מבוא:

1. גז"ר דין זה עוסק ב-3 הליכים שונים המתנהלים בעניינו של הנאשם:
2. בתיק 560-02-21 הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות נהיגה בזמן פסילת בימ"ש לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, תשכ"א – 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), נהיגה ברכב ללא ביטוח לפי סעיף 2א' לפקודת ביטוח רכב מנועי, תש"ל – 1970 (להלן: "פקודת הביטוח") ונהיגה כאשר רישיון נהיגה פקע מעל שנתיים לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה.

עפ"י המתואר בכתב האישום, ביום 31.1.21 בשעה 8:27 בבוקר נהג הנאשם ברכב נושא לוחית רישוי: 9990123 בכביש 1 כאשר הוא פסול מנהיגה למשך 30 חודשים בהחלטת בית המשפט בפתח תקווה בתיק 8302-09-19 מיום 27.10.19 שניתנה בנוכחותו (הרישיון הופקד באותו היום). עוד נהג הנאשם ברכב כאשר הוא אינו מבוטח וכאשר רישיון הנהיגה שלו פקע למעלה משנתיים עובר לאותו מועד.

1. הנאשם צירף את תיק מספר: 13062-02-20 במסגרתו הודה והורשע בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, נהיגה בזמן פקיעת רישיון נהיגה מעל 6 חודשים לפי סעיף 10א' לפקודת התעבורה, ונהיגה ברכב ללא ביטוח לפי סעיף 2א' לפקודת הביטוח.

עפ"י המתואר בכתב האישום, ביום 21.2.20 בשעה 11:06, נהג הנאשם ברכב מסוג נושא לוחית רישוי: 8272459 ברח' המלך שלמה בעיר לוד. באותן הנסיבות היה הנאשם פסול מנהיגה למשך 30 חודשים עפ"י החלטת בית המשפט בתיק 8302-09-19 מיום 27.10.19 אשר ניתנה בנוכחותו כאשר רישיונו הופקד באותו היום. עוד נהג הנאשם ללא רישיון, כאשר רישיון הנהיגה שלו פקע ביום 15.3.03 ומבלי שיש בידו תעודת ביטוח בתוקף. נטען גם כי הנאשם ישב ברכבו כאשר הוא חונה בחניה כפולה.

1. הנאשם צירף את תיק מספר: 13075-07-19 במסגרתו הודה והורשע הנאשם בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, נהיגה בזמן שרישיון הנהיגה פקע מעל שנתיים לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, מסירת פרטים כוזבים לפי סעיף 62(9) לפקודת התעבורה ונהיגה ברכב ללא ביטוח לפי סעיף 2א' לפקודת הביטוח.

עפ"י המתואר בכתב האישום ביום 14.7.19 בסמוך לשעה 7:00 בבוקר, בכביש 4 מכיוון דרום לצפון, הורה שוטר לנאשם למסור לו את שמו והוא מסר ששמו ציון ברבי. עוד נהג הנאשם כאשר הוא פסול מנהיגה למשך 15 חודשים בהתאם להחלטת בית המשפט בתיק 3248-04-18 מיום 26.11.18 שניתנה בנוכחותו (רישיונו של הנאשם הופקד באותו היום). עוד נהג הנאשם ברכב ללא רישיון נהיגה תקף, מאחר ורישיונו פקע ביום 15.3.03. גם רכבו של הנאשם לא היה מבוטח.

רישום פלילי ותעבורתי:

1. לנאשם רישום פלילי שהתיישן, ועבר תעבורתי הכולל 23 הרשעות קודמות, בהן עבירה של נהיגה בזמן פסילה וכן עבירות של נהיגה ללא רישיון, רישיון שפקע וכד'. בשנת 2019 נדון הנאשם ל-8 חודשי מאסר לריצוי על דרך עבודות השירות לצד פסילה ממושכת, בגין ביצוע עבירות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה בפקיעת רישיון.

