כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען שהנאשם נהג ברכב משא ב. אחוד פתוח והוביל ברכב זה מטען אשר עפ"י הטענה לא היה מחוזק היטב וזאת בניגוד לתקנה 85 (א) (4) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר במיוחס לו ובחר בכפירתו לפרט כי (לגירסתו) צלחת לווין שהיתה בארגז הטנדר שלו (ציטוט) : " היתה שקועה בארגז ולא בלטה בשום שלב לצדדים וגם לא לגובה אבל אני מסכים שהיא לא היתה קשורה". (ראה פרוטוקול ישיבת ההקראה).

לנוכח הכפירה נקבע והתקיים דיון הוכחות.

מטעם המאשימה העיד השוטר מר אדיר קדוש (ע.ת.1) ובמסגרת עדותו הוגש הדו"ח שערך (סומן ת/1) וכן סרטון שצילם במקום האירוע (סומן ת/2).

מטעם ההגנה העיד הנאשם (ע.ה.1) וכן העידה אמו של הנאשם הגברת אפרת אברגל (ע.ה.2).

הצדדים סיכמו בעל פה.

לאחר שנתתי את דעתי לראיות ולעדויות מסקנתי היא שהתביעה הוכיחה כנדרש את כל יסודות העבירה שיוחסה לנאשם.

ולהלן נימוקיה המפורטים של הכרעת הדין:

לא היתה מחלוקת שהנאשם נהג ברכב זה במקום ובזמן כרשום בכתב האישום.

מהסרטון ת/2 ניכר כי מדובר בטנדר עם ארגז אחורי פתוח.

אף לא היתה מחלוקת כי השוטר (ע.ת.1) עיכב את הרכב ואת הנאשם בצד הדרך.

מהסרטון עולה כי השוטר גם ניגש ובחן גם מקרוב ולאורך פרק זמן את הרכב ומטענו (ראה הסרטון ת/2).

הדבר גם עולה מהדו"ח המפורט (ת/1) שערך השוטר שם רשם השוטר , בין היתר, את הדברים הבאים (ציטוט) : " הראיתי לו (לנאשם ע.נ.) את המטען כשהוא אינו קשור ועלול ליפול במהלך הנסיעה, כמו כן הדלת האחורית של האוטו פתוחה ומחוזקת באמצעות חבל " (ראה ת/1).

ובמילים אחרות: לא זו בלבד שהשוטר ראה תחילה את מצב הרכב תוך קירבה אגב נסיעה בקירבת רכב הנאשם, אלא כאמור גם עיכב את רכב הנאשם, ירד מהניידת, ובחן גם בהיותו רגלית את מצב המטען וזאת בקירבה פיזית מיידית. (ראה ת/2).

זאת ועוד : הנאשם, בעדותו בחקירה נגדית בבית המשפט, נאלץ בכל הכבוד להודות שהדלת האחורית של הטנדר לא היתה סגורה כהלכה.

וכך נשאל והשיב הנאשם בחקירה נגדית בבית המשפט (ציטוט) :

" ש. אני אומרת שהדלת האחורית לא סגורה .

ת. כי החבל תופס את הדלת אם האנטנה האחורית, על מנת לקשור את האוטו.

ש. האם זה נכון שהדלת לא היתה סגורה .

ת. לא עד הסוף. אבל היא לא יכולה ליפול ". (ציטוט מתשובות הנאשם בעמ' 5 לפרוטוקול).

יוצא אם כך שמוסכם על הכל שהנאשם בחר לנסוע עם טנדר שדלתו האחורית איננה סגורה כהלכה , אלא פתוחה חלקית.

זאת ועוד: מהסרטון (ת/2) עולה, בכל הכבוד, כי בניגוד לטענת הנאשם בישיבת ההקראה הסתבר שאנטנת הלווין המדוברת דווקא בהחלט כן בלטה לגובה מעבר לגובה של ארגז הטנדר.

וזאת ועוד: הנאשם העיד ותהה (ציטוט) : " החבל תופס את הדלת עם האנטנה האחורית... אנטנה ששוקלת מעל 50 קילו יכולה לעוף ? " (ציטוט מדברי הנאשם בעמוד 5 לפרוטוקול).

אלא שהוברר שרק לאחר שהשוטר עיכב את רכב הנאשם, בחר הנאשם להוסיף חבל ולחזק את המטען.

ובכן , בהקשר זה נשאלת השאלה מדוע אם כך היה צורך לנאשם לחזק את המטען רק לאחר שהשוטר העיר לו , באם המטען היה ,לדברי הנאשם, מחוזק לפני כן כהלכה ?

אך אף יתרה מכל אלה: מהסרטון ת/2 , וגם מדברי הנאשם עצמו , עולה שבארגז הטנדר היו חפצים רבים נוספים פרט לאנטנה.

עוד עולה מהסרטון כי השוטר גם בהחלט הראה לנאשם על אתר שאנטנת הלווין זזה בנקל (רואים זאת בשניה מספר 20 לערך לסרטון ת/2).

מהסרטון עולה כאמור כי השוטר בהחלט גם ירד רגלית מהניידת לטנדר ובחן מקרוב מאד את המטען ומצבו ואף הראה זאת לנאשם.

אני נותן בנסיבות אלה אמון בעדות השוטר , אשר כאמור גם נתמכת היטב הן בסרטון, והן בכל הכבוד, גם בדברים שהנאשם עצמו אמר והעיד (ובכלל זה הודאתו שנכון הדבר שדלת הארגז של הטנדר לא היתה סגורה ושגם הבין (בדיעבד) שהיה צריך להוסיף ולקשור ולחזק, כי המטען לא היה מחוזק .

אין מחלוקת כי ארגז הטנדר (בחלקו העליון) היה ארגז פתוח (דהיינו אין מדובר בארגז סגור) וכי לא היה כיסוי מעל לחפצים.

הוסף לכך את אי סגירת הדלת האחורית כאשר בארגז הטנדר שפע של חפצים (ראה הסרטון) ולרבות האנטנה של הלווין , וקיבלת שבצדק עיכב השוטר את הנאשם מחשש לבטחון עוברי הדרך ובצדק רשם את הדו"ח .

בכל הכבוד , אמו של הנאשם (הגברת אפרת אברגיל, ע.ה.2) לא סייעה לנאשם שכן לא זו בלבד שהנאשם עצמו ציין כי היא "איננה מבינה בקשירות" (ציטוט מדברי הנאשם) אלא שגם סתרה את דברי בנה הנאשם עת העידה כי לא זכור לה שהיו עוד חפצים בארגז הטנדר פרט לאנטנת הלווין ובנוסף סתרה את דברי הנאשם כאשר גם העידה (בניגוד לעדות בנה) שהדלת האחורית היתה סגורה.

לאחר כל אלה , וגם לאחר ששמתי לנגד עיני את העובדה שמדובר בעד תביעה יחיד מטעם התביעה בתיק זה , מסקנתי היא כי כאמור שהוכחו כדבעי כל יסודות העבירה.

הנאשם מורשע לפיכך בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה היום,16 בינואר 2020 במעמד הצדדים