לפניי שתי תביעות שאוחדו ואשר עניינן נזקי רכוש שנגרמו לרכבים המעורבים בתאונה שאירעה בבאר שבע ביום 22.04.2019.

התובענות אוחדו בהחלטה שניתנה אמש בדיון שהתקיים בתיק 38989-07-19.

דין תביעתה של התובעת להתקבל ואילו דין תביעתו של הנתבע להידחות וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לאופן בו אירעה התאונה ומכאן לאחריות בגינה. יש גם מחלוקת ביחס לנזקי הצדדים.

בדיון שהתקיים אמש שמעתי בהרחבה את עדויות הנהגים המעורבים ועיינתי בכתבי הטענות ובראיות שהוגשו וסבורני כי גרסתה של התובעת ביחס לאופן בו אירעה התאונה מסתברת יותר מגרסתו של הנתבע והיא גם מתיישבת עם מוקדי הנזק ברכבים המעורבים וברכב שלישי שהיה מעורב בתאונה, רכב מתוצרת פיג'ו שאליו התייחסו העדים בחקירותיהם.

לטענתה של התובעת התאונה אירעה בעת שרכב התובעת, אשר היה נהוג בידי מר אור פרטוש (להלן: "מר פרטוש") עמד בעצירה מוחלטת לפני רכב שעמד גם הוא בעצירה מוחלטת ואז הגיע מאחור רכבו של הנתבע אשר היה נהוג בידי הנתבע ופגע בו מאחור והדף אותו לעבר רכב נוסף מתוצרת פיג'ו (להלן: הרכב הנוסף").

הנתבע לעומת זאת טוען כי התאונה אירעה שעה שהוא נסע בנתיב האמצעי, רכב אחר שנסע בנתיב הימני בלם ואז סטה רכב התובעת, אשר נסע גם הוא בנתיב הימני, לתוך הנתיב האמצעי פגע בחלקו הקדמי ימני של רכב הנתבע והמשיך בנסיעה תוך שהוא חוצה את הנתיב השמאלי אל העבר השני של הכביש (ס' 4 ד' לכתב ההגנה).

גרסאות אלו של הצדדים מופיעות גם בכתבי הטענות בתיק המקביל שבו גם הוגשו תצהירים מטעם הנהגים המעורבים.

לכתב התביעה שהגיש הנתבע צורף גם שרטוט שנערך על ע"י ב"כ הנתבע על יסוד דברים שמסר לו הנתבע.

בדיון אמש הוצגו תמונות צבעוניות של שלושת הרכבים שהיו מעורבים בתאונה. תמונות אלו צולמו בזירת התאונה.

לאחר הדיון הגיש ב"כ התובעת לתיק בית המשפט את התמונות הצבעוניות שהוצגו בדיון.

בניגוד לדברים שנמסרו בתחילת הדיון ולפיהם לא ידוע לנתבע על רכב נוסף שהיה מעורב בתאונה ועניין זה יבורר בחקירה (עמ' 1) התברר מחקירתו של הנתבע כי הרכב הנוסף שהיה מעורב בתאונה הוא רכב הפיג'ו שנזכר לעיל, בדיוק כפי שטען מר פרטוש.

מוקד הנזק ברכב התובעת הוא בפינה שמאלית אחורית, מוקד הנזק ברכב הנתבע הוא בפינה ימנית קדמית ומוקד הנזק ברכב הנוסף הוא בחלקו הימני התחתון של הפגוש האחורי. נזק זה נראה היטב בתמונה שהציגה התובעת והוא תואם לחלוטין את מה שנראה בתמונות שהגיש הנתבע עצמו (מוצג נ/1).

