02 אוקטובר 2020

בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 1.7.19 (להלן – הוועדה), אשר דנה בעניינה של המערערת מכוח פסק דין וקבעה, כי למערערת נכות רפואית משוקללת יציבה בשיעור 54% לפי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – התקנות) .

תמצית העובדות:

1. המערערת, ילידת 1956 סובלת ממספר ליקויים רפואיים, והגישה תביעה לתשלום קצבת נכות כללית.
2. הוועדה בישיבתה הקודמת קבעה כי למערערת נכות רפואית בשיעור 49% ועל החלטה זו הוגש ערעור (בל 30498-05-18).
3. ביום 5.3.19 ניתן תוקף פסק דין להסכמת הצדדים להשיב את התיק לדיון חוזר כדלקמן (הלן – פסק הדין):

ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסכמת המשיב לפיה עניינה של המערערת תוחזר אל הוועדה בהרכב הנוכחי על מנת שתדון בתלונותיה בעניין כאבי הראש וסחרחורת ותשקול האם יש בכך כדי לשנות עמדתה.

המערערת וב"כ יוזמנו להופיע בפני הוועדה.

החלטת הוועדה תהיה מנומקת ומפורטת.

1. המערערת נבדקה על ידי יועצת נוירולוגית ביום 23.5.19 שקבעה כי נכותה בגין כאבי ראש וסחרחורת היא בשיעור 10%.
2. לאחר מכן התכנסה הוועדה, וקבעה כי היא מקבלת את המלצת היועצת, ומשכך נכותה הרפואית של המערערת היא בשיעור 54%.

ערעור זה נסב על החלטת הוועדה כאמור.

תמצית טענות הצדדים

1. טענות המערערת

א. קביעת הוועדה אינה מנומקת.

ב. סעיף הליקוי קובע 20% אך למערערת נקבעה נכות של 10% בלבד.

ג. הנכות נקבעה משנת 2011 מבלי להתייחס לשאלה האם חלה החמרה.

ד. באישור רפואי מיום 31.8.17 נרשם שקיימת החמרה.

ה. היועצת הנוירולוגית לא ערכה בדיקה קלינית.

ו. לא נערכה בדיקה לגבי תלונת הסחרחורת.

טענות המשיב

א. לא נפל פגם משפטי בהחלטה.

ב. הוועדה מילאה את הוראות פסק הדין.

ג. משלא נמצא ממצא פתולוגי בבדיקה לא היה מקום כלל להעניק נכות.

ד. מדובר בשיקול דעת רפואי.

דיון והכרעה:

1. בהתאם לסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן- החוק) במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד.

1. לאחר שבחנתי את המסמכים הקיימים בתיק נחה דעתי, כי דין הערעור להידחות.
2. בחוות דעת היועצת הנוירולוגית נרשם כך:

"הוועדה עיינה במכתבים של קופת חולים כללית מ – 23.11.2011, 31.8.2017, 12.10.2015, 6.8.2013 ביקורים עקב כאבי ראש בעלי אופי לוחץ, סחרחורות.

בדיקה נוירולוגית תקינה כולל תפקודי מוחון CT מח ללא ממצא פתולוגי מ – 25.6.2015.

הוועדה קובעת 10% בשל כאבי ראש וסחרחורות".

1. בפרוטוקול הוועדה מיום 1.7.19 נרשם כי הוועדה מקבלת את חוות הדעת הנוירולוגית .
2. היועצת הנוירולוגית פירטה את המסמכים הקיימים בתיק בקשר לתלונות כאבי ראש וסחרחורת וציינה כי ממצאי הבדיקה הנוירולוגית (כמופיע במסמכים) תקינים. היועצת ציינה כי CT נמצא תקין.
3. עיון במסמך הרפואי העדכני ביותר מיום 31.8.17 מעלה, כי במסמך מתוארת בדיקה נוירולוגית מפורטת של הנוירולוג המטפל בקופת החולים (ד"ר גסקין) שביצע גם בדיקת הליכה שהייתה תקינה, וסיכם את בדיקותיו בקביעה כי "בדיקה נוירולוגית ללא ממצא חריג".
4. היועצת אינה מחויבת לבצע בדיקה קלינית נוכח העובדה כי במסמך הרפואי העדכני מקופת חולים קיים תיאור בדיקה נוירולוגית תקינה לחלוטין, וכך גם ביתר המסמכים שצורפו לכתב הערעור.
5. נזכיר כי ועדה רפואית בענף נכות כללית אינה ועדה מאבחנת, אלא ועדה מעריכה. למערערת אין כל ממצא נוירולוגי לא תקין שאובחן, הקשור לכאבי ראש או סחרחורות, וכל בדיקותיה הנוירולוגיות כפי שתועדו במסמכים הרפואיים היו תקינות לגמרי. אין כל מניעה שהיועצת והוועדה יסתמכו על ממצאי בדיקה אלה בעת קביעת הנכות.
6. בניגוד לטענת המערערת היועצת הנוירולוגית התייחסה במפורש לתלונותיה לגבי סחרחורת וציינה כי הנכות ניתנת גם בגין תלונה זו.
7. למעשה, הנכות נקבעה בשל תלונות ללא כל ממצא קליני חריג. משכך, אין נפקא מינה לעובדה כי צוין במסמך הרפואי מיום 31.8.17 שקיימת החמרה מסוימת בכאבי הראש שכן הוועדה בחנה את תלונת הכאבים ובסופו של יום ניתנה נכות.
8. אשר לטענה כי פריט הליקוי מתייחס לנכות בשיעור 20% ואילו בפועל נקבעה נכות בשיעור 10% - אין בכך להוות פגם משפטי. היועצת ציינה בפרוטוקול כי מדובר בנכות מותאמת. נוכח העובדה כי לא היו ממצאים קליניים והנכות ניתנה בגין תלונות סובייקטיביות ניתן להבין את ההחלטה לקבוע נכות מותאמת והדבר נתון לשיקול דעתה של הוועדה.
9. לעניין זה, ידוע, כי על פי הלכה מושרשת, שיעור הנכות הוא נושא בו בית הדין אינו מוסמך להתערב. בדב"ע (ארצי) לג/0 – 40 יוסף דוזלר – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ד 407 נקבע כך:

"כאשר נראה על פני הדין וחשבון שהוועדה התייחסה לפגימות השונות שפקדו את המערער והעריכה לפי שיקול דעתה הרפואי את מידת הנזק (באחוזי נכות) שנגרמה על ידי כל אחת מהפגימות הנ"ל, ולא נראית אי התאמה בולטת או סתירה גלויה בין הממצאים הרפואיים – עובדתיים שנמצאו והמבחנים שהופעלו – אזי אין מקום לטענה כי ישנה שאלה של חוק המצדיקה התערבות בית דין זה."

1. דברים אלה יפים גם לענייננו. לא קיימת סתירה גלויה, או אי התאמה בולטת בין הממצאים לבין הנכות. הוועדה העניקה את הנכות לאור התלונות על כאבים וסחרחורת ומנגד ממצאים תקינים כעולה מהתיעוד הרפואי.
2. סוף דבר – משלא הצביעה המערערת על טעות משפטית שנפלה בהחלטה, הערעור נדחה.
3. כמקובל בהליכים מתחום הביטחון הסוציאלי אין צו להוצאות.
4. על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.

ניתן היום, י"ד תשרי תשפ"א, (02 אוקטובר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.