זו היא הכרעה בגורל ההליך לאחר שהתקיים דיון שני בעניינו של החייב.

רקע עובדתי רלוונטי:

1. ביום 5.8.2019 ניתן צו כינוס על נכסי החייב. צו התשלומים נקבע על סך נמוך של 150 ₪.

2. החייב שלפני כבן 76, נשוי ואב ל- 3 בנות בגירות. החייב מתגורר יחד עם רעייתו בדירה בת 4 חדרים ברח' שער ציון 19 בחולון (להלן: "הדירה"). הדירה הייתה בבעלות משותפת של החייב ושל רעייתו מאז יום 30.5.1996 וביום 2.1.2005 הועברו זכויות החייב בדירה לרעייתו ללא תמורה. בהמשך, ביום 21.1.2016, העבירה אשת החייב את זכויותיה בדירה (דהיינו את מלוא הזכויות בדירה) לבתה ולחתנה, דניס ונסים אשקבנד, ללא תמורה. בתוך כך, נחתמו תצהירים לפיהם ההעברה היא ללא תמורה וכי החייב ורעייתו יזכו לגור בה ללא תמורה. בהתאם לכך, החייב ורעייתו נותרו להתגורר בדירה אך נטען כי משולמים על ידם דמי שכירות בסך 3,200 ₪ בחודש, לבת ולחתן.

אדרש עוד לנושא הדירה בהמשך.

3. מצבו הרפואי והבריאותי של החייב אינו מן המשופרים. הוא מצוי במצב דמנטי, כך לפי חוות דעת רפואית מיום 6.8.2020. בנוסף, החייב עבר צנתור וכן על פי הנטען מאבד לעתים הכרה ואינו מסוגל לדבר. לאור מצבו וגילו, נראה כי עיקר ההתנהלות נעשית כיום אל מול רעייתו של החייב ובתו. יצוין כי החייב נחקר בעצמו ביום 25.8.2020 על ידי ב"כ המנהל המיוחד.

החייב אינו עובד והכנסותיו מסתכמות מגמלת זקנה וגמלת סיעוד מטעם המל"ל בסך כולל של 4,560 ₪.

לאור זאת ולנוכח הלכת רע"א 6353/19 לשצ'נקו נ' כונס הנכסים הרשמי (11.2.2020), הוריתי בהחלטתי מדיון 1.2.2021 על ביטול צו התשלומים כמפורט שם. יחד עם זאת, החייב לא הופטר מהגשת דו"חות.

החייב התייצב לישיבת יום 1.2.2021, אך הופטר מהתייצבות אישית לישיבת יום 26.4.2022 עקב מצבו הרפואי. שני הדיונים בעניינו התקיימו בנוכחות בא כוחו ובתו של החייב גב' רומינה בונן.

4. אשת החייב הינה בגיל פרישה. היא עבדה בתחילת ההליך כסייעת בגן ילדים, אך אינה עובדת כיום. הכנסתה היא מקצבת אזרח ותיק בסך 2,334 ₪.

5. היתרה כיום בקופת הכינוס דלה מאד ועומדת על סך של 2,635 ₪.

6. נסיבות הסתבכותו הכלכלית של החייב פורטו על ידי המנהל המיוחד במסגרת סעיף 12 (על תתי סעיפיו) לדו"ח המסכם העדכני שהוגש לתיק ביום 24.4.2022. בתמצית, עולה מגרסת החייב כי נקלע לקשיים כלכליים כתוצאה מניהול עסקי כושל של חנות צעצועים ואי הבנת השפה העברית (החייב עלה בשנת 1979 מאיראן), דבר שאילץ אותו ליטול הלוואות מבני משפחה וחברים. כן נטען על ידי החייב כי נפל קורבן "עוקץ" ליבואני שעונים בסך מיליוני שקלים.

כמו כן, מצבו הרפואי של החייב התדרדר ותרם ליצירת חובותיו, דבר שאילץ אותו ליטול הלוואות נוספות, לרבות מהשוק האפור ואנשים פרטיים.

7. החייב המציא אישורי מסירה לנושים המוצהרים על דבר מתן צו הכינוס. מצבת הנשייה הבלתי מאושרת של החייב עומדת על סך של כמעט 2 מיליון ₪ ל- 7 נושים. בין החובות: חוב בסך כ- 371,000 ₪ לבנק דיסקונט, חוב בסך של כ- 258,000 ₪ ל-י. דואל בע"מ, חוב בסך 671,000 ₪ לקייבן קובי קדוש וחוב בסך של כ- 509,000 ₪ לסוזאן חנאי.

