בפני בקשת הנתבעת להתיר לה ייצוג.

1. לטענת המבקשת, המחלוקת בין הצדדים היא לעניין גובה הנזק בלבד. לטענתה, על מנת לסיים את התיק בישיבה אחת ולחסוך זמן שיפוטי יקר, יש להתיר לה להיות מיוצגת.

2. הבקשה הועברה לתגובת התובע. התובע לא הגיש תגובה.

3. לענייננו, סעיף 63(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, קובע הוראות בעניין זה:

"ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו; בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להיות מיוצג על ידי ארגון שקבע לענין זה שר המשפטים, ובמקרה זה ירשה בית המשפט לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה."

סעיף זה קובע כי הכלל בבית המשפט לתביעות קטנות הוא שבעלי הדין אינם מיוצגים על-ידי עורך-דין. ייצוג בעל דין על-ידי עורך דין ייעשה "רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו".

4. ברעא 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ (פסק הדין מיום 17/3/109), הבהיר בית המשפט העליון כי תכליתו של כלל זה היא לשמור על מסגרתה של התביעה הקטנה כהליך שאינו יקר, הזמין לאדם המבקש לממש את זכויותיו באופן פשוט ומהיר כשמדובר בסכומי כסף שאינם גבוהים:

"מטרתו של סעיף זה משתלבת עם המטרה הכללית של בתי המשפט לתביעות קטנות שהוזכרה לעיל: הסעיף מאפשר לאזרח מהשורה ולצרכן הקטן לפנות לבית משפט ללא צורך בידע משפטי מוקדם וללא צורך בשכירת שירותיו של עורך דין אשר מייקרת מאוד את ההליך ויוצרת חסם בפני הפונים לבתי המשפט, בוודאי כאשר מדובר על תביעות בסכומי כסף קטנים. הסיפא של הסעיף מלמדת על החשיבות שראה המחוקק באיזון ובשוויון בין בעלי הדין, כך שאם בעל דין אחד מקבל היתר להיות מיוצג על-ידי ארגון מסוים, ירשה בית המשפט גם לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה בית המשפט. לסיכום ניתן ללמוד מהסעיף על החשיבות בשמירתם של שני עקרונות בבית המשפט לתביעות קטנות: עיקרון העדר ייצוג משפטי של בעלי הדין ועיקרון האיזון והשוויון בין בעלי הדין."

(ראו גם : רע"א 1868/16 ‏רז נ' האפרתי, [פורסם בנבו] (‏19.6.2016)).

5. עוד מבאר בית המשפט העליון כי כעולה מפסקי הדין עקרונות אלה נשמרים בפסיקות השונות, והיתר ייצוג על ידי עו"ד ניתן בצמצום רב.

6. בהתייחס לחברות גדולות קבע בית המשפט העליון שעצם היות צד חברה גדולה, אינו טעם מיוחד להתרת ייצוג על ידי עו"ד:

"כך נקבע כי היותו של הנתבע תאגיד סטטוטורי או עירייה אינו טעם מיוחד, על-פי סעיף 63(א) לחוק, לצורך התרת ייצוג בידי עורך דין (ת"ק (ת"א-יפו) אלקלעי נ' כליף (לא פורסמה, 15.11.01); ת"ק (חיפה) 2561/07 לב הארי נ' עיריית חיפה (לא פורסמה, [פורסם בנבו], 23.7.07)). גם ליועץ משפטי המועסק באופן קבע על-ידי תאגיד לא הותר לייצג את התאגיד בהיותו נתבע בבית המשפט לתביעות קטנות (ת"ק (י-ם) 2051/06 זינטי נ' המכללה להכשרה והסבה מקצועית בע"מ (לא פורסם, [פורסם בנבו], 6.7.06)). אפילו למדינה נקבע כי אין היתר אוטומטי לייצוג על-ידי עורך דין או מתמחה ללא טעמים מיוחדים וזאת על מנת לא להקנות למדינה יתרונות על פני אזרח מהשורה בהתדיינות בפני בית המשפט (ת"ק (עכו) 2317/04 חושקובר נ' מינהל מקרקעי ישראל מחוז צפון (לא פורסמה, [פורסם בנבו], 19.9.05); ת"ק (ב"ש) 1910/06 אבולקיען נ' מדינת ישראל – משטרת ישראל (לא פורסמה, [פורסם בנבו], 7.9.06)). יתרה מכך נקבע כי אף הגשת טיעונים וסיכומים מטעם עורך דין אסורה היא לפי סעיף 63(א) לחוק (ת"ק (ת"א-יפו) 3640/01 קרן נ' שילוח הראל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, [פורסם בנבו], 20.12.01))"

7. טעם מיוחד להיתר ייצוג נקבע במספר פסקי דין, כאשר היה מדובר בחברה זרה, או כאשר אחד הצדדים הינו עו"ד.

8. בהתאם לאמור לעיל, איני מוצאת את הטענה על קיומה של מחלוקת אחת כטעם מיוחד להתיר לנתבעת ייצוג.

גופים רבים נתבעים בבית המשפט לתביעות קטנות בתביעות רבות, ומופיעים ללא עו"ד.

בדרך כלל בחברות גדולות המחלקה המשפטית ממונה על טיפול בתביעות, ועל פי טענת הנתבעת, כל תביעה שמוגשת לבית משפט לתביעות קטנות ניתן יהיה לבקש ייצוג, לנוכח כך שרק המחלקה המשפטית מתמצאת בעניינה של התביעה.

גישה זו סותרת את התכלית של אי התרת ייצוג בבית משפט לתביעות קטנות, ותעקור מן השורש את כוונת המחוקק.

9. אשר על כן, הבקשה להתרת ייצוג לנתבעת, נדחית.

ניתנה היום, כ"ז כסלו תש"פ, 25 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.