בפני בקשה להורות על ביטולה של פסילה מנהלית לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א – 1961 אשר הוטלה על המבקש ביום 17.7.19 למשך 60 יום, בגין מעורבותו בתאונת דרכים.

על פי חומר הראיות אשר הוגש לעיוני, בתאריך 15.7.19 בשעה 14.20 לערך, נהג המבקש במשאית מספר רישוי 5504768 בכביש מס' 2, ק"מ 50, בסמוך למחלף ינאי.

המבקש לא שמר מרחק מספיק ופגע עם חזית המשאית במונית, באוטובוס וברכב פרטי וגרם לתאונה בה נגרמו נזקים לרכבים ונפצעו כ- 23 מעורבים.

עיון בחומר הראיות מלמד כי לדברי המבקש , האוטובוס שהיה לפניו החליט לעצור "ואני לא יכולתי לעצור, נתתי ברקס ולא יכולתי לעצור, אני פגעתי במונית מאחור, ראיתי במראה שמאל שהנתיב השמאלי פנוי ואני ברחתי שמאלה מהמונית ופגעתי בתחת של האוטובוס בזווית בצד שמאל..." .

המבקש מודה כי התאונה התרחשה בסמוך לתחנת אוטובוס ולא נתן כל הסבר מדוע זה לא האט ולא בלם רכבו מבלי לפגוע בכלי הרכב.

כעולה מחומר הראיות, טוענים המעורבים כי במקום היה עומס תנועה ולפיכך נגרמה האטה בתנועה ואולם המבקש לא מסר הסבר מדוע זה הספיקו רכבים לפניו לעצור אך הוא לא.

ב"כ המבקש עותרת כי בית המשפט יתחשב בנסיבותיו האישיות של המבקש ובעובדה שמדובר בנהג מקצועי . כמו גם, בנסיבותיו האישיות ובעיקרן מצבו הרפואי של בנו הקטין. לשם כך, צירפה מסמכים רפואיים המעידים על מצבו של הקטין.

ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה ומפנה את בית המשפט לחומר הראיות.

כמו גם לעברו המכביד של המבקש המצדיקים החלטת הקצין על פסילת הרישיון.

דיון והכרעה

השאלה העומדת עתה לבחינה בפני בית המשפט היא האם יש יסוד להחלטת קצין המשטרה לפסול את רישיונו של המבקש. בשלב זה בודק בימ"ש הימצאותן של ראיות לכאורה ודי בהן כדי לבסס את החלטת הקצין. בבש"פ 6732/10 מדינת ישראל נ' שגיא בן שלום, נקבע עניין דיות הראיות לשלב זה כי : "על מנת לקבוע כי התגבשו ראיות לכאורה, די שימצא כי קיימות ראיות גולמיות שיש בהן פוטנציאל לקשור את המשיב לעבירות המיוחסות לו".

מעיון בחומר הראיות בתיק, עולה, שישנו סיכוי סביר כי בתום חקירת התאונה יוגש כתב אישום כנגד המבקש וכי קיימת תשתית ראייתית לכאורה לאשמתו.

חומר הראיות מלמד כי המבקש לא שמר מרחק , לא הבחין ברכבים הבולמים לפניו מבעוד מועד וגרם לתאונה קשה אשר בנס לא הסתיימה בתוצאה קטלנית.

מדובר בתיק אשר מצוי בשלבי חקירה ראשונים שכן התאונה ארעה לפני כשבועיים.

די בחומר הראיות המצוי בתיק החקירה עד כה, על מנת לקבוע כי ישנן די והותר ראיות לכאורה על מנת לבסס אחריותו של המבקש לגרימת התאונה.

מאחר וקבעתי כי בתיק ישנן ראיות לכאורה, אדרש כעת לעניין המסוכנות.

המבקש נוהג משנת 2002 וצבר לחובתו 38 הרשעות קודמות, ביניהן, הרשעות בעבירת מהירות, טלפון, אי ציות לתמרור עצור, סטייה מנתיב נסיעה, אי ציות לתמרור אדום ועוד.

יצוין כי משנת 2017 ועד היום צבר לחובתו המבקש 7 הרשעות קודמות, דבר המעיד על מסוכנותו.

מדובר בעבר מכביד הכולל עבירות בטיחותיות רבות.

בסיכום, לאחר ששקלתי ובחנתי טענת המבקש אל מול הראיות בתיק שלפני, לא שוכנעתי בקיומן של נסיבות המצדיקות ביטולה של הפסילה המנהלית.

בדין פסל הקצין את הרישיון ל- 60 יום , שכן, על המבקש לעבור תקופת צינון.

נסיבותיו האישיות של המבקש, אינן מצדיקות התערבות בהחלטת הקצין.

לאור האמור, אני דוחה הבקשה לביטול הפסילה המנהלית.

תיק החקירה יוחזר לידי המשיבה.

המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, כ"ח תמוז תשע"ט, 31 יולי 2019, בהעדר הצדדים.