יצוין כי מלבד הנושה סוזאן חנאי אשר בא כוחה התייצב לישיבת 26.4.2022, מי מהנושים לא לקח חלק פעיל בהליך ולא התייצב לאיזה מהדיונים שהתקיימו.

כמו כן, לחייב נושה מובטח – בנק מזרחי טפחות – אשר פירעון החוב כלפיו נעשה מחוץ להליך באמצעות מימוש נכס משועבד של החייב בהליכי כינוס נכסים (אתייחס לכך בקצרה בהמשך). נושה זה אינו נמנה על מצבת הנשייה הנ"ל.

8. לחייב אין נכסים על שמו, לרבות נכסים פיננסיים. למעשה, ההליך נותר על כנו ולא הסתיים עד ליום זה, בשל הטענה והאפשרות שהועלתה כי ניתן להיפרע במידה כזו או אחרת מן הדירה בה מתגוררים החייב ואשתו. במסגרת הדו"ח המסכם שהוגש על ידי המנהל המיוחד לקראת הדיון הראשון שהתקיים ביום 1.2.2021, סבר המנהל המיוחד כי העברת זכויות החייב בדירה לרעייתו בשנת 2005 ובהמשך לבתם ולחתנם בשנת 2016, הן בבחינת עסקאות למראית עין שדינן ביטול, בכפוף למשכנתאות הרשומות על הדירה.

החייב טען מנגד, כי אין מדובר בהעברה למראית עין וכי בתו נשאה בהחזרי המשכנתא בגין הדירה. כמו כן, נטען כי בשל העובדה שחלפו למעלה מעשר שנים ממועד העברת חלקו של החייב בדירה לרעייתו ועד למתן צו הכינוס, לא ניתן להיפרע ממנה במסגרת הליך הפש"ר, שכן חלף מועד הגשת בקשות לביטול הענקה.

בהחלטתי מיום 1.2.2021 הוריתי לצדדים בין השאר, לקיים הידברות בנושא הדירה, זאת לאחר שציינתי כי קיים קושי להכריע בטענות הצדדים בהעדר בקשה סדורה, מנומקת ומבוססת למתן הוראות.

9. ראוי להוסיף ולציין, כי לחייב נכס מקרקעין נוסף בדמות מחסן ברח' כפר גלעדי 20 בתל אביב. מדובר בנכס המשועבד לבנק מזרחי טפחות בע"מ אשר מונתה לגביו כונסת נכסים, עו"ד תמי מייזליק, מטעם הבנק במסגרת תיק הוצל"פ מס' 507951-12-18. מדובר בנכס ששוויו מוערך בכ- 280,000 ₪. בהחלטתי מיום 7.4.2020 אישרתי המשך הליכי מימוש הנכס על ידי כונסת הנכסים. החוב לבנק עומד על כ- 200,000 ₪ לפני הוצאות מימוש ושכ"ט. ככל שתיוותר יתרה מהליך המימוש, זו תועבר לקופת הפש"ר ע"ש החייב.

10. להשלמת תמונת הנכסים, יצוין כי לחייב היה בעבר נכס בדמות קרקע הידועה כגוש 558 חלקה 17, אשר נמכרה ביום 24.10.2014 תמורת סך של 62,000 ₪ לידי צד ג' (ביום 25.5.2015 הועברו הזכויות באופן פורמאלי). החייב טען כי התמורה בגין קרקע זו שימשה לכיסוי חובות לנושים. בהחלטתי מיום 1.2.2021 קבעתי כי מדובר בנכס שאינו רלוונטי להליך דנן.

11. ביום 6.1.2022 הגיש המנהל המיוחד עדכון מטעמו. במסגרת העדכון הודע כי הצדדים קיימו הידברות ממושכת, אשר כללה פגישה בהשתתפות ב"כ המנהל המיוחד, אשת החייב וכן אחת מבנותיו ובא כוחן. המנהל המיוחד ציין כי זכה לשיתוף פעולה מצדן, כי הומצאו מסמכים רבים, לרבות תצהיר מאת גיסו של החייב (המתגורר דרך קבע בארה"ב). בהמשך אף נערכה פגישה נוספת בין המנהל המיוחד לב"כ בני המשפחה אשר לאחריה הומצאו מסמכים בנקאיים לדרישת המנהל המיוחד.