תסקיר שירות המבחן:

1. תסקיר שירות המבחן הוגש ביום 2.5.21. אביא מתוכנו בתמצית.
2. בתסקיר תואר שהנאשם –בעת עריכת התסקיר- היה מצוי בבית המעצר משך כ-3 חודשים. הנאשם הינו רווק כבן 50 ואב לילד, התגורר טרם מעצרו בלוד. בטרם מעצרו בגין תיק זה-ריצה הנאשם מאסר בעבודות שירות בגין הרשעתו בתיק תעבורה קודם.
3. הנאשם בעל רקע מקצועי כמכונאי, עבד כמכונאי משך כשלוש שנים אך הפסיק את עבודתו בשל פריצות דיסק מהן סבל אשר בגינן הוכר כסובל מ-10% נכות, ולאחר מכן עבר לתחום התקנת דלתות ומנעולנות.
4. הנאשם שירת שירות צבאי מלא כלוחם וכן במילואים עד לפני כעשור. הנאשם תיאר שהיה דר רחוב במהלך תקופות שונות, וטרם מעצרו התגורר בבתי מכרים.
5. הנאשם יתום משני הוריו מזה כעשור ואינו בקשר עם אחיו, אב לילד בן 9.5 המצוי במשמורת אמו ומצוי ממנו בנתק מזה כשנתיים.
6. בהתייחסו לעבירות מסר הנאשם כי ביחס לאישום הראשון המדובר באירוע בו בילה עם חבר שהיה אמור להסיעם, אך החבר שתה אלכוהול ועל כן החליפו בנהיגה למרות שרישיונו נשלל. ביחס לאישום השני ציין, כי שכנו החנה את הרכב באופן מסוכן בכביש ראשי והוא כלל לא נהג ברכב אלא רק דאג להחנותו באופן תקין. באשר לאישום השלישי ציין, כי ערב לפני כן קיבל הצעת עבודה בירושלים, ומפאת מצבו הכלכלי הקשה מיהר לנסוע לירושלים במטרה לחתום על חוזה העבודה, ולא לקח בחשבון את העובדה שהוא נשלל מנהיגה ושהוא מרצה עבודות שירות באותו מועד. הנאשם הודה שהיה עסוק בסיפוק צרכיו המיידים ולא שקל לעומק את השלכות מעשיו.
7. הנאשם התקשה לייחס משמעות ממשית לעברו התעבורתי, וכן התקשה להכיר בחומרת המעשים והשלכותיהם, תוך שהעלה נימוקים רציונאליים שיצדיקו את המעשים. עם זאת, מעצרו היווה עבורו גורם מטלטל וגרם לו להבין שעליו לשקול בשנית את מעשיו. הנאשם ביטא קושי רב במצבו ותיאר שחש בקושי שנגרם לו בשל אובדן רישיון הנהיגה.
8. התרשמות שירות המבחן הייתה מחשדנות שחש הנאשם כלפיהם. הנאשם אף התקשה לשתף אודות קשייו, הודה באופן חלקי בביצוע העבירות וניכר כי הוא מקל ראש בחומרתם תוך שמטיל את האחריות במניעים חיצוניים, ללא הבנה של החזרתיות במעשיו. בגורמי הסיכון תוארה העובדה שחרף סנקציות והליכים שנוהלו כנגדו לא חדל הנאשם מביצוע העבירות, אף בזמן שהוא מרצה עבודות שירות, וניכרה נטייתו לדפוסים אימפולסיביים ולקושי בוויסות רגשי. הנאשם עסוק ברגעי משבר בסיפוק צרכים מידיים ללא יכולת לבחון את הסיכון בו הוא מעמיד את סביבתו. צוין, כי הנאשם אינו נוטל אחריות ממשית למעשים ושולל נזקקות טיפולית. בגורמי הסיכוי תוארה העייפות שחש הנאשם ממצבו וממעצרו וחששו מתוצאות ההליך.
9. בשים לב לשיקולים האמורים, ונוכח סירובו להיעזר בגורמי הטיפול תוך הכרה בנזקקותו בתחום, מצא שירות המבחן שאין מקום להמלצה שיקומית בעניינו של הנאשם.

תמצית טיעוני הצדדים:

