טוען...

גזר דין שניתנה ע"י דוד שאול גבאי ריכטר

דוד שאול גבאי ריכטר17/07/2022

בפני

כבוד השופט דוד שאול גבאי ריכטר

בעניין:

מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד שירלי אוחיון
מתביעות ירושלים

המאשימה

נגד

אברהם אבי ברון

ע"י ב"כ עוה"ד דוד הלוי ומוריה ששון

הנאשם

גזר דין

כתב האישום

הנאשם הורשע על פי הודאתו בארבעה כתבי אישום.

ת"פ 67677-11-19 (התיק העיקרי)

על פי החלק הכללי של כתב האישום, ביום 31.10.2019, בישיבת הצעירים בירושלים, ניסה הנאשם יחד עם אחר, להיכנס דרך השער החיצוני של המקום, שהיה נעול, ללא הצלחה. משהבחינו השניים כי י"ב נכנס למקום דרך השער, שאלו היכן נטילת הידיים ונכנסו פנימה. השניים סיירו במקום בין חדרי תלמידי הישיבה אשר דלתותיהם היו סגורות, אך לא נעולות. בשלב מסוים, נכנס הנאשם יחד עם האחר לחדרו של א"א ונטלו 170 ₪ השייכים לא"א. בגין כך, הורשע הנאשם בעבירה של התפרצות למקום מגורים לבצע עבירה בצוותא, עבירה לפי סעיף 406(ב) + סעיף 29(א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (חוק העונשין) ובעבירת גניבה בצוותא, לפי סעיפים 384 + סעיף 29(א) לחוק העונשין.

ת"פ (טבריה) 32153-06-20 (התיק המצורף הראשון)

על פי עובדות כתב האישום ביום 7.10.2019, בחניון ברחוב העצמאות בטבריה, הגיע הנאשם לרכב מסוג סובארו השייך למתלונן. הנאשם פתח את דלת הרכב, שהייתה סגורה, אך לא נעולה, נטל מהרכב את ארנקו של המתלונן, רוקן את תוכנו, נטל לכיסו 229 ₪ ואת הכרטיסים שהיו בארנק, השליך בסמוך. לאחר שנתפס על ידי המתלונן, השיב לו הנאשם את הארנק הריק והצביע על מיקום השלכת הכרטיסים. בגין כל אלה, הורשע הנאשם בעבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, לפי סעיף 413ו' לחוק העונשין ובגניבה מרכב, לפי סעיף 413ד(א) לחוק העונשין.

ת"פ (רחובות) 37817-07-19 (התיק המצורף השני)

על פי עובדות כתב האישום, בין התאריכים 28.2.2019 בשעה 18:00 ל – 3.3.2019 בשעה 16:00, הגיע הנאשם למבנה של תנועת הנוער הלאומי "ביתר" בגן יבנה. הנאשם פתח את חלון החדר הפנימי במבנה ונכנס דרכו לתוך המבנה. בהמשך, נטל הנאשם רמקול באורך של כמטר של חברת MIXTECH ויצא עמו מהחלון. בגין כך, הורשע הנאשם בעבירה של פריצה לבניין שאינו דירה ובצוע גניבה, לפי סיף 407(ב) לחוק העונשין.

ת"פ 36938-11-19 (התיק המצורף השלישי)

ביום 2.9.2019, נכנס הנאשם לישיבת "סלונים" בירושלים בכוונה לבצע גניבה. הנאשם ניגש למתלי מעילים שהיו מוצבים בכניסה למקום והחל לפשפש בחפציהם של הלומדים במקום. הנאשם נטל מתוך חליפתו של מ"ד את תעודת הזהות שלו ו – 50 שקלים. כן נטל הנאשם מתוך שקית השייכת לש"פ מטען נייד השייך לו. בהמשך פנה הנאשם אל ש' ואמר לו "אני ירביץ לו (למ"ד), אני יראה לו מה זה, אני יכול לדקור אני ייקח מוט ברזל ואני ינפץ עליו, אני עבריין מסוכן". בגין מעשים אלה, הורשע הנאשם בעבירות של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין ובעבירת גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

יוצא אפוא, כי הנאשם הורשע בעבירות של התפרצות למקום מגורים לבצע עבירה בצוותא, גניבה בצוותא, פריצה לרכב בכוונה לגנוב, גניבה מרכב, פריצה לבניין שאינו מגורים וביצוע גניבה, גניבה ואיומים.