בנסיבות העניין, הוצע על ידי המנהל המיוחד לקבוע דיון בגורל ההליך, לאחר שהבהיר בין השאר כי עמדתו היא שקיימים בענייננו קשיים עובדתיים ומשפטיים, אשר מביאים אותו למסקנה כי אין מקום להגשת בקשה למתן הוראות בעניין הדירה. בהתאם, נקבע הדיון שנערך לפני ביום 26.4.2022.

12. לקראת הדיון, הגיש המנהל המיוחד דו"ח מסכם עדכני בו נסקר עניינו של החייב.

במסגרת הדו"ח המסכם, שב והבהיר המנהל המיוחד כי שאלת ביטול הענקה אינה רלוונטית בענייננו בשל חלוף הזמן ממועד העברת הזכויות בדירה מהחייב לרעייתו בשנת 2005, ועד למעשה פשיטת הרגל.

כמו כן, היטיב המנהל המיוחד לפרט את הנסיבות אשר לטעמו מקשות על ביטול עסקת העברת הזכויות מהחייב לרעייתו בשנת 2005, בשל הטענה האפשרית שהועלתה לקיומו של הסכם למראית עין.

ישיבת יום 26.4.2022:

13. החייב לא התייצב לדיון זה. מטעמו התייצבו ב"כ החייב וכן בתו, הגב' רומינה בונן. מלבד ב"כ הכנ"ר וב"כ המנהל המיוחד, התייצבו לדיון גם באי כוחה של הנושה סוזאן חנאי, עו"ד ברמי ועו"ד טטיאנה קומר.

14. ב"כ המנהל המיוחד חזר על הדו"ח המסכם והוסיף כי בתחילת החודש פונה הנכס ברחוב כפר גלעדי 20 בתל אביב שלגביו מתנהל הליך כינוס נכסים, וכי ההליך מתקדם לקראת מכירת הנכס. ב"כ המנהל המיוחד ציין כי הוא אינו צופה שיישאר מתוך סכום התמורה כספים לנושים לא מובטחים.

להמלצתו, בנסיבות העניין ולאחר שמצא כי אין מדובר בהעברה למראית עין של הדירה, יש ליתן לחייב הפטר לאלתר.

15. ב"כ הנושה סוזאן חנאי, אשר קולו נשמע לראשונה במסגרת דיון זה, התנגד להמלצת המנהל המיוחד. לעמדתו, העברה זכויות החייב בדירה לרעייתו החייב בשנת 2005 נעשתה עת היה מסובך בחובות. לשיטתו, בנסיבות בהן החייב נותר להתגורר בדירה לאחר העברת זכויותיו לרעייתו, בהעדר הסכם ממון, הרי שזו העברה למראית עין וחוזה פסול שדינו להתבטל.

ב"כ הנושה הוסיף, כי בשנת 2016, עת לחייב היו נושים, הועברו הזכויות מן האישה לבת ולחתן, על מנת שהאחרונים יוכלו ליטול משכנתא ולהחזיר חלק מהחובות לנושים תוך שהוסכם כי החייב ימשיך להתגורר בדירה ללא תשלום, על אף שבפועל נטען כי משולמים דמי שכירות בסך 3,200 ₪. הדבר מעלה תהיות לשיטתו.

בנוסף, העלה ב"כ הנושה תהיות גם בנוגע למגרש במושע שצוין בדו"ח המסכם כנכס המצוי בבעלות האישה אשר משועבד לגיסו של החייב – אחיה של רעייתו.

יצוין כי ב"כ החייב טען בדיון כי אותו מגרש מעולם לא היה בבעלות החייב.

כן עתר ב"כ הנושה להעביר לידיו את חומרי החקירה ששימשו את המנהל המיוחד.

16. נקודה נוספת שהועלתה בדיון היא טענת החייב לזיוף חתימה של רעיית החייב כמסבה, על גב שיק על ידי משפחת הנושה חנאי, שיק אשר הוגש לביצוע בהוצל"פ. טענה שהתבררה על פני הדברים כנכונה, כך לפי דברי ב"כ החייב, לאחר שהפנה גם להליך ת"ט 3284-12-20.