1. בטיעוניה לעונש הפנתה המאשימה לעברו התעבורתי של הנאשם, הנוהג מאז שנת 2001 ולו 23 הרשעות קודמות, מתוכן 4 עבירות של נהיגה בזמן פסילה, ו-8 עבירות של נהיגה בפקיעת רישיון, כאשר רישיונו של הנאשם אינו תקף מאז שנת 2003. הוסף, כי כנגד הנאשם תלוי מאסר למשך 9 חודשים שהינו בר הפעלה מתיק 8302-09-19 מיום 27.10.19 ופסילה על תנאי להפעלה למשך 4 חודשים. המאשימה ציינה את היעדר האופק השיקומי והתרשמות שירות המבחן מסיכון רב לחזרה על המעשים.
2. נטען שעבירת נהיגה בפסילה היא מהחמורות שבפקודת התעבורה, והעונש בגינה עומד על 3 שנות מאסר, כפי שצוין בפקודה. צוין, כי במעשיו פגע הנאשם בערכים המוגנים של שמירה על שלטון החוק וחיי אדם והענישה הראויה בגינו, בהתאם להוראות תיקון 113 לחוק העונשין, הוא מאסר מאחורי סורג ובריח.
3. בהתייחס למתחם העונש ההולם, בכל הנוגע לעבירה של נהיגה בזמן פסילה, הינו החל ממאסר קצר שיכול וירוצה על דרך עבודות השירות ועד מאסר ממש. בענייננו, המדובר בעבירת נהיגה בפסילה זו פעם רביעית ובהתאם לפסיקת ביהמ"ש העליון, יש לקבוע את מתחם העונש ההולם בין 12 ל-20 חודשי מאסר.
4. בנסיבות האמורות, ובצירוף כלל העבירות, עתרה המאשימה להטלת עונש מאסר בפועל למשך 12 חודשים תוך הפעלת המאסר המותנה (למשך 9 חודשים) במצטבר, הטלת מאסר מותנה למשך 16 חודשים, 7 שנות פסילה, תוך הפעלת פסילה על תנאי במצטבר.
5. בטיעוניה לעונש ציינה ההגנה שעברו הפלילי של הנאשם התיישן בשנת 2015. על פיה, ניכר מתסקיר שירות המבחן שהנאשם מצר על מעשיו ומבקש לשנות מהתנהלותו. לדברי הסנגור, בעברו של הנאשם, בנפרד מהליכים אלו, עבירה של נהיגה בזמן פסילה, אשר בגינה שילם עונש כבד ביותר וחריג בחומרתו (מאסר למשך 8 חודשים אשר רוצה בעבודות שירות ופסילה ל-30 חודשים לצד ענישה נלווית – א.א.). נטען, כי ניתן לייחס את חומרת הענישה למבנה אישיותו של הנאשם, אשר קשה להבינו ולסייע לו. הסנגור הפנה לכך, שבהתאם להתרשמות שרות המבחן, הנאשם עייף מביצוע העבירות. הוסף, כי במידה ועתירת המאשימה תתקבל הרי שמדובר בעונש מאסר ראשון אותו מרצה הנאשם.
6. הסנגור ציין לזכות הנאשם את העובדה ששירת שירות צבאי לחימתי מלא ושירות מילואים קרבי עד הגיעו לגיל 40. עוד ציין את מצבו הקשה, כאשר הנאשם חי במהלך שנים כחסר בית. הוסף, כי הנאשם מאוים במהלך מעצרו, ואין אדם מן החוץ אשר מסייע לו בהפקדת כספים לרכישת מוצרים כאשר אין בבעלותו רכוש כלשהו. עוד ציין הסנגור את הימשכות ההליכים שעה ש-4 דיונים נדחו מפאת הקושי לצרף את התיקים.
7. בהתייחס למתחם העונש, ציין הסנגור כי הוא שונה מהמתחם אליו הפנתה המאשימה.
8. בסיום מסר הנאשם שבכל מהלך השנים הורשע בעבירות תעבורה משום שלא הצליח לחדש את רישיון הנהיגה שלו בשל דו"חות תנועה אותם התקשה לשלם. על פיו, ניסיונותיו להגיע להסדר תשלום הדו"חות לא צלח ומשום אופי עיסוקו- כמנעולן, הוא נדרש לרישיון. הנאשם הוסיף, כי אינו יכול לשאת בעלות החזקת נהג שיסיעו לביצוע העבודות שכן אז יהיה הדבר בלתי רווחי עבורו. עוד ציין הנאשם את מצוקתו הכספית והליכים אזרחיים המתנהלים נגדו.

מתחם העונש ההולם:

