1. לפניי בקשה למחיקת כותרת התביעה.

2. התובעת הגישה נגד המבקשת תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום עבור עבודות דפוס שסיפקה לה, עבורם לא קיבלה תמורה. בנוסף עותרת התובעת לתשלום בגין "שעות עבודה של גבייה חיצונית, שכ"ט עו"ד, שעות של פניות והתכתבויות מול הנהלת חשבונות לצורך גבייה, הפרשי ריבית והצמדה של כ- 5 שנים". את התביעה העמידה התובעת על סך כולל של 15,000 ₪.

3. התובעת טוענת כי התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר כדין "הואיל ומדובר בהתחייבות מפורשת וכתובה לתשלום קצוב הנתמכת בראייה בכתב".

4. המבקשת טוענת כי התביעה אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר הואיל ואינה עומדת בתנאי תקנה 202(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד -1984.

5. תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כדלקמן:

"ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר:

(1) תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית, הבאות –

(א) מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב;

(ב) מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק;

(2) תביעות של רשות מקומית לתשלום סכום כסף קצוב המגיע לה בחזקת רשות מקומית על פי כל דין כארנונה, כהיטל, כאגרה או כדמי השתתפות;

(3) תביעות לסילוק יד ממקרקעין, או לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972, חל עליו, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב. "

6. מעיון בכתב התביעה עולה כי ביחס לתמורה לגביה נטען שלא שולמה, צורפו מסמכים שעונים לטעמה של התובעת בדרישת תקנה 202(1) ל'ראיה בכתב' ולסכום קצוב. ואולם, באשר ליתר רכיבי התביעה – "שעות עבודה של גבייה חיצונית, ... שעות של פניות והתכתבויות מול הנהלת חשבונות לצורך גבייה" וכיו"ב, אין מחלוקת כי לא צורף מסמך כלשהו לתמיכה, ואף לא הובהר תחשיב הסכום הנטען.

7. הנה כי כן, ובבחינת המסמכים שצורפו לכתב התביעה, לא מצאתי כי די בהם כדי לענות על דרישת 'ראיה בכתב' לצורך כלל רכיבי התביעה. נראה כי גם בדרישת הסכום הקצוב לא עמדה התובעת בהעדר פירוט ברור ומוסכם מראש.

8. בנסיבות בהן חלק מרכיבי התביעה אינו בר תביעה בסדר דין מקוצר, יש לקבל את הבקשה. לפיכך אני מורה על מחיקת כותרת התביעה.

נוכח סכום התביעה, התביעה תידון בסדר דין מהיר.

כתב הגנה יוגש בתוך 45 יום.

ניתנה היום, ח' תשרי תש"פ, 07 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.