בפני בקשה ליתן רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בירושלים מיום 25.6.19 (כב' הרשם הבכיר א' יחזקאל) בת"ק 58460-01-19.

לאחר עיון נמצא כי דין הבקשה להידחות ללא צורך בתשובה.

עסקינן בתביעה לביטול עסקת רכישת מחשב אשר למעשה התקבלה, למעט החלק בו נטען גם לפיצוי מעבר להשבה מלאה.

יש לזכור כי טענה מרכזית בכתב התביעה של המבקשים בערכאה דלמטה - לא התקבלה;

כך הטענה כי עסקת הזמנת מחשב מיוחד בתצורה מיוחדת, מהווה עסקה לא הוגנת, מאחר ובמקביל יצא דגם חדש ומשופר יותר, עליו לא ידעו המבקשים - למעשה לא התקבלה.

משהוחל בהכנת המחשב שהוזמן, לא הייתה כל חובה לאפשר את שינוי ההזמנה לדגם משופר יותר עליו נודע למבקשים רק לאחר השלמת העסקה.

בדין פנה בית המשפט רק לתקלה שארעה עת סופק מחשב ללא מקלדת בעברית (זאת אף מבלי לבחון מה נכלל במסמכים בעת הזמנתו).

מקום בו, אף שנודע למבקשים מידית עם הרכישה על ליקוי זה, והם בחרו להשתמש במחשב למשך פרק זמן לא מבוטל, ממילא הם פגעו ביכולת להחליף את המחשב. על תובע חלה חובה לפעול להקטנת הנזק. אין תובע יכול לפתוח מחשב חדש אשר לטענתו הוא רוצה להחליפו ואשר לטענתו יש לו סבל/עוגמת נפש משימוש בו וזאת כאשר הובעה נכונות להחליפו.

לא ניתן לבצע שימוש כאמור, באופן הפוגע ביכולת הנתבע למכור המחשב לאדם אחר ואז להוסיף ומעבר לקבלת מלוא התמורה בגין המחשב שהפך למשומש - לטעון גם לפיצוי בגין סבל ומגבלות הכרוכות כביכול בשימוש במחשב.

תביעה לסך של 6,000 ₪, מעבר לעלות מחשב (שעמדה על 8,760 ₪) - אינה סבירה עוד מלכתחילה וקל וחומר -

• עת נדחתה למעשה טענה כאילו די ביציאת דגם משופר כדי לשוב מעסקה שנכרתה והכנת המחשב מכוחה אף החלה,
• עת שאף בוצע בפועל שימוש במחשב במשך כשנה, חרף הבעיה במקלדת,
• ועת שהנתבעת אף הביעה נכונות להחלפה, לנוכח המקלדת שסופקה.

הועלו טענות הדדיות באשר לגורם לאי ביצוע החלפת המוצר בפועל עד למועד פסק הדין. בית המשפט לא קבע ממצא המקבל את טענות המבקשים ואין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות ממין זה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בערכאה דלמטה, לרבות בעת הדיון ביום 25.6.19 - נמצא כי בית משפט קמא איזן נכונה בין טענות וזכויות הצדדים ומכל מקום אין בפני מקרה ממין המקרים החריגים בהם תינתן רשות ערעור על תביעה קטנה.

אין צורך לשוב ולהפנות למדיניות המצמצמת את ההתערבות בפסקי דין הניתנים על ידי בית משפט לתביעות קטנות. ר' בר"ע (מחוזי ירושלים) 375/08 ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ נ. קורח, ניתן ביום 3.4.2008; רע"א 5773/05 "גול טורס" נופש ותיירות נ. לו, ניתן ביום 24.7.2005; רע"א 3238/14 עו"ד מנדל נ. לוי , ניתן ביום 21.5.2014.

כבר נקבע כי-

"היעתרות לא מבוקרת לבקשת רשות ערעור על פסקי דינו של בית המשפט לתביעות קטנות עלולה לסכל את תכלית הקמתו, שהרי היא תאריך את משך ההתדיינות הכולל ותייקר את עלותה של ההתדיינות. הצורך (התחיקתי) להגשים את תכלית הקמתו של בית המשפט לתביעות קטנות מחייב, אפוא, לקבוע אמות מידה להענקת רשות הערעור, ואלו תיגזרנה מתכלית זו...

כשאני לעצמי אוסיף, כי לצורך הגשמת התכלית של דיון מהיר, קצר וזול, ראוי שערכאת הערעור תבחן בקפידה יתירה האם הכרחי לדרוש מהמשיב תשובה לבקשת רשות הערעור... או שמא ניתן לדחות את הבקשה ללא צורך בתשובה, כאמור בתקנה 406(א). ..."

(ר' בר"ע 375/08 דלעיל).

ר' עוד רת"ק (מחוזי ירושלים) 41785-12-11 דרויש נ. זיני, מיום 27.2.2012; רת"ק (מחוזי חיפה) 17411-04-12 זיו נ. א.מ יורופ חלפים בע"מ, מיום 7.5.2012; רע"א 5710/11 לסרי נ. אוטו שי ראשון לציון בע"מ, מיום 10.5.2012.

התערבות בהכרעה שניתנה בבית משפט לתביעות קטנות, שמורה למקרים בהם נראה כי נפלה טעות ברורה על פני הפסק. לא מצאתי כי המקרה שבפניי הוא בכלל זה.

בהמשך לכל האמור - הבקשה נדחית.

משלא התבקשה תשובה – אין מקום לפסוק הוצאות לטובת המשיבה ואסתפק בהוצאות בסך 500 ₪ לטובת אוצר המדינה. יתרת הפיקדון תוחזר למבקש.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ט, 18 יולי 2019, בהעדר הצדדים.