18 יולי 2020

לפני:

כב' השופט תומר סילורה

החלטה

1. בפני בקשת הנתבעת 2 (אשר נמצאת בהליך של פשיטת רגל בתיק פש"ר 62845-07-17) להורות לתובעות לפנות לבית המשפט של פש"ר לקבלת אישור מבית המשפט המחוזי לנהל את ההליך כנגדה.

2. התובעות מתנגדות לבקשה. בין היתר טוענות התובעות כי רק כאשר החוב אותו מבקש הנושה – התובעות בעניננו – לתבוע מפושט הרגל מוגדר כחוב בר תביעה נדרש אישורו של בית המשפט של פשיטת הרגל לניהול ההליכים נגד פושט הרגל ואילו כאשר התביעה היא לסעד הצהרתי או לפיצוי סטטוטורי, לא נדרש אישורו של בית המשפט של פשיטת הרגל וניתן להמשיך בהליכים נגד פושט הרגל.

3. איני מקבל את טענת התובעות בענין זה.

4. העובדות הרלוונטיות לענינו הן: בחודש יולי 2019 הוציאה הנתבעת 2 לשון הרע כנגד התובעות, כך על פי כתב התביעה וביום 22.10.2017, שנתיים לפני הארועים הנטענים בכתב התביעה ניתן צו לפשיטת רגל נגד הנתבעת 2.

5. הסעיפים הרלוונטים לענינו בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן – "פקודת פשיטת הרגל") קובעים:

"20     (א)     משניתן צו כינוס יהיה הכונס הרשמי שליד בית המשפט הכונס של נכסי החייב, ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע.

6. בית המשפט המחוזי קבע ביום 22.10.2017 כי כל ההליכים נגד הנתבעת 2 מעוכבים בהתאם להוראת סעיף זה.

7. לשונו של סעיף 20 שצוטט לעיל קובעת, כי נושה לא יוכל להמשיך או לנקוט בהליך נגד פושט רגל "החייב לו חוב בר תביעה". מהו אותו חוב "בר תביעה"? לשם כך עלינו לפנות לסעיפים 71-72 לפקודת פשיטת הרגל שזו לשונם:

71. "(א) חוב וחבות קיימים או עתידים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני מתן הצו, יהיו חובות בני תביעה בפשיטת רגל".

. . .

72. על אף האמור בסעיף 71 –

(1)  תביעות לדמי נזק בלתי קצובים שאינן נובעות מחוזה או מהבטחה, ודרישת מזונות המגיעים על פי פסק דין וזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, אינן בנות תביעה בפשיטת רגל;"

8. טוענות התובעות כי סעיף 72 לפקודת פשיטת הרגל מחריג תביעות לפיצוי, כבעניננו, בהיותן תביעות לדמי נזק בלתי קצובים שאינן נובעות מחוזה או הבטחה ועל כן הוראת סעיף 20 (א) לפקודת פשיטת הרגל המורה על עיכוב הליכים אינה חלה על תובענה זו שבפנינו.

9. אלא מאי? אין זו הפרשנות היחידה האפשרית לאמור בסעיף 20 לפקודת פשיטת הרגל. אסביר. פרשנות אחת לסעיף היא, שסיפת הסעיף שענינה המשך ניהולם של הליכים משפטיים נגד פושט רגל מתייחס גם הוא לחוב בר תביעה ועל כן, המשך ניהול הליכים כאמור – אסור. פרשנות אחרת היא, שהסיפא והרישא של הסעיף מתייחסות, כל אחת מהן, לסוג נושה אחר. כלומר: הליכים משפטיים תלויים ועומדים, כבעיננו, אסורים על כל נושה (ובלשון הסעיף שום נושה).

10. מכאן, שעל פי הפרשנות הנזכרת, לפיה ניהולם של הליכים משפטיים תלוים ועומדים אסורה על כל נושה, מחויבות התובעות לפנות לבית המשפט של פשיטת הרגל על מנת לקבל התר להמשך ניהול ההליכים נגד הנתבעת 2, גם כאשר לב ליבה של התביעה הוא חיובה בתשלום פיצוי וכן קבלת סעד הצהרתי.

11. עמדה זו, לפיה גם כאשר מדובר בחוב שאינו בר תביעה יש מקום לפנות לבית המשפט של פשיטת הרגל נשמעה בפסק דינו של בית המשפט העליון (כב' הנשיא (בדימוס) גרוניס:

"משמע, בדומה לכלל במסגרת דיני הפירוק, נדרש אישורו של בית המשפט לפשיטת רגל אף מקום שמדובר בהליך שאינו יכול לבוא בגדר תביעת חוב. זאת ועוד, ייתכן שבתוך הסוגיה של הצורך באישור יש לכלול אבחנה נוספת. כוונתי לאבחנה בין מקרים בהם צד שלישי מעוניין לקבל סעד שאינו כספי נגד החייב בפשיטת רגל וכאשר אין לכך השפעה כלשהי על קופת פשיטת הרגל (למשל, סילוק יד), לבין מקרים בהם יכולה להיות להליך כאמור השפעה על הקופה"

(רע"א 5305/04 אוסאמה ביאעה נ' אחים בולוס חברה לבנין (2005))

12. עמדתן של התובעות תגרום, מיניה וביה, להפליה בין נושה שלו חוב בר תביעה לכל נושה אחר. זאת ועוד. בהתאם לפרשנות שהובאה לעיל, שהיא פרשנות אפשרית שיש לה אחיזה בפסיקה, המשך ניהול הליכים או פתיחה בהליכים חדשים אסורה על כל נושה ללא קשר לשאלה אם מדובר בחוב בר תביעה אם לאו.

13. זאת ועוד. בית המשפט של פשיטת הרגל הוא ורק הוא יכול לראות את התמונה בכללותה משבפניו כל המידע בנוגע לנכסי החייבת ולתביעות החוב. בהנתן רוחב היריעה יכול ובית המשפט של פשיטת הרגל יתנה את הרשות להמשך ניהול ההליכים בתנאים מסוימים, כגון: שהחייבת תייצג את עצמה על מנת לחסוך בשכר טרחה, יאסר על נקיטת הליכי ביניים שעלולים לגרום לחיובה בהוצאות ועוד.

14. בית המשפט המחוזי הוא, אם כן, גורם הנכון שיוכל לאזן בין האינטרסים של התובעות לבין האינטרס של נושי הנתבעת 2, הכל בהתאם להתקדמות הליך פשיטת הרגל, עמידתה של הנתבעת 2 בתשלום חובותיה, היקף הנושים ועוד ועוד, ענינים שבמומחיותו ובידיעתו של בית המשפט המחוזי.

15. לאור כל האמור לעיל נדרשות התובעות לפנות לבית המשפט של פשיטת הרגל ולקבל את אישורו, ככל שינתן, להמשך ניהול ההליכים נגד הנתבעת 2. התובעות תצרפנה לבקשה את כתב התביעה, את הודעת עו"ד ורטמן מיום 25.3.2020 ומיום 2.4.2020, כמו גם החלטתי זו.

16. התובעות תגשנה בקשה לבית המשפט המחוזי עד ליום 1.8.2020 והעתקה יוגש לתיק בית הדין.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תש"פ, (18 יולי 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.