1. במקרה דנן, ובהתאם לפסק דינו של כב' השופט נ. סולברג בע"פ 1261/15 מדינת ישראל נ' יוסף דלאל (3.9.15), יש לבחון האם המדובר באירוע עברייני אחד, או שמא באירועים שונים. במסגרת פס"ד הפנה בית המשפט לפסיקה לפיה עבירות שלהן קשר ענייני הדוק, ואשר ניתן להשקיף עליהן כמסכמת עבריינית אחת, ייחשבו לאירוע אחד. מבחני העזר שעלו בפסיקה לבחינת הקשר ההדוק, הינם, בין היתר: האם ביצוען של העבירות מאופיין בתכנון; האם ניתן להצביע על שיטתיות בביצוע העבירות; האם העבירות התרחשו בסמיכות של זמן או מקום; האם ביצועה של עבירה אחת נועד לאפשר את ביצועה של עבירה אחרת או את ההימלטות לאחר ביצועה, ועוד.
2. במקרה דנן, ועל אף העובדה שהמדובר באירועים הדומים במהותם, הרי שלטעמי יש לקבוע מתחם ענישה נפרד לכל אחד מהם, שכן המדובר במועדים שונים שחלפו ביניהם פרקי זמן ארוכים יחסית.
3. בבחינת הערכים בהם פגע הנאשם, הרי שביצוע המעשים מבטא פגיעה במשתמשי הדרך, זלזול בחיי אדם, כיבוד שלטון החוק- רשויות האכיפה והחלטות בתי המשפט.
4. באשר לחומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה נקבע ברע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' מוראד אבו לבן (8.5.07) כי במעשה זה מסכן הנהג נהגים והולכי רגל כאחד ומבטא זלזול בצווים של בית-המשפט. ברע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל (24.1.11) ציין כב' השופט רובינשטיין (בתוארו אז) שעבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רישיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו בעת נהיגה כזאת, והטלתם על קופת הציבור.
5. ברע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מדנ"י (26.5.05) ציינה כב' השופטת פרוקצ'יה כי "נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רישיון טומנת בחובה סיכונים רבים לביטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט. עניינו של המבקש חמור פי כמה, נוכח העובדה שנהיגתו במצב של פסילת רשיונו נעשתה בעת שהיה תלוי נגדו מאסר על תנאי של 12 חודשים בגין עבירה קודמת של נהיגה בזמן פסילת רישיון. בנסיבות אלה, אין צורך בחיזוק נוסף למסקנה המתבקשת כי מדובר בנאשם המזלזל זלזול עמוק בחוק, בצווי בית המשפט, ובחובתו הבסיסית לקיים את הכללים שהחברה קבעה להבטחת חייהם ושלומם של בני הציבור".
6. ברע"פ 7612/13 שמעון אמסלם נ' מדינת ישראל (18.3.14) ציין כבוד השופט שהם כי: "לא אחת בעבר, אישר בית משפט זה הטלת עונשי מאסר לריצוי בפועל לתקופות ממושכות על מורשעים בעבירה שעניינה נהיגה תחת פסילה, בעיקר כאשר מדובר בבעלי עבר פלילי ותעבורתי מכביד".
7. עיון בפסיקה מלמד, כי מתחם העונש ההולם במקרים דומים, הינו על דרך הכלל כולל רכיב של מאסר לצד ענישה נלווית:
8. ברע"פ 8013/13 אמיר מסעוד נ' מדינת ישראל (18.12.13) אישר בית המשפט העליון עונש של שנת מאסר בפועל ו-4 שנות פסילת רישיון שהוטלו על נאשם שנהג בזמן פסילה וללא רישיון נהיגה. כב' השופט סולברג ציין כי "...העונש שהוטל על המבקש אינו חמור, והריהו כורח הנסיבות, על מנת שהמבקש יפנים סוף סוף דבר ברור ופשוט: אין לנהוג ללא רישיון נהיגה..". בפסה"ד נקבע כי מתחם הענישה הראוי בעבירות של נהיגה בזמן פסילה בלא רישיון נהיגה תקף ובלא ביטוח הינו מאסר בפועל הנע בין 7 חודשים ל-20 חודשים.
9. ברע"פ 4477/11 אלי נחמן נ' מדינת ישראל (16.6.11) נדון ערעור על פס"ד של בימ"ש לתעבורה בו נדחה הסדר טיעון שהוסכם בו שיוטלו על נאשם בעבירות נהיגה ללא רישיון בתוקף, ללא פוליסת ביטוח וללא רישיון רכב, 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שרות. בית המשפט לתעבורה הטיל על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל, ופסה"ד אושר בביהמ"ש המחוזי ובבימ"ש העליון.
10. בפל"א 7366-12-16 מדינת ישראל נ' איל ליפשיץ (15.01.18) נגזרו על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, הופעל עונש מאסר על תנאי ל-9 חודשים שירוצה בחופף, פסילה למשך 36 חודשים ומאסר על תנאי.
11. בפ"ל 211-01-16 מדינת ישראל נ' צרלי חן (24.07.16) נקבע ששיקול הדעת הנתון לבית המשפט בגין עבירות דומות ורקע תעבורתי עשיר מצומצם, ועל כן הוטלו על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, פסילה בפועל למשך 12 חודשים ופסילה על תנאי למשך 10 חודשים, חולטו 10,000 ₪ והנאשם חויב בהפקדת 20,000 ₪ נוספים כהתחייבות. עוד נקבע שאין להתחשב בימי מעצר האיזוק האלקטרוני לשם הקלה בעונש המאסר אלא לעניין חודשי הפסילה בלבד.
12. במקרה שלפני נהג הנאשם בשלושה מועדים שונים בעת שהוא פסול מנהיגה, ורישיונו פקע משך תקופה ארוכה. הנזק שיכול היה להיגרם מביצוע העבירות הינו רב ביותר, בנסיבות בהן הנאשם נעדר ביטוח ורישיונו פקע (מאז 2003), נתון המציב אותו בדומה למי שנוהג ללא רישיון- והוא בלתי מורשה מעולם. בנוסף, ובמסגרת התיק שצורף מסר הנאשם פרטים כוזבים במטרה להסוות את המעשה העברייני.

