1. התובע הגיש תביעה על סך כ-54 אלף ₪ בה נטען כי ביום 20.11.17 נפגע רכבו בתאונת דרכים – כאשר רכב שנסע מאחוריו (פורשה) נהדף על ידי רכב שלישי (דהייטסו), וכתוצאה מכך פגע ברכב התובע, שבתורו נהדף ופגע במשאית שהיתה לפניו. דרישה לקבלת דמי ביטוח מהנתבעת, מבטחת רכבו, נדחתה – משנטען כי התובע מכר את רכבו מבלי שנתן למבטחת אפשרות לבדקו, וזאת תוך הפרת תנאי הפוליסה.
2. בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי הדרישה לקבלת דמי הביטוח הוגשה רק כתשעה חודשים לאחר התאונה (באוגוסט 2018), וכי התברר שהתובע מכר את רכבו כבר כשבועיים לאחר התאונה ובנסיבות השוללות את האפשרות לבדוק את הרכב וזאת בניגוד לתנאי הפוליסה. הנתבעת הגישה גם הודעת צד ג' נגד מבטחות שני כלי הרכב שנסעו מאחורי רכב התובע ואשר היו אחראים לתאונה ולנזקי התובע.
3. צד ג' 1 (מבטחת הרכב השלישי) טענה כי רכבה לא היה מעורב בתאונה והפנתה להבדלים, לכאורה, בין טופס ההודעה שצורף לכתב התביעה (ובו פרטי רכבה) לבין טופס הודעה נוסף ("מקורי" ובו פרטיו של רכב אחר (הונדה, ולא דייהטסו). צד ג' 2 (מבטחת הרכב שפגע ברכב התובע) הפנתה לתא"מ (אשק') 11541-08-18 – הליך קודם שבו, לטענתה, הוכרעה המחלוקת.
4. נוכח הסכמת הצדדים (עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 8) עיינתי בפסק הדין בהליך הקודם הנזכר לעיל.
5. בית המשפט (כב' הש' ע' כפכפי; פס"ד מיום 18.11.19) דן באותו הליך בתביעת הפורשה נגד הדהייטסו, בקשר לנזקי הפורשה בתאונה נשוא התביעה שלפני. לפני בית המשפט העידו שמאי מטעם הפורשה, נהג הפורשה (מר אשבל), בעלת הפורשה ובן זוגה, ונהג הדהייטסו.
6. בפסק הדין קבע בית המשפט כי "אין ראשית ראיה כי התאונה לא התרחשה בהתאם לגרסתו" של נהג הדהייטסו (ס' 3 לפסק הדין, עמ' 3, שורה 10) וסיכם שאין בידו "לקבל את טענת המבטחת (צד ג' 1 בהליך שלפני) כי רב הנסתר על הגלוי, באופן המצדיק לקבוע כי האירוע לא התרחש כפי שנטען" (ס' 6 לפסק הדין, עמ' 4, שורה 13). "שוכנעתי כי התאונה התרחשה כפי שהעידו הנהגים ולא הוכח חשש למרמה" (שם, שורה 30).
7. עוד קבע בית המשפט כי הנתבע 1 (נהג הדייהטסו) "אחראי באופן מלא לקרות התאונה" (שם, שורה 28).
8. נוכח האמור אני קובע כי באשר לטענת העדר המעורבות של צד ג' 1 קיים מעשה בית דין וצד ג' 1 לא יוכל להעלות טענה זו בהליך שלפני. מצאתי כי מתקיימים התנאים שנקבעו בפסיקה בסוגיית השתק הפלוגתא (שהפלוגתא הנדונה בכל אחת מההתדיינויות היא אותה פלוגתא; שלבעל הדין נגדו מועלית טענת ההשתק היה יומו בבית משפט לגבי אותה פלוגתא; שההכרעה השיפוטית ביחס לפלוגתה הסתיימה בהכרעה פוזיטיבית; ושההכרעה בפלוגתא תהיה חיונית לצורך פסק הדין שניתן בתובענה הראשונה).

עוד אני קובע כי במחלוקת שבין צדדי ג' קיים מעשה בית דין באשר לאחריות לתאונה – וזאת אף ביחס לאחריות לנזקי רכב התובע, שכן בית המשפט אימץ את הגרסה ולפיה "אין מקום לייחס אשם תורם לנהג [הפורשה] אשר האט עקב עומס תנועה ולפי עדותו לא פגע ברכב שלפניו [רכב התובע]" (שם, שורה 24).

1. לאור זאת, נדמה שיש מקום לקבל את הודעת צד ג' נגד צד ג' 1 ולדחותה נגד צד ג' 2 – ועד ליום 28.12.21 יודיעו הצדדים אם עלה בידם להגיע להסכמות ברוח זו, או יגישו כל בקשה נדרשת אחרת.
2. באשר למחלוקת שבין התובע לנתבעת שעיקרה הוכחת הנזק - יודיעו הצדדים, עד לאותו מועד, אם הם מבקשים לקבוע מועד לישיבת הוכחות (ויבהירו מי העדים שיזומנו עליה) או אם עלה בידם להגיע להסכמה דיונית ולפיה יכריע בית המשפט במחלוקת על יסוד כתבי הטענות (ובמידת הצורך לאחר השלמת סיכומים קצרים, בעל פה – במועד שייקבע, או בכתב). הודעת הצדדים, או כל בקשה נדרשת אחרת, תוגש אם כך אף היא עד ליום 28.12.21.

ת"פ 30.12.21.

ניתנה היום, ח' טבת תשפ"ב, 12 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.