מהלך הדיון

הנאשם היה עצור ימים ספורים ואז שוחרר למעצר בית. ביום 19.10.2020 הגיעו הצדדים להסדר טיעון, במסגרתו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן ונשלח לשירות המבחן ולממונה לעבודות שירות. ביום 4.1.2021, ביקש הנאשם להודות ביתר התיקים ולצרפם לתיק העיקרי. על כן, הכרעתי את הדינו בשלושת התיקים הנוספים. הדיונים נדחו מעת לעת על-מנת לעקוב אחר תהליך טיפולי בו השתלב הנאשם.

תסקירי שירות המבחן

בעניינו של הנאשם הוגשו 4 תסקירים במאי 2021, באוקטובר 2021, בינואר 2022 וביולי 2022.

מהתסקירים עולה כי כיום הנאשם כבן 21, רווק מתגורר עם משפחתו בגן יבנה. כיום הוא לומד תורה ובמקביל עובד. כבר מגיל צעיר אובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז משמעותית, לפיכך התקשה להתמיד במסגרות חינוכיות והפסיק את לימודיו לאחר עשר שנות לימוד על רקע בעיות משמעת והתנהגות. לאחר הפסקת לימודיו הסתבך בפלילים כקטין ועל אף ניסיונות לשלבו בפנימייה צבאית, לאור מוטיבציה שהביע לשרת בצה"ל הדבר לא צלח, והוא קיבל פטור משירות צבאי. במהלך ילדותו עבד הנאשם בעבודות מזדמנות וטרם מעצרו בתיק העיקרי, היה נעדר מסגרת תעסוקתית קבועה ויציבה וניהל אורח חיים שולי. בעברו של הנאשם, עבירת גניבהמבשנת 2018 כנער, בגינה נדון למאסר על תנאי ופיצוי. ביחס לביצוע העבירות בהן הורשע, סיפר הנאשם כי הן בוצעו מתוך מניע כלכלי. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מצמצם ומשליך את האחריות לביצוע העבירות על גורמים חיצוניים ומתקשה בקבלת אחריות. בתחילת הדרך, עמד שירות המבחן על רמת הסיכון הגבוהה הנשקפת מן הנאשם נוכח סירובו להשתלב בטיפול. ואולם כעבור זמן, ולאחר ששוחחתי עם הנאשם והבהרתי לו שייכנס לכלא אם לא יתעשת וישולב בטיפול, הוא החל לשתף פעולה. מאז אוקטובר 2021 הוא משולב בקבוצה טיפולית, אליה הוא מגיע בקביעות ובה משתתף באופן פעיל. הנאשם וגם שירות המבחן סבורים הוא מפיק תועלת מרובה מכך. בשנה האחרונה על הנאשם על פסים של יציבות ושיתוף פעולה, וגם שירות המבחן התרשם כי הנאשם שינה את דפוסי חשיבתו ורכש כלים להתמודדות עם אתגרי החיים. שירות המבחן המליץ על המשך הטיפול בקבוצה וכן המליץ על הטלת עונש מאסר בעבודות שירות, תוך המלצה כי הממונה יתחשב בשעות בהן הנאשם צריך להגיע לקבוצה.

חוות דעת של הממונה על עבודות השירות

הנאשם נמצא כשיר לעבודות שירות וההמלצה היא על השמתו במועצה הדתית בקרית מלאכי (חוות הדעת מיום 31.1.2022).

ראיות לעונש

לנאשם רישום פלילי שהקדים אך במעט את המעשים שביצע בתיקים שלפניי, וזאת במסגרת תיק נוער בגין גניבה, שם הסתיים ההליך במאסר מותנה.

טיעונים לעונש

הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית.

מחד, ב"כ המאשימה עתרה למתחמים שמתחילים כולם בתקופת מאסר, הפחותה שבהם 4 חודשים ועד ל-30 חודשי מאסר. המאשימה סברה כי מעשיו של הנאשם מצדיקים הטלת עונש מאסר משמעותי באמצע המתחמים להם טענה וענישה נלווית.

מאידך, הסניגור עמד על נסיבותיו של הנאשם ועל גילו הצעיר וביקש שלא למצות עמו את הדין.

קביעת מתחם הענישה – מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, מידת אשמו של הנאשם, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה.

אשר לערך המוגן –אשר לעבירות הרכוש בהן הורשע הנאשם - עבירות רכוש פוגעות במרקם חיי היומיום, ואף יורדות לשורש ביטחונו האישי של אדם, בביתו, במקום עבודה, במקום בילוי או בדרך וכן פוגעות בפרטיותו ובתחושת הביטחון שלו. עבירת איומים פוגעת בביטחונו של האדם ובאוטונומיה שלו. בעניינו הפגיעה בערכים המוגנים בינונית.