נוכח טענת הזיוף שהועלתה ביחסים שבין הנושה לבין רעיית החייב, הועלתה בדיון האפשרות כי תביעת החוב של הנושה תיבדק. המנהל המיוחד והכנ"ר לא התנגדו לכך.

17. ב"כ הכנ"ר תמך בעמדת המנהל המיוחד, לאחר שציין כי עולה שהמנהל המיוחד בדק באופן מעמיק את הממצאים, חקר מספר פעמים את רעיית החייב ובתו, וגרס כי גרסתן מהימנה. לטעמו של ב"כ הכנ"ר, אין מקום להתערב בשיקול דעתו של המנהל המיוחד בנוגע לדירה.

הכרעה:

18. אודה ואומר, כי הסיטואציה הנוכחית, בה עסקינן בחייב בעל מצבת נשייה גבוהה, שמכר נכסים טרם ההליך ומתגורר בדירה שהיו לו זכויות בה בעבר אשר הועברו במשך השנים בתוך התא המשפחתי ללא תמורה, מעלה תהיות ומקימה מחשבה ראשונית כי החייב התנהל טרם ההליך מתוך מטרה למלט נכסים מנושיו ולהתחמק מחובותיו.

תקיפת משפטית של הנסיבות הנ"ל על יד הגשת בקשה לביטול הענקה, אינה רלוונטית, זאת מאחר שחלפו למעלה מעשר שנים ממועד העברת הזכויות בדירה על ידי החייב לרעייתו. שכן סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל, תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), אינו מאפשר הגשת בקשה לביטול הענקה בחלוף פרק זמן זה.

האפשרות שהועלתה כאמור, היא קיומה של עסקה למראית עין שמביאה לבטלות החוזה. חוזה למראית עין, הוא מצב שבו קיימת אי התאמה בין רצונם המשותף והמוצהר של הצדדים, אשר משתקף בחוזה, לבין רצונותיהם וכוונותיהם האמתיות (ע"א 3642/11 כהן נ' גטאס, פסקה 6 (‏3.3.2014)).

יוער, כי מצב שבו פלוני מעביר את זכויותיו המשפטיות למראית עין בלבד, כדי להציג לפני נושיו מצב כאילו הזכויות אינן שייכות לו, הוכרה בפסיקה (ראו למשל, ע"א 6295/95 בוחסירה נ' בוחסירה, פ"ד נ' (1) 259, 261 (1996)).

לאור התהיות שהועלו בעניין הדירה, הוריתי בהחלטתי מיום 2.1.2021 לקיים הידברות לגביה, זאת בשים לב לטענת המנהל המיוחד שהועלתה אז כי ייתכן שמדובר בעסקה למראית עין שדינה ביטול. בנוסף, הבהרתי כי רק בקשה למתן הוראות מבוססת ומנומקת יכולה להקים עילה בנוגע לדירה.

19. והנה, מחשבות לחוד ועובדות לחוד. לאחר אותו דיון מיום 2.1.2021 פעל המנהל המיוחד והעמיק בדיקותיו. הוא נפגש עם ב"כ החייב, עם רעיית החייב ובתו, ואף נטל תצהיר מגיסו של החייב המתגורר דרך קבע בחו"ל. המנהל המיוחד ציין כי זכה לשיתוף פעולה מלא מכלל הגורמים הרלוונטיים, בדק ובחן מסמכים, לרבות מסמכים בנקאיים שהומצאו לידיו בקשר עם הטענות שהועלו בעניין הדירה, והגיע למסקנה כי אין זה המקרה המתאים, הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית, לנקוט בבקשה למתן הוראות בעניין האפשרות שהועלתה לקיומה של עסקה למראית עין בנוגע לדירה.

20. המנהל המיוחד סיכם זאת היטב במסגרת הדו"ח המסכם שהוגש לקראת הדיון שהתקיים ביום 26.4.2022, ואין לי אלא להפנות לדבריו המנומקים בסעיף 35 לדו"ח, המדברים בעד עצמם:

א. בהתאם לתצהירו של מורד מייקל הרוני, אחיה של אשת החייב וגיסו של החייב, הנ"ל סייע כספית לרכוש את הדירה. בשנת 2005 התגלה משבר בין החייב לרעייתו, אשר בעטיו דרש גיסו של החייב כי הדירה תועבר על שם אחותו (אשת החייב). גיסו של החייב הצהיר כי המשיך במשך השנים להעביר כספים לאחותו נוכח חובותיו של החייב, בסכומים של מאות אלפי שקלים. לטענתו, בשלב מסוים הוא דרש כי יירשם שעבוד לזכותו על הדירה על מנת להבטיח את השבת הכספים – וכך נעשה. גיסו של החייב הוסיף והצהיר כי בהמשך, כאשר אשת החייב פנתה אליו בבקשה לסיוע כספי נוסף, הוא סירב לבקשתה אך הסכים להסיר את השעבוד לזכותו על הדירה על מנת שניתן יהיה לשעבד אותה לטובת בנק שיעמיד הלוואה לפירעון חובות החייב.

המנהל המיוחד מציין, כי בדיקתו העלתה שמשכנתא על זכויות אשת החייב לטובת הגיס אכן נרשמה ביום 31.8.2008, ללא הגבלה בסכום, וכי אותה משכנתא בוטלה ביום 21.1.2016, עת הועברו זכויות אשת החייב לבתה ולחתנה וניטלה על ידי האחרונים משכנתא מבנק הפועלים. עוד יצוין, כי אשת החייב שיעבדה ביום 29.10.2012 נכס מקרקעין בדמות מגרש במושע בשטח 501 מ"ר אשר בבעלותה, לטובת אותו גיס וזאת עד לסך של 1,044,000 ₪ (להלן: "המגרש שבבעלות רעיית החייב").

ב. ממסמכים שהומצאו על ידי בתו של החייב עולה, כי היא ובעלה נטלו הלוואת משכנתא על סך 960,000 ₪ מבנק הפועלים בסמוך להעברת הדירה על שמם תוך שעבוד זכויותיהם לשם הבטחת ההלוואה. ממסמכים שהמציאה בתו של החייב עולה, כי כספי ההלוואה הועמדו בחשבון הבת והחתן וכי מרבית הכספים (708,000 ₪) נמשכו על ידם באמצעות שיקים – הן שיקים לפקודת נושים של החייב והן שיקים לפקודת החייב עצמו אשר הופקדו בחשבונות בנק של החייב על מנת שיהיה כיסוי לשיקים אשר נמשכו על ידו מאותם חשבונות. סכומים נוספים נמשכו במזומן על ידי הבת והחתן ושימשו לטענתה לפירעון חובות של החייב.

ג. המנהל המיוחד זכה לשיתוף פעולה מלא מצד רעייתו ובתו של החייב בעת בירור הסוגיה. הנ"ל נדרשו להמציא מסמכים שונים, ובהם תדפיסי בנק משנת 2015 ואילך, צילומי שיקים משנת 2015 ואילך, אסמכתאות לחובות של החייב. התרשמות ב"כ המנהל המיוחד היא כי גרסת רעייתו ובתו של החייב מהימנה.

ד. בנסיבות אלה, סבור המנהל המיוחד כי קיימים קשיים עובדתיים ומשפטיים בפני האפשרות של ביטול העסקה שנעשתה בשנת 2005.

21. אני מוצאת כי בנסיבות הנ"ל, עמדת המנהל המיוחד לפיה אין מקום בענייננו להגשת בקשה בעניין הטענה שהועלתה לקיומה של עסקה למראית עין בקשר עם הדירה, הולמת ועולה בקנה אחד עם ממצאיו שפורטו לעיל. נראה כי אין בענייננו בסיס משפטי ועובדתי סביר לנקיטת הליך של בקשה למתן הוראות בנוגע לדירה.

אמנם בתחילה עלתה האפשרות כי העברת זכויות החייב בשנת 2005 לרעייתו ללא תמורה, ולאחר מכן העברת הזכויות מהרעיה לבת ולחתן בשנת 2016 – מקימות את הצורך בבדיקה באשר לעסקה למראית עין. אך כמפורט לעיל המנהל המיוחד אכן ביצע בדיקה יסודית בנושא. הוא זכה לשיתוף פעולה מצד הגורמים רלוונטיים, בדק בדקדקנות את המסמכים ומצא לקבל את הגרסה שהונחה על ידי האם, הבת והחתן, כי אגב העברת הזכויות בדירה הועברו סכומים באותם זמנים לתשלום חובות לנושים, כמו גם נטילת משכנתא על ידי הבת והחתן לצורך פירעון חובות.