אכן, התיאור בכתב התביעה הוא לקוני מעט ועשוי להיווצר הרושם כי מדובר בתאונה קלאסית של פגיעה מאחור כאשר רכב הנתבע פוגע עם חזיתו ברכב התובעת שעה ששניהם מצויים באותה זווית. עניין זה הובהר בחקירתו של מר פרטוש שעדותו מהימנה עליי לחלוטין. מר פרטוש העיד כי "התובע כנראה ניסה להתחמק ופגע לי בקצה השמאלי האחורי של הרכב". בהמשך העיד מר פרטוש כי "אני משער שהוא ניסה להתחמק וסטה שמאלה".

לא מצאתי קושי בכך כי בטופס ההודעה שמילא מר פרטוש אין התייחסות לאותה סטייה שמאלה. מר פרטוש תיאור בטופס ההודעה את מה שאירע בפשטות ובשעתו החשיבות הייתה כי מדובר בפגיעה מאחור. טוב היה עושה מר פרטוש אם היה מציין כי רכב הנתבע סטה שמאלה למיטב הבנתו אולם אין כל פסול בכך כי הדבר לא צוין ובכל מקרה מבחינתו של מר פרטוש ממילא מדובר בהשערה.

מר פרטוש לא העיד כי ראה את רכב הנתבע סוטה שמאלה אלא כי הוא משער שכך אירע. השערה זו מתיישבת עם מוקדי הנזק ברכבים המעורבים.

טענתו של הנתבע ולפיה אין כל פגיעה בחלק האחורי של רכב התובעת אלא בדופן שמאל אחורי בלבד אינה מיישבת עם התמונות שהוגשו. בתמונות אלו נראה בבירור כי הפגיעה ברכב התובעת הינה בפינה האחורית שמאלית של רכב התובעת, קרי גם בחלקו האחורי שמאלי וגם בדופן שמאלי אחורי. נראה בבירור כי נגרם נזק לחלק האחורי שמאלי של רכב התובעת ואין בסיס לטענה כאילו הפגיעה ברכב התובעת הינה בדופן שמאל אחורי בלבד. בתמונות נראה בבירור כי חלקו השמאלי אחורי של הפגוש חסר. מצב דברים זה תומך בטענה כי הפגיעה אינה רק בדופן שמאל אחורי של רכב התובעת אלא גם בחלק האחורי שמאלי, בדיוק כפי שהעיד מר פרטוש.

מר פרטוש נשאל האם הוא זה שסטה מנתיבו עקב רכב שהיה לפניו והוא השיב על כך בשלילה ועדותו מהימנה עליי לחלוטין והיא לא נסתרה.

בחקירתו העיד הנתבע כי היה זה מר פרטוש שסטה לנתיב הנסיעה שלו ופגע בו. תיאור זה אמנם מופיע גם בשרטוט שצורף לכתב התביעה שהגיש הנתבע אולם כאשר מדקדקים בפרטי השרטוט מתגלות שתי סתירות מהותיות שאינן מאפשרות ליתן אמון בגרסתו של הנתבע ובכל מקרה מביאות למסקנה כי גרסתו של מר פרטוש ביחס לאופן בו אירעה התאונה היא גרסה מסתברת יותר.

ראשית, בשרטוט מציין הנתבע כי מקום האימפקט בין רכבו לבין רכב התובעת הוא בפינה הקדמית ימנית של רכב הנתבע ובפינה הקדמית שמאלית של רכב התובעת. אין שום זכר בשרטוט לפגיעה המשמעותית מאוד בפינה השמאלית האחורית של רכב התובעת.

זאת ועוד, אין מחלוקת כי ברכב התובעת יש פגיעה בפינה קדמית שמאלית כפי שמודגם בתמונות שהוגשו אולם פגיעה זו מקורה בפגיעה ברכב הנוסף והיא אינה קשורה למגע בין רכבו של הנתבע לבין רכבה של התובעת. זאת ועוד, אם אכן היה מר פרטוש סוטה לתוך נתיב הנסיעה של הנתבע וחוסם את דרכו סביר לומר כי הפגיעה ברכב התובעת הייתה רק בדופן שמאל. אין זה המצב כאמור וכפי שעולה מהתמונות רכב התובעת נפגע גם בחלקו האחורי שמאלי, דבר שמתיישב עם פגיעה מאחור של רכב הנתבע ברכב התובעת ולא עם גרסתו של הנתבע.

