לפניי תביעה קטנה על סך 4,000 ש"ח במסגרתה טוען התובע לזכותו לביטול עסקה והחזר תשלום בשל ליקויים במכשירי טלפון שנרכשו מאת הנתבעת.

טענות התובע:

1. ביום 17.11.2017 רכש התובע מהנתבעת מכשיר סלולארי מדגם Samsung Note 4 בסכום של 1,799 ש"ח. המכשיר סופק לבית התובע ביום 27.11.2017 כאשר הוא ללא המגן אשר נקנה במעמד הרכישה.

נציג הנתבעת טען בפני התובע, כי לא היה בידי הנתבעת מגן ולכן לא קיבל מגן ולא יחויב בגינו.

התובע לא רצה להשתמש במכשיר ללא המגן והמתין עד שהגיע מגן שהזמין מחו"ל.

2. בחודש ינואר 2018 התקין התובע את המכשיר והסתבר לו, כי אין לו קליטה בבית. לאחר שהתייעץ עם נציגי הנתבעת ערך בדיקה עם חברת הסלולר, החליף כרטיס SIM ולאחר שהבעיה חזרה, בהתייעצות עם נציגי הנתבעת, סוכם לשלוח את המכשיר לתיקון אצל הנתבעת.

3. ביום 11.2.2018 נשלח המכשיר לתיקון.

ביום 19.3.2018 הוחזר המכשיר מתיקון ללא דו"ח תיקון, כאשר צוין שהוחלף רכיב USB מבלי שנעשה דבר שכן התקלות נותרו.

מאחר והבעיה חזרה על עצמה, ביום 11.4.2018 שלח התובע את המכשיר בשנית לנתבעת תוך הצהרה על כוונתו לסיים את ההתקשרות.

4. ביום 14.5.2018, לאחר שיחות מרובות, דרש התובע את ביטול העסקה בשל אבדן האמון ושינוי גרסאות ההסבר לתקלה, אי מתן דו"ח מעבדה והתקלות החוזרות אשר אינן מטופלות.

ביום 23.5.2018 דחתה הנתבעת את הדרישה להשבת כספו של התובע, אך הציעה להחליף את המכשיר למכשיר אחר.

בהתאם, החליף התובע את המכשיר שרכש למכשיר מדגם Samsung S7 שמחירו עמד על סך של 1,430 ש"ח ובתוספת מגן וכיסוי למכשיר סך של 1,688 ש"ח.

במהלך החלפת המכשירים הנתבעת לא זיכתה את התובע על סכום ההפרש בין שני המכשירים.

5. גם במכשיר החדש שסופק לתובע החלו להופיע תקלות, המכשיר נכבה באופן ספונטני באופן שבו לא ניתן היה להשתמש במכשיר. בנוסף, לא סופק מטען מתאים למכשיר ועלה ממנו ריח שרוף. הנתבעת הציעה להחליף את המטען באותו סוג אשר אינו מתאים.

6. ביום 16.8.2018 התובע שלח את המכשיר לנתבעת לשם תיקונו, לאחר שאיפס את המכשיר על פי הנחיותיו של נציג הנתבעת וסיפק את קוד הפתיחה בכתב. ביום 17.10.2018 שב המכשיר מתיקון.

על אף שהובטח שהמכשיר יוחלף במכשיר חדש, במשך חודשיים שחלפו מאז שנשלח המכשיר, לא בוצעו התיקונים והתקלות חזרו. התובע עמד על כך שנאמר לו שיקבל מכשיר חדש אולם בגלל שהמכשיר שנשלח נעול, לא יקבל מכשיר חדש. התובע הדגיש, כי שלח את הקוד.

במשך החודשיים שהיה המכשיר בתיקון בוצעו 45 שיחות לנתבעת וניתנו לתובע הסברים שונים - היבואן החליף סוללה, היבואן לא יכול היה לבדוק את המכשיר בגלל שלא היתה לו סיסמא, המכשיר אבד וכו'.

