בפני בקשה להארכת מועד להשפט.

1. הבקשה אינה נתמכת בתצהיר המבקש וכבר מטעם זה יש לדחותה. ר' בע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' שרון מנחם

2. אף לגופו של עניין, דינה לדחות כפי שיפורט להלן:

מדובר בעבירה שבוצעה ביום 7.5.19. והדוח שולם ביום 12.5.19.

בהתאם להוראת סעיף 229(ח) לחוק  מששולם הקנס, השתכללה הרשעתו של המבקש בעבירה בה הואשם, ועם חלוף המועד להגשת ערעור ההרשעה הפכה חלוטה.

אמנם הבקשה הוגשה ביום 25.7.19, קרי בסד הזמנים אך מששולם הדוח, כאמור, פס"ד הפך חלוט.

3. בנוסף, בתגובתו הספונטנית של המבקש לדוח, הוא לא הכחיש ביצוע העבירה אלא אך טען כי רצה לשים ווייז. היינו, המבקש הודה בעבירה ולפיכך אין טעם לאפשר לו להישפט בגין דוח חלוט.

4. לפיכך אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, א' אב תשע"ט, 02 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.