לפני: כב' הרשמת סימה קרמר

החלטה

1. לפניי בקשת התובע יגאל ווסקר (להלן: התובע) מתשלום אגרה בסך 1,719 ₪ בגין תביעה שהגיש כנגד הנתבעות 1-2 על סך 1,644,790 ₪ לתשלום זכויות המגיעות לו לטענתו, בגין תקופת העסקתו וסיומה, לטענתו בשל מצבו הכלכלי הקשה (להלן: "הבקשה", "התביעה" בהתאמה).
2. בבקשתו, טען התובע כי אין ביכולתו לשלם את האגרה בשל מצב כלכלי קשה, היות והוא ורעייתו, שאינה עובדת, מתגוררים בדירה השייכת לעמידר ומתקיימים ממקור הכנסה יחיד – משכורתו של התובע בסך כ-5,000 ₪. לטענתו הן לו והן לרעייתו חובות רבים הנאמדים יחדיו על סך של כ-100,000 ₪ וכי בשל חובותיו הוכרז כמוגבל באמצעים. עוד טען התובע, כי בשל מצבו הכלכלי הקשה אין ברשותו חשבון בנק ונעזר הוא בחשבון הבנק של בנו. התובע הצהיר כי אין לו ולרעייתו כל רכוש והכנסה אחרת.
3. לתמיכה בבקשתו זו צירף התובע הסכם שכירות לדירת עמידר בשדרות בן גוריון בדימונה משנת 1991, דוחות התיקים שלו ושל רעייתו בלשכת הוצאה לפועל, אישור לכך שרעייתו אינה עובדת משנת 2008 ופירוט של שלושה חודשים מחשבון הבנק של בנו.
4. בעקבות החלטת בית הדין הגיש התובע פירוט משלים על גבי הטופס הייעודי שם הצהיר כי אין לו הכנסה נוספת מקצבאות של המוסד לביטוח לאומי או גופים אחרים וכי יש ברשותו קרן השתלמות ובקרן יש סכום של 1,646 ₪. כמו כן ציין התובע כי יש ברשותו חשבון בבנק הדואר לשם לטענתו מעביר לו בנו מעת לעת סכומים קטנים לצורך מחייה ותשלום חשבונות. עוד ציין התובע, כי אין בבעלות הוריו רכוש ואין ביכולתו לקבל עזרה מבני משפחה או חברים לתשלום האגרה והיות והוא חייב המוגבל באמצעים, אין באפשרותו לקבל הלוואה.

התובע הוסיף כי אינו משלם שכר טרחה לעורך דינו, שכן סוכם ביניהם על שכר טרחה על פי הצלחה בתיק.

1. הנתבעת 2, מתנגדת לבקשה.

לטענתה התובע אינו עומד בתנאים הקבועים בדין למתן פטור מתשלום אגרה.

עוד טוענת היא, כי התובע הגיש את תביעתו המנופחת מתוך הנחה כי יקבל פטור מתשלום אגרה, וכי אלמלא הוגשה הבקשה דנן לא היה מעז התובע להגיש תביעת סרק מנופחת שכזו.

הנתבעת 2 טוענת, כי חרף טענתו כי מקורות ההכנסה היחידים שלו ושל בת זוגתו הם משכורתו החודשית מהנתבעת 2, עיון בתדפיסי חשבון הבנק של התובע מעלים כי הוא מקבל קצבה מחברת פסגות. לטענתה, לא הוכחה טענת התובע בנוגע למצבו הכלכלי ודין הבקשה להידחות.

1. הנתבעת 1 הודיעה כי היא מותירה את ההחלטה בבקשה לשיקול דעתו של בית הדין.

דיון והכרעה

1. לאחר עיון בבקשה, בהודעה המשלימה, בכלל הנספחים אשר הוגשו על-ידי התובע וביתר המסמכים בתיק נחה דעתי, כי דין הבקשה לפטור מאגרה להידחות, כפי שיפורט להלן.
2. בקשה לפטור מאגרה נבחנת לאור ההוראות שנקבעו במסגרת תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח – 2008 (להלן: התקנות). יאמר כבר עתה, כי עפ"י תקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות) התשכ"ט - 1969, פטור מאגרה ניתן למדינה, למוסד לביטוח לאומי, לאפוטרופוס הכללי או לבעל דין המיוצג ע"י עו"ד מטעם הלשכה לסיוע משפטי, בהליך שלגביו אושרה בקשתו לקבלת שרות משפטי מהטעם שידו אינה משגת לשאת בו (ר' תקנה 3 לתקנות). עם זאת, תקנה 12 קובעת:

"(א) בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.

(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.

(ג) ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:

(1) החלטה של בית דין או של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;

(2) הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967;

(3) הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.

(ד) קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה, תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב)".

1. מעיון בחומר המונח בפניי, לרבות במסמכים אשר הוצגו מטעם התובע יחד עם ההודעה המשלימה שוכנעתי, כי המבקש לא הצליח להרים את הנטל להוכיח, לפחות לכאורה, כי הינו חסר יכולת לשלם את האגרה המתחייבת בתיק.
2. הגם שצירף התובע אישורים על חובות, תיקים פתוחים בהוצאה לפועל והגדרתו כחייב מוגבל באמצעים, עיון בנספחים שצירף להודעתו המשלימה מעלה כי מושך הוא מעת לעת כספים מחברת פסגות, לטענתו לצרכי קיום, וכי בקרן הרשומה על שמו יש יתרה בסך כ-1,600 ₪. בנוסף עולה כי בחשבונו בבנק הדואר ישנה יתרה על סך של כ-2,000 ₪. יצוין בהקשר זה, כי התובע לא פעל בהתאם להחלטתי מיום 19.1.20 ולא צירף פירוט של חצי שנה.
3. התובע אומנם ציין, כי אינו יכול לקבל הלוואה בשל הגדרתו כחייב מוגבל באמצעים וכי אינו יכול להיעזר בבני משפתחו או חבריו לשם תשלום האגרה, אולם לא הצהיר כי ניסה לעשות כן, וממילא לא צירף אסמכתאות לסירוב, וזאת בניגוד לפסיקה (ר' רע"א 4014/10 דיאנה מונדז נ' שבתאי בירן, ניתנה ביום 21.9.2010, בסעיף 10 להחלטה).
4. משהתובע אינו עומד בדרישה להוכיח העדר יכולת כלכלית ברמה הנדרשת לצורך קבלת פטור מתשלום אגרה, מתייתר הצורך לדון בשאלת סיכויי ההליך והבקשה נדחית.
5. עם זאת, לפנים משורת הדין, ובשים לב למצבו הכלכלי של התובע, רשאי התובע לשלם את האגרה בשלושה תשלומים שווים ורצופים בסך 573 ₪ כל אחד.

המזכירות תשלח לתובע שלושה שוברי תשלום בסכומים כאמור.

1. כמו כן, הגם שהיה מקום לחייב את התובע כבר עכשיו בהוצאות דחיית הבקשה, כדי לא להכביד עליו יתר על המידה החלטתי להותיר נושא זה להכרעת המותב אשר ישב בתיק בסיומו, בהתאם לתוצאתו.

ניתן היום, א' ניסן תש"פ, (26 מרץ 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.