7. ביום 28.10.2018 השיב התובע את המכשיר (בפעם הרביעית), דרש את ביטול העסקה ונענה בשלילה. על כן הוגשה התביעה.

טענות הנתבעת:

8. לאחר שנבדק הטלפון במעבדת הנתבעת נמצא, כי הטלפון נחשף לחבלות חיצוניות שאינן במסגרת האחריות. עם זאת, לפנים משורת הדין, פעלה הנתבעת לתיקון התקלות ולעדכון גרסת הטלפון ללא כל חיוב ונמסר לתובע טלפון תקין.

על אף האמור, התעקש התובע על החלפת הטלפון וטען שהקליטה בביתו לקויה באשמת הטלפון.

9. הנתבעת עמדה על כך שלא מדובר בתקלה הקשורה בטלפון אולם איפשרה לתובע לרכוש טלפון אחר ולזכותו בשווי הטלפון הראשון כפי שוויו ביום ההחלפה.

10. כעבור מספר חודשים ממועד ההחלפה שב התובע וטען לתקלות בטלפון השני כאשר הפעם חזר והצביע על תקלה של כיבוי בלתי רצוני.

הטלפון הוכנס לבדיקה במעבדת הנתבעת ושוב התגלה, כי הטלפון נחשף לחבלות חיצוניות שאינן במסגרת האחריות. עם זאת, הנתבעת פעלה לתיקון התקלות והחלפת הסוללה ללא חיוב.

11. הנתבעת הדגישה, כי פעלה כמחווה של רצון טוב ואיפשרה לתובע, פעם נוספת, לרכוש ממנה טלפון אחר תוך זיכוי עבור הטלפון שבידו, אולם התובע בחר להגיש את התביעה.

הדיון בבית המשפט

12. ביום 25.11.2020 התקיים דיון לפניי.

התובע העיד, כי המכשיר הראשון היה עם בעיות קליטה; המכשיר השני הגיע עם מטען לא מתאים שנשרף והופיעו בו תקלות כיבויים לא רצוניים (עמ' 2, ש' 12-6).

בנוסף העיד התובע, כי ביצע מעל 100 שיחות טלפון וכי בוצעו 4 החזרות לחנות (כל מכשיר פעמיים) (עמ' 2, ש' 18-17).

נציג הנתבעת העיד, כי כאשר התקבל המכשיר הראשון הוא היה עם קליטה מלאה (עמ' 3, ש' 9); וכי התובע החזיר שקע טעינה שבור (עמ' 3, ש' 18).

דיון והכרעה:

התובע טוען לזכותו לבטל את העסקה ולקבל חזרה את התמורה ששילם וכן לזכותו לפיצוי בשל הפרת חובותיה של הנתבעת.

האם היתה הנתבעת מחויבת לבטל את העסקה?

13. מאחר והתובע עומד על זכותו לבטל את העסקה בשל תקלות וליקויים במוצר, לא מדובר בביטול עסקה בהתאם להוראות תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), תשע"א-2010 אלא בביטול עסקה המתאפשר בנסיבות בהן קיימת אי התאמה בהתאם להוראות חוק המכר, התשכ"ח-1968 ("חוק המכר").

14. מאחר והתקלות המתוארות על ידי התובע (בעיות קליטה, מטען לא מתאים, כיבוי חוזר של המכשיר) הן תקלות ברות תיקון ולא מדובר במקרה בו המוצרים שסופקו לתובע שונים ממה שהוצג לו מבחינת איכותו או תכונותיו של המוצר באופן אובייקטיבי לא מדובר ב"אי התאמה" במובנה בחוק המכר.

