1. לפני תביעה בנוגע לנזקי התובע בקשר לתאונת דרכים ביום ה27.3.19. לטענת התובע, עת נסע עם רכבו ברח' המרכבה לכיוון רח' האורגים התובע נסע בנתיב השמאלי והנהג הפוגע נסע עם משאית בנתיב הימני. התובע והנתבע נכנסו לכיכר, ובאמצע הכיכר לפתע רכב הנתבע, סטה לנתיב נסיעתו ופגע ברכבו וגרם לנזקים המפורטים בדו"ח שמאי.
2. לטענת התובע האירוע היה מתועד במצלמת רכבו אך בשל תקלה בכרטיס הזיכרון לא נשמר קובץ ההקלטה. התובע צירף (ת/1) אישור של חברת קלאס איי סדנא לאבזור רכב בע"מ שבדקה את רכבו וקבעה כי כרטיס הזיכרון היה פגום והוחלף בחדש.
3. לטענת הנתבע, הוא שמר על הנתיב הימני כחוק ובכיכר התובע סטה לעברו וכך נוצר המגע ביניהם. הנתבע טוען כי הפגיעה ברכבו הייתה בדופן האמצעית ולא במדרגה הקדמית העשויה פלסטיק. הנתבע סיכם עם התובע כי תיעוד האירוע במצלמות הרכב של התובע יומצאו לנתבע אך עד למועד זה התיעוד טרם הומצא.
4. לאחר שבחנתי את עדויות הצדדים, שני הנהגים המעורבים בתאונה, עיינתי בתמונות הנזק של רכב התובע ורכב הנתבע, חוות דעת שמאי מצאתי כי דין התביעה להתקבל במלואה. על פי הוראות סעיף 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז - 1976, ינומק פסק דיני בצורה תמציתית. להלן הטעמים אשר הביאוני לכלל המסקנה שלעיל.
5. גרסת התובע עדיפה עלי על פני גרסת הנתבע. התובע ככלל, הותיר רושם אמין. גרסתו הייתה עקבית, ועלתה בקנה אחד עם סימני הפגיעה ומיקומם וניסיונות הנתבע לסתור את דבריו לא צלחו.
6.  גרסת התובע מתיישבת יותר עם סימני הנזק של רכב התובע. הפגיעה ברכב התובע היא בחלקו הקדמי ימני של הרכב. סימנים אלה הולמים סטיית רכב הנתבע מהנתיב השמאלי לימני, כגרסת התובע, אך מתיישבים פחות עם גרסת הנתבע, שכן היה מקום לצפות כי סימני הפגיעה ברכב התובע יהיו בקדמת רכבו – החלק הראשון של כלי הרכב שפוגע במשאית.
7. גרסת התובע לפיה נהג המשאית לוקח פנייה מהנתיב הימני לשמאלי תוך שהוא חותך את נתיבו של התובע – מקובלת עלי. תמונות הנזקים אינה מתיישבת עם גרסת הנתבע לפיה התובע הוא זה שפגע ברכב הנתבע.
8. נהג הנתבע נהג בניגוד לסעיף 40 ו-41 לתקנות התעבורה, תשכ"א -1961, הקובעות כי לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון, וכי נוהג רכב לא יפנה ימינה או שמאלה תוך כדי נסיעה או כשהוא מתחיל לנסוע ולא יסטה מקו נסיעתו, אלא במהירות סבירה ובמידה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ובלי לסכן אדם או רכוש.
9. מוקדי הנזק, כפי שהם עולים מחוות דעת השמאי, אשר נערכה ביום התאונה תומכת בגרסת התובע לפיו הנזק נגרם בדלת קדמית ימנית, ולא בחזית הרכב, דבר אשר מתיישב עם הגרסה כי רכב הנתבע סטה לנתיב נסיעתו ופגע בו.
10. נוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה. על הנתבע לשלם לתובע על פי המפורט בכתב התביעה, סך של 19,202 ₪ נזק בהתאם לחוות דעת שמאי, שכר טרחת שמאי בסך 1,400 ₪, והוצאות משפט בסך- 500 ₪ ובסך הכול- 21,102 ₪.
11. הסכומים ישולמו תוך 30 יום ויישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב וזאת תוך 15 יום מהיום.

ניתן היום, כ' חשוון תש"פ, 18 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.

ניתן היום, כ' חשוון תש"פ, 18 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.

חתימה