נראה כי גם אם בסופו של דבר הפעולות שנעשו משך השנים הביאו להותרת הדירה בידי המשפחה ולמצב שבו החייב ורעייתו נותרו להתגורר בה, לא נמצא כי הדבר מקים עילה משפטית מבוססת לקיומה של עסקה למראית עין.

לא למותר להוסיף בעניין זה, כי מאחר שהטענה לעסקה למראית עין עשויה לייחס מרמה או מצג כוזב לאדם שהטענה מופנית כלפיו, נדרשת רמת הוכחה מוגברת, והצגת ראיות משכנעות לשם ביסוס הטענה (ע"א 810/17 באשה נ' גרדג'י, פסקה 37 (31.10.2018). זאת לא נעשה בענייננו כלל ועיקר, נהפוך הוא.

22. אוסיף ואציין, כי ראיתי ליתן משקל גם לעמדת המנהל המיוחד, בהיותו בעל תפקיד אשר ערך על פני הדברים בדיקות מקיפות ורציניות ולא עשה זאת כלאחר יד. דומה כי אם המנהל המיוחד היה סבור שניתן להיפרע מנכס של החייב בדמות הדירה, היה הוא ממליץ לנקוט בהליך מתאים. המנהל המיוחד שקל זאת תחילה אך לאחר שמיצה את בדיקותיו מצא שלא לעשות כן ואף נימק ופירט עמדתו זו כדבעי.

אני סבורה כי המנהל המיוחד ביצע בדיקות מקיפות וביסס עמדתו היטב ולפיכך ראיתי ליתן משקל גבוה לעמדתו בעניין הדירה ולא להתערב בה.

23. אשר לטענת ב"כ הנושה סוזאן חינאי, בעניין המגרש שבבעלות רעיית החייב והאפשרות להיפרע ממנו, אכן לא מצאתי התייחסות מפורטת בעניין זה במסגרת הדו"ח המסכם שהוגש לקראת הדיון. נושא המגרש עלה לראשונה רק במסגרת דו"ח מסכם זה. לאור ההתייחסות הקצרה לה זכתה הסוגיה, ההנחה היא כי האפשרות להיפרע מאותו מגרש לא נבדקה ונבחנה עד תום. כאמור, מדובר בנכס אותו שעבדה אשת החייב ביום 29.10.2012 נכס לטובת אחיה, וזאת עד לסך של 1,044,000 ₪. מלבד זאת, לא נאמר הכיצד ומתי נכס זה הגיע לבעלותה ומהו מקור התשלומים שבוצעו בגינו. לנוכח טענות ב"כ הנושה בעניין זה, אני סבורה כי יש מקום למיצוי הליכי בדיקה נקודתיים בעניין המגרש והאם קיימת אפשרות להיפרע ממנו.

24. אשר לדרישת הנושה להעביר לידיו את חומרי חקירת המנהל המיוחד, לא ראיתי לשעות לבקשה זו, וזאת מהטעמים הבאים:

א. המסגרת הנורמטיבית המאפשרת המצאת מסמכים ומידע שהתקבלו אצל בעל התפקיד לידי צד ג', לרבות נושה, מעוגנת בסעיף 18ג(ה) לפקודה שזו לשונו:

"קיבל הכונס הרשמי או מי מטעמו מידע או מסמכים, לא יעשה בהם שימוש ולא יגלה אותם לאחר, אלא במידה הדרושה לביצוע תפקידו, תוך הגנה על פרטיותו של החייב ושל כל מי שנמסר לכונס הרשמי מידע לגביו, או לפי צו של בית משפט".

מלשון סעיף 18ג(ה) הנ"ל עולה, כי לנושה קיימת זכות לקבל לידיו מסמכים וחומרי חקירה שונים שנמסרו לבעל התפקיד, אך הכלל הוא כי אלה לא יגולו. יחד עם זאת, בעל התפקיד רשאי בכל זאת לעשות כן, במידה הדרושה לביצוע תפקידו ובהתחשב בזכותו של החייב להגנה על פרטיותו ובזכותם של מי שמסר לבעל התפקיד את המידע הנדרש.

כמו כן, עולה כי צד ג' זכאי לעתור לבית המשפט למתן צו לקבלת מסמכים ומידע שהתקבלו אצל בעל התפקיד.

