לפני בקשה להארכת מועד להישפט.

1. ביום 6.11.18 נרשם למבקש דוח על עבירה לפי סעיף 15 לחוק העזר לתל אביב יפו (שמירת הסדר והניקיון) תש"ם – 1980 [ להלן: "חוק העזר"] בגין החזקת חצר ובה מפגע גרוטאות.

2. המבקש בבקשתו אינו חולק (ולמעשה אינו מתייחס) לסוגיית קבלת הדוח. הוא טוען בבקשתו כי לא קיבל התראה על פי חוק העזר לנקות את החצר. לדבריו, בשל מצבו הבריאותי הוא מרותק לביתו ועל כן אין סיכוי כי הפקח ניסה למסור לו דרישה לנקות את השטח אך לא עלה בידו לאתרו. לטענתו, הוא בטוח כי הדוח נרשם לבית אחר באותו רחוב אך יוחס לו בשל טעות. עם זאת ו"כאופציה שנייה" טוען המבקש כי קיימת פלישה בצורה של הנחת גרוטאות אך אין מדובר במגרש השייך לו אלא לאחר (שלמה מערבי).

3. המשיבה טוענת כי יש לדחות את הבקשה. היא טוענת כי המבקש לא נתן כל הסבר בפנייתו להישפט. לטענת המשיבה הדוח נשלח כדין למענו של המבקש אך חזר בציון "לא ידוע במען". משמע, המבקש לא דאג לקיומה של ת"ד שתאפשר קבלת דואר באופן מסודר. משכך אין לו להלין אלא על עצמו.

דיון והכרעה

4. לאחר ששקלתי את הטענות מצאתי לדחות את הבקשה. אפתח ואומר כי משעה שהדוח נשלח כדין למענו של המבקש באמצעות דואר רשום חלה חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, לפיה רואים בדוח כמי שהגיע לידי המבקש גם אם הוא אינו חתום על אישור מסירה וזאת אלא אם הראה המבקש כי לא קיבל את הדוח מסיבות שאינן תלויות בו. בענייננו, חזר הדוח בציון "לא ידוע במען". על כן מוכן אני להניח לטובת המבקש כי הוא אכן לא קיבל את הדוח. עם זאת, העובדה שהמבקש מתגורר במקום אליו נשלח הדואר אך בכל זאת הדוח לא נמסר לו עקב היותו "לא ידוע במען" מטילה על המבקש נטל להסביר מדוע לא עלה בידי הדוור לאתר את כתובתו על מנת למסור לו את הדוח. במסגרת הסבר זה על המבקש להראות כי הסיבה לאי מסירת הדוח לידיו אינה קשורה למעשה או מחדל מצדו. המבקש לא עמד בנטל זה שכן מילא פיו מים בכל הקשור לנסיבות מסירת הדוח. לאור האמור אני קובע כי המבקש לא הצליח לסתור את חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי ולא מסר בבקשתו כל הסבר להצדקת האיחור המשמעותי בהגשת בקשתו להישפט.

5. שאלה שנייה שראוי להתייחס אליה נוגעת לקיום חשש לעיוות דינו של המבקש אם תידחה בקשתו. בענייננו לא שוכנעתי כי דחיית הבקשה תגרום לעיוות דין. כעולה מתגובת המשיבה העבירה שיוחסה למבקש היא על פי סעיף 15 לחוק העזר. סעיף זה קובע כי חובתו של בעל נכס או מחזיק בנכס לשמור על ניקיונו באופן מתמיד. הסעיף איננו מתנה את ביצוע העבירה בקיומה של דרישה מוקדמת מצד המפקח לנקות את הנכס . קיום דרישה לנקות את הנכס איננה מהווה יסוד מיסודות העובדה של עבירה על פי סעיף 15 לחוק העזר להבדיל, לדוגמה, מעבירה על סעיף 16 לחוק העזר אשר קיומה של דרישה לנקות את הנכס מהווה אחת מיסודות העובדה של העבירה. על כן, אין באי משלוח דרישה לניקוי הנכס כדי לערער את הבסיס להשתכללות העבירה. המבקש העלה בבקשתו "אופציה שניה" ולפיה הגרוטאות בהן הבחין הפקח שייכות למגרש המוחזק על ידי אדם אחר ולא על ידו. טענה זו נטענה בעלמא בבחינת ספקולציה ולא כעניין שבעובדה. המבקש לא פירט וממילא לא הראה היכן עובר הגבול בין המגרש המוחזק על ידו למגרש המוחזק על ידי שכנו ולא הראה כי הגרוטאות ששויכו אליו הונחו במגרש שאינו בחזקתו.

6. לאור כל האמור לא מצאתי בבקשה הסבר סביר להשתהות הממושכת בהגשת בקשה להישפט ולא מצאתי כי דחיית הבקשה מקימה חשש לגרימת עיוות דין למבקש. אשר על כן אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, י"ב אלול תשע"ט, 12 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.