כמו גם שעלתה שאלת נוסח שטר החוב, כאשר דרישת עו"ד לחמני היתה לאסמכתאות למצבם הכלכלי של הערבים, כאשר הדברים הסתיימו באותם חילופי דברים, ולא היתה מעורבות נוספת של עו"ד שומר. במצב דברים זה, ידו של משה על התחתונה, שכן הוא היה כפוף לתנאי בהסכם, שעו"ד שומר יאשר את אותם ערבים, אלא שמשה כלל לא הביא ערבים לבדיקת איתנותם ולאישור עו"ד שומר.

19. לדברים יש להוסיף, כי משה יכול היה לתמוך טענותיו בדיעבד, באסמכתאות למצבם הכלכלי המצוין, של הערבים שהוא הציע, היינו בסמוך לאחר חתימת הסכם השותפות מיום 1.6.16, כמו גם בסמוך לחלופי הדברים מיום 30.3.17 ועד ביטול ההסכם ביום 17.5.17, אולם הוא לא עשה כן. אניח שמשה היה מציג אסמכתאות, בדיעבד,לפיהן הערבים לשטר החוב, כפי שהוא הציע, למועד הרלוונטי, כמו גם להיום, מצויינים מבחינה כלכלית, יכול והדבר היה מסייע מבחינת שיקול דעת בית המשפט. גם פעולה להזמנת הערבים האמורים לעדות, יכול והיתה מסייעת לטענות משה. אלא שגם בדיעבד, בהעדר תשתית עובדתית שתוכיח אחרת, לא ניתן לקבוע כי מדובר בערבים שהיו באופן סביר, מאושרים בידי עו"ד שומר וזאת בהעדר כל מידע הנוגע למצבם הכלכלי. מצב הדברים לפיכך הינו, שהודעת הביטול שניתנה בידי עו"ד לחמני, בשמם של מאיר ודניאל, ניתנה באופן שלא ניתן לומר, שבוצעה שלא כדין, ולא ניתן לקבוע שיש להתערב בהודעת הביטול ולבטלה.

פעולות משה לטובת השותפות

20. טענו מאיר ודניאל כי החל מהחתימה על הסכם השותפות, משה לא עשה ולו פעולה אחת, לטובת קידום המיזם או השותפות, התחמק מהם, לא השקיע את מרצו וזמנו ולמעשה לא עשה מאומה, לא ייעוץ כלשהו ולא בכל עזרה שהיא, וזאת כאשר הם, פעלו לטובת השותפות, ולאחר שבוטל הסכם השותפות מול משה, פעלו לגיוס משקיעים אחרים. משה לא הצליח להביא ראיות המפריכות טענות אלו של מאיר ודניאל. הדברים מקשים על טענתו של משה, שכן חוסר כל מעש מאז החתימה על ההסכם, וכך השתכנעתי, מהווה כנימוק שלא לאכוף את הסכם השותפות, גם אם הייתי סבור שיש להורות על ביטול הודעת הביטול, בוודאי אם איני סבור שכך יש להורות. אוסיף כי מצאתי קושי נוסף בהתנהלותו של משה, כפי שטענו המשיבים בתשובה לתובענה בסע' 45.3. ההסכם נחתם ביום 1.6.16, ומשה פנה להליך פשיטת רגל בחודש 11/16. הקושי הינו בכך שקידום מיזם, כשותף עסקי, אשר מתחייב לשאת גם בהוצאות והפסדים, אינו עולה בקנה אחד, עם פנייה להליך פשיטת רגל פחות או יותר במקביל לחתימה על הסכם, שלמעט העדר השקעת ההון הראשוני, בהמשך, ישנה התחייבות שמשמעותה העדר הכנסות לתקופה לא מוגבלת, כמו גם התחייבות שלאחר תקופה, לאחר העברת פעילות האולם לחברה, משה התחייב במקרה של הוצאות או הפסדים, לשאת בהם לפי חלקו היחסי.

סיכומם של דברים

21. בין הצדדים נחתם הסכם שותפות ביום 1.6.16, אשר תנאי מהותי שבו, זה הקבוע בסע' 3.4 להסכם, לא מולא, גם לאחר שניתנה הזדמנות במכתב מיום 30.3.17, וגם לא לאחר חילופי דברים ומשא ומתן שנוהל, עד כדי כך, שבסופו של דבר, ניתנה הודעת ביטול להסכם ביום 17.5.17, (ולאחר התראה אחרונה מיום 8.5.17), הודעה שלא שוכנעתי, שניתנה שלא כדין, ושיש להורות על ביטולה. בנוסף, גם אם הייתי משתכנע בקושי שבאותה הודעת ביטול, ספק אם מוצדק במכלול הנסיבות להורות על אכיפת ההסכם, בין היתר בשל השיהוי בפנייה לביהמ"ש. לפיכך, לא מצאתי לקבל את תובענת משה (המבקש), ואת בקשתו לסעד הצהרתי שיש להורות על אכיפת הסכם השותפות.

22. בטרם סיום, אציין כי משה, כמבקש בהמרצת הפתיחה שנדונה, ביקש אישור לפצל את הסעדים כנגד הנתבעים, על מנת להגיש תביעה כספית ככול שבית המשפט יקבל את תובענתו להצהרה על זכויותיו. אלא שלא מצאתי הצדקה לכך. איני סבור שלא ניתן היה בידי משה, לתבוע את כל סעדיו "בחבילה אחת", בתביעה אזרחית שתכלול גם סעד כספי. לפיכך, נדחית בקשתו של משה לפיצול סעדים.

לפיכך וכאמור, אני מורה על דחיית התובענה.

משה, (המבקש), ישא בהוצאות ובשכ"ט מאיר ודניאל (המשיבים 1-2), בסך כולל של 25,000 ₪.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום, ג' אב תשפ"ב, 31 יולי 2022, בהעדר הצדדים.