ברע"א 1784/18 אמיר נ' אמיר, פסקה 11 (17.5.2018), התייחס כב' השופט סולברג לסעיף 18ג(ה) לפקודה, תוך שחידד והבהיר כי לנושה בהליך פש"ר נתונה "...זכות עיון במסמכים המצויים בתיק בית המשפט של פשיטת רגל; בכלל זה, נתונה לה זכות עיון בדו"חות שהגיש הנאמן לבית המשפט, ובהם מידע כלכלי רלבנטי בעניינו של המשיב...". יחד עם זאת, סייג זאת בהמשך וציין כי עצם העובדה שמדובר בנושה, אינה מקנה "...באופן אוטומטי את הזכות לעיין בפרוטוקולים ובמסמכים המצויים אצל הנאמן – מסמכים אלו אינם חלק מתיק הפש"ר בבית המשפט, והם חוסים תחת הוראת סעיף 18ג(ה) לפקודה...".

ב. במקרה שלפני, בקשת ב"כ הנושה סוזאן חנאי להמצאת מסמכי חקירה לידיו, נובעת למעשה מהטעם כי הוא ימשיך וימצא את חקירת המנהל המיוחד. סיבה זו, יכולה להתקבל ולהוות טעם ראוי בעיני לגילוי המסמכים תוך פגיעה בפרטיות החייב ויתר הנוגעים בדבר, רק במקרים חריגים בהם עולה כי בעל התפקיד אינו מתפקד באופן מיטבי במסגרת חקירותיו ופעולותיו או כאשר קיימת נסיבה המציבה את הנושה המבקש לקבל לידיו את המסמכים, בעמדה טובה יותר מבעל התפקיד בביצוע החקירה. שהרי מצב שבו ב"כ נושה נוטל לידיו את המושכות וממשיך את חקירתו של בעל התפקיד בהליך, אינה מקובלת, וחותרת למעשה תחת העיקרון הבסיסי לפיו ההליך מתנהל באמצעות בעל תפקיד מטעם בית המשפט, אשר אמון בין השאר על ביצוע פעולות וחקירות לצורך שיקוף מצבו של החייב וירידה לנכסיו מתוך מטרה לממשם לטובת הנושים.

בענייננו, ברי כי אין זהו המצב, וממילא לא הונח לפני מידע או ראשית ראיה לכך שהמנהל המיוחד החסיר מידע או פעולה בקשר עם הדירה.

נהפוך הוא. כפי שציינתי לעיל, אני מוצאת כי המנהל המיוחד פעל וחקר ביסודיות את נושא הדירה, מלגו ומלבר. מסקנתו לפיה אין מקום להגשת בקשה למתן הוראות לנוכח האפשרות לקיומה של עסקה למראית עין בקשר עם הדירה, לא באה בחלל רק, אלא לאחר עבודה מאומצת של קיום פגישות עם הנפשות הרלוונטיות, קבלת מסמכים ובדיקתם ותוך הפעלת שיקול דעת בהתאם.

ג. זאת ועוד – יש לזכור כי מדובר בענייננו בהליך תלוי ועומד מזה כשנתיים ושמונה חודשים. חרף זאת, אך עתה נשמע קולו של ב"כ הנושה סוזאן חנאי לפני בית המשפט, כמו גם דרישתו לקבלת המסמכים שהיו מונחים לפני המנהל המיוחד במסגרת חקירתו. אמנם ב"כ הנושה זכאי לדרוש זאת כפי שראינו לעיל, אך גם המצאת חומרי חקירה צריכה להתבקש על ידי הנושה בתוך זמן סביר מראשית ההליך ולא בשלב מתקדם יחסית שלו, ובענייננו מדובר בשלב שבו כבר נערך דיון שני ולאחר שהטענות בדבר האפשרות לקיומה של עסקה למראית עין, היו ידועות זה מכבר.

בנסיבות אלה, יש לראות בדרישת ב"כ הנושה לקבלת חומרי החקירה בעניינו של החייב בשלב זה, שיהוי בלתי סביר בעניין זה, ללא סיבה מוצדקת.