העונש המתאים לנאשם:

1. לזכות הנאשם תיזקף העובדה כי הודה ונטל בבית המשפט אחריות על מעשיו. בנוסף, צירף הנאשם שני תיקים נוספים והודה גם בהם ובכך חסך זמן שיפוטי יקר. כמו כן שקלתי את נסיבותיו האישיות -לכך שהמדובר בנאשם כבן 50, רווק, אב לילד כבן 10 אשר שירת שרות צבאי משמעותי ונטל חלק בשרות מילואים פעיל עד גיל 40. הנאשם סובל מנכות בשיעור 10%. לקחתי בחשבון את התרשמות שרות המבחן לכך שהנאשם עייף מהתנהלותו זו וכן את רצונו, גם אם ההתחלתי, לשנות את מעשיו. ניכר כי מעצרו של הנאשם מאחורי סורג ובריח היווה עבורו, לראשונה, גורם מחדד, הרתעתי ומציב גבול.
2. עוד אציין את הקשיים הרבים מהם סובל הנאשם בהיותו אדם בודד, ללא כל רשת תמיכה משמעותית, בנתק ממשפחתו ומבנו, וללא תמיכה כלכלית ונפשית נדרשת. למצער, הנאשם שולל נזקקות טיפולית, אך ניכר כי עובדות אלו ואורח חיים תלוש לצד חוסר תמיכה הם שעומדים בבסיס המעשים וניהול אורח חיים שולי ועברייני.
3. הנאשם שהה בתנאי מעצר למעלה מ-5 חודשים. בהיבט זה יש לקחת בחשבון את קשייו במהלך תקופה זו כפי שפרטן בפניי במהלך הדיונים.
4. מאידך, ניצב לחובתו של הנאשם עברו התעבורתי, שיש בו כדי להצביע על אלמנט חוזר של ביצוע עבירות דומות לאורך השנים, וכן התייחסותו של שרות המבחן באשר לגורמי הסיכון ורמת המסוכנות הנשקפת מהנאשם לביצוע חוזר של העבירות. לנאשם הרשעה קודמת בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, ו-4 הרשעות קודמות (שתיים ישנות משנת 2008), בעבירות של נהיגה ללא רישיון, ועל אף שהוטלה עליו תקופת מאסר לריצוי על דרך עבודות השירות למשך 8 חודשים, לא היה אף בה כדי להרתיעו מלשוב ולבצע את אותן העבירות. מנגד, וכשיקול לקולא יש לקחת בחשבון גם את העובדה כי תהא זו תקופת מאסר ראשונה שתוטל על הנאשם לריצוי ממש.
5. בשים לב לשיקולים אלו- ראיתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
6. 10 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.
7. הפעלת מאסר מותנה למשך 9 חודשים מתיק 8302-09-19 מיום 27.10.19 כך ש- 4 חודשי מאסר ירוצו במצטבר ו- 5 חודשים בחופף. סה"כ ירצה הנאשם תקופת מאסר למשך 14 חודשים.
8. מאסר למשך 8 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור את העבירות בהן הורשע (למעט ביטוח).
9. מאסר למשך 2 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור של מסירת פרטים כוזבים, לפי סעיף 62(9) לפקודת התעבורה.
10. פסילה מלקבל או מלהחזיק ברישיון למשך 38 חודשים. הנאשם פטור מהפקדה.
11. הפעלת פסילה למשך 4 חודשים מתיק מספר: 8302-09-19 (תעבורה פ"ת) מיום 27.10.2019 במצטבר.
12. פסילה למשך 12 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.
13. המזכירות תשלח העתק ההחלטה לשרות המבחן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.

ניתן היום, ג' אב תשפ"א, 12 יולי 2021, בנוכחות המאשימה, הנאשם (בליווי שב"ס) ובא כוחו.