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40ט' לחוק העונשין – בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: בכל התיקים מדובר בעבירות מתוכננות, כאשר החזרתיות על ביצוע העבירות והאופן שבו בוצעו מלמדים על תעוזה וחוסר מורא. אין כל הצדקה לביצוע מעשים מסוג, ועל אף גילו הצעיר של הנאשם, צריך ויכול היה להימנע מביצועם. המניע לביצוע המעשים היה בצע כסף.

מדיניות הענישה הנוהגת – התיק העיקרי - הכלל בעבירות התפרצות לבתי מגורים הוא מאסר בפועל, ואף ממושך. ברע"פ 9339/17 אוחיון נ' מ"י (מיום 25.12.2017) נקבעו מתחמים שבין 10 ו-12 חודשי מאסר ל-20 ו-24 חודשי מאסר בגין מעשי התפרצות בצוותא. שם נגזר על הנאשם מאסר בן 18 חודשים והופעל מאסר מותנה כך שהנאשם ריצה באותו מקרה 30 חודשי מאסר; במקרה חמור יותר, שבו הנאשם נתקל בבעל הדירה בעת ההתפרצות ואף תקף אותו, נקבע מתחם שבין 10 ל-30 חודשים, ונגזר על הנאשם עונש של 28 חודשי מאסר בגין 3 אישומים מאותו סוג - רע"פ 426/18 חג'אזי נ' מ"י (מיום 22.1.2018); ברע"פ 7683/13 פרלמן נ' מ"י (מיום 22.2.2014) נדון מקרה של התפרצות לדירה, גניבה והפרת הוראה חוקית. אושר מתחם ענישה שבין 12 ל-24 חודשי מאסר והוטל בסופו של יום עונש של 18 חודשי מאסר. גם שם לנאשם היה עבר פלילי מכביד. כמובן שממקרים אלה ניתן לגזור לקולא בהתאם לנסיבות המקרה שלפניי.

התיק המצורף הראשון - סקירת הפסיקה בנסיבות דומות מלמדת על טווח עונשי רחב המוטל על נאשמים. יחד עם זאת במסגרת רע"פ 8404/15 מוסרתי נ' מ"י (מיום 25.4.2016) אישר בית המשפט העליון מתחם של מס' חודשי מאסר עד 12 ח' מאסר לכל אירוע שכזה.

התיק המצורף השני - מפנה לעפ"ג (י-ם) 56068-06-15 אל חוסייני נ' מ"י (מיום 1.11.2015) שם אושר מתחם ענישה בין מספר בודד של חודשים עד 15 חודשי מאסר. דובר בסיוע לעבירה זו ובנסיבות חמורות יותר.

התיק המצורף השלישי – גם במקרים אלה הפסיקה מגוונת, כאשר נקבעו מתחמי ענישה שמתחילים במאסר על תנאי ושל"ץ ומסתיימים במספר חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודות שירות.

מתחם הענישה – לפיכך, מתחם הענישה בתיק העיקרי נע בין 6 ל – 18 חודשי מאסר בפועל. מתחם הענישה בתיק המצורף הראשון נע בין 4 ל – 12 חודשי מאסר בפועל. בתיקים השני והשלישי, מתחם הענישה צריך לנוע בין מאסר על תנאי ושל"ץ ועד מספר חודשי מאסר בפועל.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לפי סעיף 40י"א לחוק העונשין – ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: מחד, הנאשם קיבל אחריות על מספר רב יחסית של תיקים, הוא צעיר בגילו וביצע את המעשים לאחר שחצה אך במעט את סף הבגירות. הוא מעולם לא ריצה עונש מאסר, ובשנה האחרונה הוכיח שביכולתו לשנות את דרכו ולהיעזר בגורמים הטיפוליים. במובן זה, הנאשם החל לבסס את הרושם שהוא בדרכו להשתקם וכי קיים בו פוטנציאל שיקום משמעותי. מאידך, קבלת האחריות אינה שלמה כפי שעמד עליה שירות המבחן. עם זאת, גם אני התרשמתי ממוגבלות מסוימת אצל הנאשם, כפי שעמד עליה שירות המבחן בתסקירו, ונדמה כי הדבר משלים את הפער עליו עמד שירות המבחן מבחינת עומק קבלת האחריות. עברו הפלילי של הנאשם הוא מהיותו נער, וניתן לראות בו חלק מאותה מסכת מעשים בגינם הורשע לפניי.

