בפני תביעה כספית, על סך של 7,262 ₪ (לאחר שתוקנה), מתוכו סך 2,576 ₪ הוא תביעת הפסדים של התובעת 2, והיתרה תביעת שיבוב של התובעת 1, שעניינה נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים. בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש.

בקליפת אגוז: התובעת 2 החנתה את רכבה אחורנית, בניצב למעבר, והנתבעת 1 הגיעה משמאלה. הנהגות לא ראו זו את רכבו של זו, והתובעת 2 טוענת כי המגע היה בזמן תנועה אחורנית, כשהרכב בולט אך מעט למעבר (אולם מקום הפגיעה ברכב הנתבעות – באזור הגלגל בכנף ימנית קדמית ולא בפינה או בחזית – אינו מתיישב עם אפשרות זו). למרות שלנתבעת 1 אין גרסה לקרות התאונה, אין מנוס אלא להסיק שרכב התובעות היה בתנועה קדימה, אם ביציאה ואם בתמרון התיישרות (שנשלל ע"י התובעת 2). אני מייחס לתובעת 2 אשם תורם, אפוא, בשיעור של 25% (בלא עילת תביעה נגדית).

לאחר ששמעתי את העדויות, אפוא, ועיינתי בחומר הראיות, אני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבעות לשלם לתובעת סך כולל של 5,446 ₪ (מתוכו סך 1,932 ₪ לתובעת 2), וכן את אגרת התביעה בסך 379 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום; וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת יצברו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל. התובעת 2 תהיה גם זכאית ל-75% מכל הפסד נוסף של אבדן הנחת העדר תביעות, כנגד הצגת אסמכתא מתאימה.

ניתן היום, א' סיוון תש"פ, 24 מאי 2020, בהעדר הצדדים.