1. הנאשם הורשע, על בסיס הודאתו, בעבירה של אי קיום חובת רישיון, לפי סעיף 2 לצו הפקוח על מצרכים ושרותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב) תש"ל-1970, עבירה לפי סעיף 39(ב)(1א) לחוק הפקוח על מצרכים ושרותים, תשי"ח-1957.

2. על פי כתב האישום, ביום 22.1.18, ובתקופה של כ-3 חודשים שקדמה לכך ובסמוך לכך, ניהל הנאשם מפעל לעבודות תיקון מכונאות רכב ברכב מנועי, בשם "מוסך חמדי חאתם", בכפר מכר, מבלי שניתן לו רישיון מאת הרשות לנהל את המפעל ולעשות בו את העבודות שנעשו בו. כעולה מכתב האישום, בעת ביקור מפקחי המוסכים במפעל, ביום 22.1.18, בוצעה במפעל החלפת מנוע לרכב מ.ר. 6796463, והחלפת חיישן ספידומטר לרכב מ.ר. 3812760.

3. המאשימה עותרת להטיל על הנאשם קנס, שלא יפחת מ-20,000 ₪, התחייבות על סך 20,000 ₪ לשלוש שנים, וצו סגירה מידי. נטען שהנאשם מפעיל באופן לא חוקי, וללא רישיון, מוסך לביצוע עבודות ברכבים מנועיים, החל מסוף שנת 2017, ועד היום. הנאשם אינו מעסיק מנהל מקצועי, ובכך חסך 10,000 ₪ לחודש. צוין שבמוסך מבוצעים תיקונים מסוכנים, כגון, החלפת מנוע. החלפת מנוע, ללא רישיון וללא הסמכה, מהווה סיכון לנהג ולמשתמשי הדרך. הנאשם לא טרח להגיש בקשה לרישיון, והפר את הוראות החוק תוך יצירת סיכון בטיחותי משמעותי לנוסעים בכביש. בנסיבות אלה מתחם הענישה כולל קנס שמתחיל בסך של 20,000 ₪. בית המשפט הופנה לפסיקה תומכת.

הסנגור עתר, מנגד, להסתפק בהטלת קנס שנע בין 2,000 ₪ ל-5,000 ₪. נטען שהפסיקה שהגישה המאשימה אינה תואמת לענייננו, שכן מדובר בעבירות חמורות יותר, ובנאשמים בעלי עבר תעבורתי מכביד יותר, שהיו תלויים ועומדים נגדם מאסרים מותנים, כשהנאשם בתיק זה ללא עבר תעבורתי, ואין נגדו מאסר מותנה. הוטעם שהעבירות בוצעו בשנת 2018, לפני כארבע שנים, מדובר בתיקון שני רכבים בלבד, מעידה חד פעמית, ולאחר ביקור המפקחים, סגר הנאשם את המוסך. נטען שהעסקת מנהל מוסמך עומדת על סך של 5,000 ₪ בלבד, הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה וחסך זמן שיפוטי יקר. אשר לנסיבותיו האישיות, הנאשם נשוי בשנית, מפרנס יחיד של 5 קטינים, משלם דמי מזונות לבתו מנישואיו הראשונים, מובטל ומצבו הכלכלי קשה. ההגנה הפנתה לפסיקה תומכת.

4. העבירות שמיוחסות לנאשם חמורות. הפעלת מוסך, ללא היתר כדין, מבלי שהגורמים המוסמכים על פי חוק בחנו את כשירותו של בעל המוסך, ובחנו את הסמכתו ואת כשירותו של המוסך לפעול כדין, מסכנת את שלום הציבור, פוגעת בסדר הציבורי ומשקפת זילות בחוק (ראו תת"ח 6112-03-14 מדינת ישראל נ' אסולין (12.11.15)).

פן נוסף של העבירה הוא כלכלי, שכן מי שפועל ללא רישיון אינו משלם שכר לגורם מקצועי שבודק שהעבודה במוסך תהיה בטיחותית (עפ"ת 41624-12-18 מדינת ישראל נ' בן אברהם (16.1.19)).

מדיניות הענישה

5. תת"ח 6491-11-14 מדינת ישראל נ' קשקוש (22.6.15) – בעבירה של אי קיום חובת רישיון, כשהנאשם נטל אחריות, אינו מפעיל את העסק ועשה מאמצים להשגת רישיון מתאים, הוטלו קנס בסך 10,000 ₪, התחייבות בסך 40,000 ₪, וצו סגירה.