ו. לא למותר להוסיף, כי העמדת חומרי החקירה לנושה בשלב זה, עלולה להביא לטעמי להארכת ההליך באופן בלתי סביר, שהרי צפוי כי לאחר שחומרי החקירה יועמדו לעיונו של ב"כ הנושה, יבקש האחרון לבצע פעולות משל עצמו או לכל הפחות להיפגש עם המנהל המיוחד על מנת להעלות בפניו את ממצאיו ומסקנותיו. יש גם לזכור שלפנינו חייב שאינו צעיר ובעל מצב בריאותי לקוי המבקש להביא את ההליך לסיום. לפיכך, ציפיית החייב לסיום ההליך בתוך זמן סביר וכי לא ייפתחו מחדש הליכי חקירה לאחר דרישת הנושה, שנים מאז נפתח ההליך, אך מתחדדת בנסיבות אלה.

ז. אוסיף ואדגיש, כי אם הייתי סבורה שקיים צורך במיצוי הליכי בדיקה וחקירה בענייננו ובכלל זה בעניין הדירה, הייתי מורה על כך. אך כפי שציינתי, התרשמותי היא שהמנהל המיוחד פעל בעניין הדירה באופן מיטבי, בחן, בדק ומצא כי אין זה המקרה המתאים להגשת בקשה למתן הוראות. לאור זאת, ולאחר שנמצא כי אין לחייב נכסים מהם ניתן להיפרע, בכפוף לבדיקת נושא המגרש שבבעלות רעיית החייב, הרי שיש לקדם את ההליך לכדי סיום ולא לפתוח לחקירה מחודשת את שאלת הפירעון מהדירה.

25. אשר לאפשרות שהועלתה בדיון מיום 26.4.2022 כי תביעת החוב של הנושה סוזאן חנאי תיבדק לנוכח היסטוריית היחסים שבין משפחת הנושה לבין החייבת, איני סבורה כי יש טעם בכך בשלב זה. כאמור, קופת הכינוס כמעט ריקה, נמצא כי לחייב אין נכסים שניתן להיפרע מהם ולמעשה נותרה בדיקה של המגרש שבבעלות אשת החייב בלבד. בדיקת תביעת החוב של הנושה היא בשלב זה תאורטית ותטיל על המנהל המיוחד משימה נוספת תוך השקעת משאבים נוספים, ייתכן שללא צורך. לפיכך, איני רואה מקום להורות על בדיקת תביעת החוב של הנושה סוזאן חנאי בשלב זה.

26. בנסיבות העניין, כאשר מצבת החובות גבוהה, קופת הנשייה כמעט ריקה, בהעדר נכסים ולאור העדר יכולת השתכרות לחייב, איני מוצאת כי הותרת ההליך על כנו תניב תועלת לנושים. גם העובדה שהנושים, למעט הנושה סוזאן חנאי, בחרו שלא להביע עמדה ולא להתייצב לדיונים, אף על פי שמדובר בחובות בלתי מבוטלים, מלמדת כי אלה הסיקו שלא יזכו להשבת החוב כלפיהם וכי יש להביא הליך זה לכדי סיום. כל שנותר למעשה הוא להמתין לבדיקת נושא המגרש שבבעלות רעיית החייב. בנסיבות הנ"ל, איני סבורה שביטול ההליך הוא צעד נכון, הגם שקיים פער קרדינלי בין הסכומים שהופקדו לבין מצבת הנשייה. יש לאפשר לחייב במצבו הכלכלי והבריאותי לחיות את שארית חייו בכבוד ככל הניתן, ללא חרב הנשייה על צווארו, בכפוף כאמור לבדיקה הנדרשת של המגרש.

סיכום:

27. מן האמור, אני מורה כדלקמן:

1. החייב מוכרז בזה פושט רגל, המנהל המיוחד מתמנה לנאמן לנכסיו.

עדיין אין פטור מהגשת הדו"חות.

ב. הנאמן יבחן את נושא המגרש שבבעלות רעיית החייב, מתי וכיצד הגיע לבעלותה, מה מקור התשלומים שבוצעו בגין רכישתו ובכלל זה האם ניתן להיפרע ממנו במסגרת הליך זה.

ג. ככל שיימצא כי קיימת אפשרות סבירה להיפרע מאותו מגרש, תוגש בקשה מתאימה. בהעדר אפשרות כזו, יינתן לחייב הפטר לאלתר.

ד. ככל שתיוותר יתרה ממימוש הנכס ברחוב כפר הגלעדי 20 בתל אביב שעתיד להימכר בהליכי כינוס נכסים כאמור, היא תועבר לקופת הפש"ר.

ה. נא עדכון הנאמן בתוך 90 ימים.

ההחלטה תישלח לצדדים על ידי המזכירות.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשפ"ב, 28 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.