בנוסף, הרגע הקובע לקביעת אי ההתאמה הוא רגע מסירת הממכר - הרגע בו הועמד הממכר לרשות הרוכש (א. זמיר בספרו חוק המכר, תשכ"ח-1968, הפירוש לחוקי החוזים בעריכת ג' טדסקי 281 (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר 281, התשמ"ז, בעמ' 242) ובמקרה שלפנינו נטענו הטענות ביחס לתקלות לראשונה למעלה מחודש לאחר שסופק המכשיר הראשון לידי התובע; ולמעלה מחודשיים וחצי לאחר שסופק המכשיר השני.

על כן, לאור הגדרות "אי התאמה" המצדיקה ביטול עסקה בהתאם להוראות חוק המכר ולאור המועד הקובע לגבי בדיקת אי ההתאמה, אני קובעת, כי הנתבעת לא היתה מחויבת לבטל את העסקה במועד בו נדרשה לכך על ידי התובע.

אוסיף, כי מאחר ולא היתה על הנתבעת החובה לבטל את העסקה, לא ראיתי הצדקה לחייב אותה בפער בין המחירים של שני המכשירים.

זכותו של התובע לפיצוי בשל הפרת חובותיה של הנתבעת.

15. על מנת להכריע בסוגיה זו, יש לבחון האם פעלה הנתבעת בהתאם להוראות הדין בכל הנוגע לשירותים שניתנו על ידיה.

סעיף 2 לתקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), תשס"ו-2006 ("התקנות") קובע את חובתו של יצרן לתקן כל קלקול שהתגלה בתקופת האחריות (שנה ממועד מסירת הטובין לצרכן) ללא תמורה.

בנוסף נקבע, כי אם בוצע תיקון או החלפה, ימסר לצרכן אישור בכתב המפרט את מהות התיקון שבוצע.

כן קובעת תקנה זו, כי במקרה בו הוכיח היצרן כי מקור הקלקול בנזק מכוון שגרם הצרכן, יהא פטור מחיוביו לפי תקנה זו.

סעיף 6 לתקנות קובע, כי תיקון הקלקול יוביל למצב בו היה המוצר אלמלא הקלקול; וכי היה ולא בוצע התיקון באופן האמור, יספק היצרן לצרכן טובין חדשים זהים או מסוג ואיכות דומים ושווי ערך או ישיב לו את התמורה ששילם בעדם, לפי בחירת היצרן.

סעיף 10 לתקנות קובע, כי החובה המוטלת על יצרן לביצוע התיקונים תחול לא יאוחר מתום עשרה ימים מהיום שבו נמסרו הטובין לתחנת השירות או לא יאוחר משבועיים מהיום שבו נמסר המוצר לנקודת המכירה. במקרה שמדובר בעוסק, חובת התיקון תחול בתוך תקופה של שלושה שבועות מיום שהטובין נמסרו לנקודת המכירה.

תקנה 18 לתקנות מחילה את החיובים המוטלים על יצרן על היבואן ותקנה 19 לתקנות מחילה את החיובים המוטלים בתקנות על יצרן גם על עוסק שמכר לצרכן טובין במחיר העולה על 400 שקלים, כאשר אין אפשרות לאתר את היצרן.

16. מעדותו של נציג הנתבעת לא ניתן לקבוע, האם מעמדה של הנתבעת הוא של יבואן או של עוסק (עמ' 3, ש' 6-5) אולם כך או כך, לאור הוראות תקנות 18 ו-19 ההוראות לענין אופן ביצוע התיקונים בתקופת האחריות חלות על הנתבעת.

17. לאחר שבחנתי את השתלשלות העניינים ואת הוראות התקנות הרלבנטיות, איני סבורה שהנתבעת עמדה בהוראות התקנות בכל הנוגע למתן השירותים לתובע.

אסביר:

ראשית, מוטלת על הנתבעת חובה למסור לתובע אישור בכתב המפרט את מהות התיקון ואת החלקים שהוחלפו, ככל שהוחלפו.