6. תת"ח 12-12-14 מדינת ישראל-משרד התחבורה יחידת התביעות הארצית נ' אהרון (10.3.15) – בעבירה של אי קיום חובת רישיון, כשהנאשם לא קיבל רישיון מהטעם שלא עמד בקריטריון טכני של גודל החניה בבית העסק, הנאשם ללא עבר, נורמטיבי, ועושה מאמץ למעוד בדרישות החוק על מנת לקבל רישיון עסק, ומדובר בתקופה קצרה מאוד, של כשלושה חודשים, בה מיוחסת לנאשם העבירה, ומדובר בארוע חד פעמי, וצפוי לקבל רישיון, הוטלו קנס בסך 6,000 ₪, והתחייבות בסך 20,000 ₪ וצו סגירה.

7. תת"ח 1890-07-12 מדינת ישראל נ' צלאח (20.11.13)– הנאשם הורשע בעבירה של אי קיום חובת רישיון, לאחר שניהל מוסך לעבודות תיקון חשמלאות רכב ומיזוג אויר ברכב, ללא רישיון, ונדון לקנס בסך 6,000 ₪, ולהתחייבות בסך 10,00 ₪ וצו סגירה.

8. עיון בפסיקה מלמד שמתחם הענישה בעבירה של אי קיום חובת רישיון, כשמדובר בעבירה ראשונה מסוגה, נע בין 4,000 ₪ ל-15,000 ₪, לצד התחייבות שיכולה לנוע עד 40,000 ₪ וצו סגירה. והכל תלוי בעבר התעבורתי, בנסיבות האישיות של הנאשם, ובמאמציו של הנאשם לתיקון המחדל ולסגירת העסק.

מהפסיקה אליה הפנתה המאשימה

9. המאשימה הפנתה לפסיקה, שעיון בה מעלה שמדובר במקרים חמורים יותר, עבירה שניה מסוגה או שמתלווה עבירה נוספת של אי קיום צו סגירה, ועל כן הענישה בהם מחמירה יותר.

10. בעפ"ת 41624-12-18 מדינת ישראל נ' בן אברהם (16.1.19), בעבירה של אי קיום חובת רישיון, כשהמשיב ניהל מוסך להחלפת צמיגים ותיקון תקרים ללא רישיון, ריפא את הפגם, ולחובתו עבירה קודמת דומה בה הוטל עליו קנס בסך 5,000 ₪, המיר בית המשפט המחוזי את קנס בסך 4,000 ₪ לקנס בגובה 12,000 ש"ח והתחייבות בסך 5,000 ₪, להתחייבות בסך 10,000 ₪, בציינו שמתחם הענישה ההולם את המקרה באשר לקנס נע בין 10,000 ₪ ל-40,000 ₪.

11. תת"ח (חיפה) 6112-03-14 מדינת ישראלנ' ישראל אסולין (12.11.15), בעבירות של אי קיום חובת רישיון ואי קיום צו סגירה למפעל, כשנגד הנאשם היה תלוי ועומד מאסר מותנה, בגין עבירה של אי קיום חובת רישיון, הוטלו עונש של 3 חודשי מאסר בעבודות שירות, תוך הפעלת מאסר מותנה בן 4 חודשים, בחופף, מאסר מותנה, קנס בסך 10,000 ₪ והתחייבות בסך 30,000 ₪. צוין שהנאשם פעל ללא לאות להסרת המחדלים, סגר את המוסך וטיפל בכל הדרוש על מנת להכשירו והמחדלים הוסרו.

12. בתת"ח (ירושלים) 10188-06-17 מדינת ישראל נ' אליהו אופיר (1.1.19), בעבירות של אי קיום חובת רישיון ואי קיום צו סגירה, צוין שמתחם הענישה, בעבירה ראשונה מסוגה, נע בין קנס כספי בסך 4,000 ₪ ועד 15,000 ₪, צו סגירה והתחייבות. לנאשם, שזו לו עבירה שניה, מתחם ענישה שנע בין קנס בסך 15,000 ₪ ועד ל-25,000 ₪, התחייבות ואף מאסר צופה פני עתיד. הנאשם נטל אחריות, תיקן את הפגם ואוחז ברישיון להפעלת מוסך, ונדון לקנס בסך 20,000 ₪, להתחייבות בסך 40,000 ₪, ולמאסר מותנה.

