זו החלטה לבקשה להורות על ביטול צו איסור שימוש שניתן נגד רכב 2111269.

צו איסור השימוש של הקצין ניתן ביום 20.7.19 בשעה 00.30, לאחר שנרשם נגד המבקש דו"ח תנועה בגין נהיגה בשיכרות.

מדובר בעבירה שבוצעה ביום 19.7.19 בשעה 22.58, ברח' שאול המלך בבאר שבע, כאשר בבדיקת נשיפה נתגלה ריכוז של 439 מק"ג במקום המידה הקבועה בחוק.

עולה מחומר הראיות כי המבקש נעצר ע"י השוטרים לבדיקה אקראית, נערכה לו בדיקת מאפיינים, מהם יצא נקי מרוב הבדיקות.

המבקש הוסע ע"י השוטרים לעריכת שימוע בפני קצין הפוסל, בכביש 40 ק"מ 195,תוך שרכבו נשאר בחנייה ליד מקום ביצוע העבירה.

עוד עולה מהתרשומות בתיק כי הרכב נגרר למגרש זאב, כאשר שעת תחילת הגרירה על הטופס רשומה 01.40.

ב"כ המבקש טוען כי מדובר במבקש המחזיק ברשיון נהיגה כ – 23 שנים ללא אף הרשעה קודמת.

המבקש נפסל מלנהוג בפסילה מנהלית ל 30 יום ולא הוגשה בקשה לביטול צו הפסילה.

ב"כ המבקש טוען כי לא היה מקום לקחת את המבקש למקום כל כך מרוחק כדי לערוך שימוע, לא ניתנה לו אפשרות לבחור את מגרש האחסון, לא היה שום צורך לגרור את הרכב למגרש האחסון, ולא ניתנה למבקש את האפשרות להביא את הרכב בעצמו למגרש לפי בחירתו.

ב"כ המבקש סבור כי על בית המשפט לתת את הדעת שכתוצאה מהתנהלות המשטרה, יחוייב המבקש בהוצאות מיותרות של מאות שקלים.

ב"כ המשיבה התנגדה לביטול צו איסור השימוש וטענה כי ההחלטה ניתנה כדין ואין מקום לביטול

הצו.

אכן נקבע ב-בא"ש 2187-06-17 קרן ישועה נ' מ"י כי יש לאבחן בין התנהלות המשטרה בכל הקשור לאופן ביצוע האחסון והגרירה של הרכב אחרי מתן החלטה ע"י הקצין שהינו שאלה כלכלית, שניתן "לפטור" בהליך נוסף שיוגש לפתחו של בית המשפט ובין שאלת חומרת המעשה שאמור להיות השיקול המכריע בכל הקשור לביטול צו איסור שימוש.

יחד עם זאת, ניתנו בעבר החלטות ע"י בית המשפט שראו באי עמידת המשטרה בתנאים שנקבעו בחוק וכן בנוהלי המשטרה עצמה, כנימוק לקיצור תקופת האיסור שימוש.

במקרה דנן, שאין חומרה מיוחדת בעבירה המיוחסת למבקש, שעברו התעבורתי נקי לגמרי, במשך 23 שנים, וכאשר לא נשללו הטיעונים של המבקש בכל הקשור לאחסון וגרירה של הרכב, אני סבור שדין התנהלות זו למצוא את ביטויה במסגרת החלטה זו, וזאת כדי לא לדרוש מהמבקש להתדיינות נוספת בבית המשפט בשאלת ההוצאות.

למרות שאין מחלוקת כי נהיגה בשיכרות הינה עבירה חמורה, עדיין משטרת ישראל חייבת להפעיל את סמכותה בהתאם להוראות החוק והנהלים של המשטרה.

אשר על כן, אני מקבל את הבקשה באופן חלקי, בכך שהחלטתי להעמיד את תקופת איסור השימוש על 21 יום בלבד.

בתום תקופה זו, ישוחרר הרכב ממגרש האחסון 2111269 ממגרש האחסון , בכפוף לתשלום דמי האחסון, והרשיונות יוחזרו לבעלים של הרכב.

להודיע.

ניתנה היום, י"ב אב תשע"ט, 13 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.