שנית, בשרטוט לא מצוין כי נוצר מגע בין רכב התובעת לבין הרכב הנוסף. בחקירתו העיד הנתבע כי "לא ראיתי רכב מסוג פיג'ו ולא ראיתי את הסוזוקי של מר פרטוש...לא ראיתי רכב נוסף שנפגע". מעבר לקושי המובנה בטענה כי הנתבע לא ראה את רכב התובעת שעה שאין מחלוקת כי זה היה מעורב בתאונה הרי שתשובתו של הנתבע ביחס לקיומו של רכב נוסף בזירה וביחס לפגיעה ברכב הנוסף סותרת את תשובתו הקודמת לפיה ראה כי "הפיג'ו נעמדה פתאום באמצע הכביש" וסותרת את העובדה כי התמונות מזירת התאונה מעידות בבירור כי הרכב הנוסף היה בזירה וגם נפגע. הנתבע לא הביא כל ראיה שתעיד כי הפגיעה ברכב הנוסף לא נגרמה כתוצאה מהתאונה. עניין זה פועל לחובתו.

במצב דברים זה ואם נניח אפוא כי הרכב הנוסף נפגע גם הוא בתאונה סביר לומר כי היה זה רכב התובעת שנהדף אליו ופגע בו כפי שמודגם מהתמונות. העובדה כי השרטוט אינו מתייחס לעניין זה אינה מאפשרת לקבל את האמור בשרטוט שהוא למעשה גרסתו של הנתבע כפי שמסר אותה לבא כוחו המלומד.

סיכומו של דבר, עלה בידי התובעת להוכיח כי גרסתה ביחס לאופן בו אירעה התאונה מסתברת יותר מגרסתו של הנתבע והמסקנה היא כי הנתבע נושא באחריות המלאה לתאונה ולנזק שנגרם לרכב התובעת.

לא מצאתי שום הצדקה להטיל את מר פרטוש אחריות כלשהיא לתאונה ועדותו לפיה עמד בעצירה מוחלטת בעת שאירעה התאונה מהימנה עליי לחלוטין והיא לא נסתרה.

במצב דברים זה תביעתו של הנתבע נדחית ואין צורך לדון בנזקיו שממילא לא הוכחו.

באשר לנזקי התובעת הרי שאלו הוכחו די צרכם. כתב התביעה נתמך בחוות דעת של שמאי שקבע כי רכב התובעת הינו אובדן מוחלט. הנתבע לא הגיש חוות דעת נגדית ולא ביקש לחקור את השמאי מטעם התובעת.

התובעת צירפה ראיות ביחס תשלומים בהם נשאה וניתן להניח כי היא לא שילמה את אותם תשלומים כך סתם מרצונה הטוב.

נזקי התובעת הוכחו אפוא די צורכם.

לנוכח האמור אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

1. סך של 29,287 ₪ בגין הסכום שנתבע.
2. סך של 758 ₪ בגין אגרות המשפט.
3. סך כולל של 3,000 ₪ בגין שכר טרחת ב"כ התובעת.
4. סך של 400 ₪ בגין שכרו של מר פרטוש.

הסכומים כולם ישולמו לידי ב"כ התובעת עד ליום 01.05.2021 ויישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

במידה והתשלום לא יבוצע במועדו תישא התובעת, כמימון ביניים, בשכרו של מר פרטוש וזאת עד ליום 15.05.2021.

הנתבע ידאג לתשלום המחצית השנייה של האגרה בתביעה שהגיש וזאת עד ליום 10.04.2021.

הפיקדון שהפקיד הנתבע 1 בתיק המקביל, מר שמעון פרטוש, יושב על פירותיו לידי ב"כ התובעת.

ניתן היום, ט' ניסן תשפ"א, 22 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.