מהפסיקה אליה הפנתה ההגנה

13. בתת"ח 3000-09-17 מדינת ישראל נ' סח'ניני אחמד (17.12.17) - בעבירות של אי קיום חובת רישיון ואי קיום חובה בחקירה, כשעברו של הנאשם נקי, גזר כב' השופט י' בכר על הנאשם קנס בסך 5,000 ₪, התחייבות בסך 5,000 ₪ וצו סגירה.

14. בענייננו, אני סבורה שמתחם העונש ההולם כולל רכיבים של קנס, התחייבות והטלת צו סגירה.

הנאשם, כעולה מכתב האישום, ניהל מפעל לעבודות תיקון מכונאות רכב מנועי, במשך כשלושה חודשים, מבלי שהיה מורשה לכך, מטעם הגורמים המוסמכים. בעת ביקורי המפקחים במוסך, ביום 22.1.18, בוצעו במפעל החלפת מנוע לרכב אחד והחלפת חיישן ספידומטר לרכב אחר.

מדובר בעבירה בעלת פן בטיחותי. בביצוע העבודות שמיוחסות לו, ללא שנבדקה כשירותו של העסק והסמכתו של בעל המוסך לבצע תיקונים, סיכן הנאשם את שלום משתמשי הדרך ואת שלום עובדיו. החלפת מנוע באופן שאינו תקין, יכולה לעלות בחיי אדם. לעבירה שמיוחסת לנאשם אף פן כלכלי, שכן הפעלת העסק ללא רישיון חוסכת לנאשם תשלום שכר למנהל מקצועי והעונש ההולם עבירה זו הוא קנס גבוה שירתיע מפני ביצועה של העבירה בשנית.

המאשימה ציינה בטיעוניה שהנאשם אף לא הגיש בקשה לרישיון.

מנגד, לנאשם זו עבירה ראשונה מסוגה, כשהעבירה בוצעה בשנת 2018. המאשימה לא טענה שלנאשם עבר תעבורתי, ומכאן שמדובר במי שעברו נקי. זאת ועוד, הנאשם הודה ונטל אחריות על העבירה.

אשר לנסיבותיו האישיות, סנגורו ציין שהנאשם גרוש, אב לחמישה קטינים, חב בתשלום מזונות לאשתו הראשונה, מובטל, מצבו הכלכלי קשה, וצרף לטיעוניו רשימת תיקי הוצל"פ שמתנהלים נגדו. לטענת הסנגור, עת נודע לנאשם על הפרת החוק, הנאשם הפסיק לעבוד בעסק.

מבלי שאתעלם ממצבו הכלכלי של הנאשם, הרי שהפעלת עסק, ללא רישיון, בפרט כשבעסק מבוצעות עבודות מכונאות, ללא שנבחנו הסמכתו של בעל המוסך וכשירות המוסך לבצע תיקונים, יש בה כדי לגרום לסיכון חיי אדם. בנסיבות אלה על האינטרס הציבורי, בשמירה על שלום הציבור, לגבור על אינטרס הפרט.

לאחר ששקלתי את הפגיעה בערכים המוגנים, ומידתה, מתחם הענישה הנוהג, נסיבות ביצוע העבירה, ניהול מוסך למכונאות רכב, ללא רישיון, למשך כשלושה חודשים, כשהנאשם כלל לא הגיש בקשה לרישיון עסק, ומנגד, העובדה שמדובר בעבירה ראשונה מסוגה, והנאשם נטל אחריות על העבירה, אני סבורה שהעונש ההולם את המקרה שלפני כולל קנס בסך 6,000 ₪, התחייבות בסך 15,000 ₪, וצו סגירה.

15. לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

1. אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 6,000 ₪.

הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.11.21 מוסבר לנאשם כי היה ותשלום אחד לא יפרע במועדו, תעמוד כל יתרת הקנס לפירעון מיידי.

על הנאשם לפנות לדואר לשם תשלום הקנס עם הצגת תעודת זהות.

2. חתימה על התחייבות כספית בסך 15,000 ₪, להימנע מלבצע עבירות בהן הורשע בתיק זה, למשך שלוש שנים מהיום.

הנאשם יחתום על ההתחייבות בתוך עשרה ימים, ואם לא יעשה כן ייאסר למשך שבעה ימים.

3. אני מורה על צו סגירה לעסוק האמור בכתב האישום.

הצו יכנס לתוקפו באופן מידי.

הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.

ניתנה היום, ז' תשרי תשפ"ב, 13 ספטמבר 2021, במעמד הצדדים.