על אף שהתובע דרש את דו"ח המעבדה או אישור אחר, לא הוצג אישור שנשלח לתובע. על הנתבעת מוטלת החובה לפרט איזה בדיקה נערכה על ידיה ומה היו הממצאים. ככל שנמצאה תקלה יש לפרט מהי ומה התיקון שבוצע.

לטענת התובע, כאשר תוקן המכשיר הראשון נאמר לו שהוחלף חיבור USB. כאשר העיד נציג הנתבעת בהקשר זה טען, כי בוצעה בדיקה באמצעות החלפת כרטיס SIM ושיחת טלפון של הטכנאי (עמ' 30-26).

לגבי התקלה הנטענת של הכיבוי הספונטני - לא הוצגה גרסה סדורה לגבי הבדיקה שנערכה והתיקון שבוצע.

אם כך, הנתבעת הפרה את חובותיה בהקשר זה.

שנית, כאמור, על הנתבעת מוטלת החובה לבצע את הבדיקה והתיקון (ככל שנדרש תיקון) בתקופה שתארך לכל היותר שלושה שבועות. המכשיר הראשון שהה בתיקון במשך כחודש והמכשיר השני במשך כחודשיים. אציין בהקשר זה, כי איני מקבלת את טענות הנתבעת לגבי הקושי לבצע את הבדיקה של המכשיר השני בשל נעילת המכשיר שכן הקוד צוין בצורה מפורשת וברורה במכתב הנלווה שנשלח עם המכשיר.

שלישית, במכתב התשובה ששלח ב"כ הנתבעת ובכתב ההגנה טענה הנתבעת, כי המכשירים נחשפו לחבלות חיצוניות ועל כן לא מדובר בתיקון הכלול באחריות אולם בוצעה החלפת המכשיר הראשון לפנים משורת הדין.

בהתאם להוראות תקנה 2(ג) לתקנות הנטל להוכיח שמקור הנזק בפעולותיו של התובע מוטל על הנתבעת. טענות הנתבעת לגבי חבלות במכשירים נטענו ללא תיעוד, ללא כל ראיה, מבלי שהוצג דו"ח מעבדה או תכתובת מזמן אמת המעידה על פגיעה במכשירים שמקורה מנפילה או חבטה (כפי שנטען בכתב ההגנה).

לבסוף אציין, כי טענות התובע לגבי אספקת המכשיר הראשון ללא המגן שנרכש ואספקת מטען שאינו המטען המקורי כאשר סופק המכשיר השני לא נסתרו.

18. אם כך, בהסתמך על ניתוח הדברים כאמור, אני קובעת, כי התובע אינו זכאי לבטל את העסקה ולקבל את התמורה ששולמה עבור המכשיר; אולם הוא זכאי לקבלת פיצוי עקב הפרת תנאי האחריות מאחר והנתבעת לא הציגה מסמכים נדרשים ביחס ל- 4 הבדיקות שנערכו למכשירים והתיקון שבוצע ומאחר והמכשירים לא הוחזרו לתובע בפרק הזמן הקבוע בתקנות.

19. לאחר ששקלתי את המשמעות של עיכוב בביצוע בדיקה ותיקונים של טלפון סלולארי משך זמן ממושך; את ההימנעות של הנתבעת מהצגת המסמכים המלמדים על טיב בדיקת המעבדה וממצאיה; את אספקת הטלפון ללא מגן מבלי שניתנה הודעה מראש על החסר ואת הזמן שהשקיע התובע בשיחות ותכתובות עם הנתבעת אני מחייבת את הנתבעת לפצות את התובע בסך כולל של 1,150 ש"ח.

סוף דבר:

התביעה מתקבלת בחלקה.

אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך כולל של 1,150 ש"ח. סכום זה כולל את הוצאות ניהול ההליך.

המזכירות תשלח עותק של פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה

המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין זה הוא 15 יום ממועד קבלתו.

ניתן היום, י"ז כסלו תשפ"א, 03 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.