בקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט בגין עתירה מנהלית שעניינה בשיבוץ בנה של המבקשת במערכת החינוך המיוחד בעיר תל אביב.

טענות הצדדים:

1. במסגרת בקשתה, הצהירה המבקשת כי היא משתכרת כ-5,300 ₪ בחודש וכי אין בבעלותה דירה, רכב, חסכונות או נכסים פיננסים אחרים כלשהם. לבקשה צורפו ששת תלושי השכר האחרונים של המבקשת.
2. לטענת המדינה, דין הבקשה להידחות משום שהמבקשת לא עמדה בנטל המונח על כתפיה להצגת תמונה מלאה המגובה בראיות לגבי מצבה הכלכלי ויכולתה לגייס את סכום האגרה הנדרש.
3. בהקשר זה טוענת המדינה כי המבקשת לא פירטה כנדרש את הוצאות אחזקת הבית בששת החודשים הקודמים להגשת הבקשה, וגם לא צירפה את תדפיסי חשבון הבנק ופירוט חיוב כרטיסי אשראי לששת החודשים הקודמים להגשת הבקשה.
4. כך גם, לטענת המדינה, המבקשת לא התייחסה לבני משפחה מדרגה ראשונה שיכולים לסייע בידה בתשלום האגרה. זאת, על אף שהיא מציינת באחד הנספחים כי היא נעזרה באבי ילדיה שהעביר לה סכום של כ-3,600 ₪ בחודש מאי 2019 (יוער כי לאחר שעיינתי הן בבקשה והן בעתירה על נספחיהם, לא מצאתי תימוכין לטענה זו של המדינה).
5. באשר לשאלה האם ההליך מגלה עילה אם לאו, טוענת המדינה כי טרם התקבלה בפרקליטות התייחסות המשיבה 1 לעתירה. יחד עם זאת, לטענתה, נראה כי העתירה לוקה בשיהוי שכן מאז התקיימה הוועדה האחרונה ביום 27.11.18 ועד להגשת העתירה דנן בחודש יולי 2019 חלפו למעלה משבעה חודשים. כך גם, לטענת המדינה, מעיון בתשובת המשיב 2 נראה כי המבקשת הייתה שותפה מודעת להחלטות בדבר שיבוץ בנה בחינוך המיוחד ואף הסכימה לחדש את זכאותו לכך בוועדה האחרונה.
6. המשיב 2, בתשובתו לבקשה, מותיר את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט. זאת, על אף טענתו לפיה סיכויי העתירה קלושים ואין להיעתר למבוקש.
7. בתגובתה לתשובות המשיבים שבה המבקשת וטוענת כי אין לה כל נכסי מקרקעין וכי אין לה כל רכוש מלבד מקרר, ספה, 4 מיטות, כיריים גז, מיקרוגל וריהוט סלון.
8. עוד במסגרת תגובתה, מציינת המבקשת כי היא מעולם לא הסכימה לשיבוץ בנה בחינוך המיוחד ומפנה לכך שאי מתן פטור מתשלום אגרה יפגע קשות בבנה אשר ייאלץ לשרוף שנה נוספת במסגרת החינוך המיוחד כאשר לשיטתה ברור לכולם כי הוא אינו מתאים למסגרת זו.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בבקשה לפטור מתשלום אגרה, בתשובה לבקשה ובתגובה לתשובה, אני סבור כי בנסיבות העניין דין הבקשה להתקבל בחלקה.

1. בקשה לפטור מאגרה נבחנת על פי התקיימותם של שני תנאים מצטברים. האחד - שהמבקש אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה, והשני - שההליך אותו הגיש מגלה עילה (סעיף 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז-2007).
2. במקרה דנן המבקשת נמנעה מלפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה לעניין מצבה הכלכלי והיכולת לשאת בתשלום האגרה כנדרש על פי דין. כך, המבקשת נמנעה מלצרף לבקשתה את תדפיסי חשבון הבנק שלה וכן את פירוט כרטיסי האשראי שברשותה, ככל שישנם (כאשר היא נמנעה גם מלטעון כי אין ברשותה כרטיסי אשראי). כמו כן, המבקשת נמנעה מלצרף פירוט הוצאות החזקת הבית והוצאות מחייה. לא זו אף זו, הרי שהמבקשת נמנעה מלתקן את מחדליה אף לאחר שהמדינה טענה להם.
3. יחד עם האמור, לפנים משורת הדין ובהתחשב בהכנסתה הנמוכה יחסית של המבקשת, כאשר בהתאם להצהרתה אין ברשותה נכסים באמצעותם תוכל לממן את תשלום האגרה, אני סבור כי ניתן להורות על הפחתת סכום האגרה.
4. לאור האמור, הבקשה למתן פטור מתשלום אגרה מתקבלת באופן בו סכום האגרה יופחת לסך של 500 ₪. המבקשת תפעל לתשלום האגרה המופחתת עד ליום 30.7.19, שאם לא כן תימחק העתירה ללא צורך בהחלטה נוספת.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים ובכפוף לתשלום האגרה כפי שנקבעה תנתב את העתירה לשמיעה בהקדם אפשרי בפני שופט מנהלי.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ט, 18 יולי 2019, בהעדר הצדדים.