המיקום במתחם – אלמלא התרשמתי כי יש סיכוי משמעותי לכך שהנאשם יתמיד בדרך השיקום, הייתי מטיל על הנאשם עונש מאסר שלא היה פוחת משנה. אלא שכאמור אני סבור כי נוכח גילו הצעיר של הנאשם, דרכו הטובה בשנה האחרונה ואי פתיחת תיקים חדשים, הונח לפניי המסד העובדתי המספיק כדי לבסס את היכולת לחרוג ממתחמי הענישה מטעמי שיקום. לכן אטיל על הנאשם מאסר בעבודות שירות. סברתי ששליחת הנאשם למאסר תהיה דרך חד-כיוונית והרסנית עבורו, ותחריב את כל הישגיו בשנה האחרונה במסגרת הטיפול שעבר. צעד שכזה, ייקבע את הנאשם כעבריין, והדבר יהיה לנטל על החברה והוא אינו עומד בקנה אחד עם האינטרס הפרטני או הציבורי במקרה זה.

גזירת הדין

לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

  1. 6 חודשי מאסר, אשר ירוצו בעבודות שירות, החל מיום 1.11.2022 אשר ירוצו במועצה הדתית בקרית מלאכי, וזאת על פי חוות דעת הממונה על עבודות השירות. על הנאשם להתייצב ביום זה עד לשעה 08:00 במשרד הממונה על עבודות שירות בבאר שבע לתחילת ריצוי עונשו. מובהר בזה כי הפרת הוראות הממונה ואי עמידה בכללים הנוגעים לריצוי עבודות השירות עלולים להביא להפקעת העבודות ולהמרת העונש בעונש מאסר של ממש. הממונה מתבקש להתחשב בצרכים הטיפוליים של הנאשם, שכן הטיפול אותו עובר הנאשם במסגרת קבוצה טיפולית נחוץ להמשך שיקומו – ולכן אני מבקש כי הממונה יתחשב בהקשר זה מבחינת שיבוץ ושעות עבודה בזמנים הרלבנטיים לטיפול;
  2. חודשיים מאסר שלא ירוצו, אלא אם יעבור הנאשם כל עבירת רכוש מסוג עוון, בתוך שלוש שנים מסיום עבודות השירות;
  3. 6 חודשי מאסר שלא ירוצו, אלא אם יעבור הנאשם כל עבירת רכוש מסוג פשע, בתוך שלוש שנים מסיום עבודות השירות;
  4. קנס בסך 2,500 ₪, או 10 ימי מאסר תמורתו אם לא ישולם. הקנס ישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים ב-1 בכל חודש החל מיום 1.10.2022. לא ישולם תשלום במועד או לא ישולם כלל, יעמוד הקנס לפירעון מיידי. מורה על קיזוז הקנס מההפקדה שבתיק, על אף כל הודעת עיקול. ככל שתיוותר יתרת חובה, תשולם כפי שקבעתי. ככל שתיוותר יתרת זכות תוחזר לנאשם בכפוף להיעדר כל הוראת עיקול;
  5. צו מבחן לתקופה של 18 חודשים מהיום. במהלך תקופה זו הנאשם מחויב בשיתוף פעולה עם שירות המבחן, כאשר מובהר כי הפרת הצו תוכל להביא לפתיחה מחודשת של המשפט וגזירת עונשו של הנאשם, לרבות עונש מאסר.
  6. התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא לעבור כל עבירת רכוש במשך שנתיים מהיום. הובהר לנאשם שמשמעות ההתחייבות היא, כי אם יעבור את העבירה בתוך התקופה שצוינה, בית המשפט שיגזור את הדין יהא חייב לחלט את ההתחייבות כקנס.

קנסות ופיצויים ניתן לשלם כעבור 3 ימים מיום מתן גזר הדין בחשבון המרכז לגביית קנסות בדרכים הבאות:

  • בכרטיס אשראי באתר www.eca.gov.il
  • בטלפון: 35592* או 073-2055000
  • במזומן בכל סניף של בנק הדואר בהצגת תעודת זהות בלבד

לא יונפקו שוברי תשלום.

נותן צו לחילוט המוצגים או השבתם לבעליהם לפי העניין.

יש לשלוח לשירות המבחן ולממונה על עבודות שירות.

זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י"ח תמוז התשפ"ב, 17 ביולי 2022 במעמד הצדדים.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
29/12/2020 החלטה על בקשה של נאשם 1 אברהם ברון- דחיית מועד דיון אפרת פינק צפייה
07/01/2021 החלטה שניתנה ע"י אפרת פינק אפרת פינק צפייה
17/07/2022 גזר דין שניתנה ע"י דוד שאול גבאי ריכטר דוד שאול גבאי ריכטר צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
מאשימה 1 מדינת ישראל שירלי ברזילי
נאשם 1 אברהם אבי ברון ארז נגה