1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות בתל אביב יפו (כב' השופטת אילת הר נוף) מיום 30.7.19 בת"ק 35567-03-19 ולפיו נדחתה תביעת המבקש נגד המשיבה.

2. המבקש הגיש תביעה בסך 2,680 ₪ בגין ביטול טיסה מספר TK664 שהייתה אמורה לצאת מטוניס לטורקיה ביום 25.1.19 בשעה 16:30 ויצאה בפועל באיחור של כ- 19 שעות ביום 26.1.19 בשעה 11:25.

נטען כי האיחור עולה לכדי "טיסה שבוטלה" כהגדרתה בחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב – 2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה").

נטען כי המשיבה טענה שהטיסה בוטלה בשל פגיעת ברק אך לא הביאה הוכחה לכך; וגם אם אכן הייתה פגיעת ברק, אין מדובר בנסיבות יוצאות דופן המצדיקות אי תשלום פיצוי.

המבקש עתר לפיצוי כספי בסך 2,080 ₪ לפי הקבוע בחוק שירותי תעופה בהתאם למרחק הטיסה וכן לסך של 600 ₪ "פיצויים לדוגמא" הואיל והמשיבה מסרבת לשלם את סכום הפיצוי ללא הצדקה.

3. הנתבעת טענה כי הטיסה בוטלה בשל פגיעת ברק בלתי צפויה במטוס שנחת מאיסטנבול.

בטוניס נבדק המטוס ע"י טכנאים של חב' אלאיטליה ומתכתובת דואר אלקטרוני שצורפה עולה כי ביום 25.1.19 בשעה 17:13 - 17 דקות לפני מועד ביטול הטיסה הודיע טכנאי מטוסים מחברת אלאיטליה בטוניס; כי המטוס ספג פגיעת ברק.

צורפו גם תמונות הפגיעה.

לפיכך לאור סעיף 6 (ה) לחוק שירותי תעופה קיים פטור מפיצוי במקרה שכזה.

הנתבעת סיפקה בית מלון, ארוחות והסעות על חשבונה עד למועד ההמראה הסופית וסיפקה טיסה חלופית (וכן טיסת המשך לתל אביב) ואיננה חייבת בפיצוי עפ"י הוראות הדין.

4. בדיון שהתקיים ביום 24.7.19 נשמעו התובע ונציגת הנתבעת.

5. בפסק הדין מיום 30.7.19 נדחתה התביעה והתובע חויב לשאת בהוצאות הנתבעת בסך 750 ש"ח.

בימ"ש קמא מצא כי פגיעת הברק במטוס הוכחה ע"י הנתבעת באמצעות תמונות של המטוס והתכתבויות דואר אלקטרוני מזמן אמת.

נקבע כי בנסיבות אלה מתקיים החריג הקבוע בסעיף 6 (ה) (1) לחוק שירותי תעופה לפיו נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפיצוי הסטטוטורי אם הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת חברת התעופה והיא עשתה ככל יכולתה למנוע את ביטולה.

נקבע כי מדובר באירוע בלתי צפוי שאינו תלוי בנתבעת לרבות לא באחזקה שוטפת של המטוס ואשר לא ניתן היה להימנע ממנו.

צוין כי דרישה להציב מטוב חלופי בכל שדה תעופה אשר אליו וממנה טסה החברה, הינה בלתי סבירה לחלוטין ובסופו של יום תגרום לייקור כרטיסי הטיסה.

בימ"ש קמא השתכנע גם כי הטסת התובע בטיסה חלופית בבוקר המחרת, תוך מתן שירותי סיוע כנדרש הייתה סבירה בנסיבות העניין.

בסיכומו של דבר, נקבע :

"...התובע אינו זכאי לפיצוי הסטטוטורי הקבוע בחוק, ומשכך גם לא לפיצויים לדוגמא הקבועים בסעיף 11 לחוק והמבוססים על ההנחה כי מפעיל הטיסה לא נתן לתובע הטבות, כהגדרתן בחוק, להן היה זכאי ע"פ החוק".

6. המבקש טוען בבקשת רשות הערעור כי המשיבה לא הציגה תשתית ראייתית מספקת לצורך הוכחה כי התקלה הטכנית לא הייתה בשליטתה. כן נטען כי שגה בימ"ש קמא ששם עצמו מומחה וקבע שהמטוס לא היה כשיר לטיסה על סמך צילומים של המטוס בלבד מבלי שקיבל חוות דעת ודרש הסברים לתקלות.

נטען כי המשיבה לא עמדה בנטל להוכיח שנקטה בכל האמצעים האפשריים כדי להביא את המבקש ליעדו מרגע התקלה, ובכלל זה כי ניסתה לשבץ את המבקש בטיסה חלופית גם ע"י מפעיל אווירי אחר. צוין כי המשיבה רשאית שלא לדאוג להימצאות מטוסים בעתודה, אולם אם יקרה שטיסה תבוטל בשל כך, יהיה עליה לפצות את נוסעיה כקבוע בחוק.

נטען כי ההנמקה בפסה"ד חסרה; קיים חסר בניתוח הראיות ע"י בימ"ש קמא.

כן נטען כי בימ"ש קמא שגה בהטלת הוצאות משפט גבוהות על המבקש.

7. לאחר עיון בבקשת רשות ערעור, הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף ללא צורך בתשובה וזאת מהנימוקים הבאים:

א) בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ניתנת רק במקרים חריגים, עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, זאת בשל טבעם זה של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של הסכסוכים.

וראה לעניין זה: רע"א 5623/18 עיריית ירושלים נ' מור (9.8.18) סעיף 6, רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (18.3.15) ורע"א 7535/16 דהרי נ' לדרמן (26.12.16).

המקרה שלפני אינו נכנס לגדר החריגים המצדיקים מתן רשות ערעור.

אין מדובר בשאלה עקרונית החורגת מעניינם הישיר של הצדדים אלא בסכסוך הנוגע לנסיבות הקונקרטיות של המחלוקת בין הצדדים שהוכרע לאחר שנערך בירור עובדתי.

כמו כן, לא מצאתי כי נפלה שגגה על פניו של פסה"ד בדחיית התביעה, כנטען ע"י המבקש.

ב) אין מחלוקת כי עסקינן ב"טיסה שבוטלה" בהתאם לחוק שירותי תעופה הואיל והטיסה המריאה באיחור של יותר משמונה שעות.

סעיף 6 (ה) (1) לחוק שירותי תעופה קובע:

"בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, אם מפעיל הטיסה או המארגן הוכיח כי התקיים אחד מאלה:

(1) הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו – לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות;".

הנטל על הנתבעת – המשיבה להוכיח כי הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה, וכי גם אם הייתה עושה את כל אשר ביכולתה, לא הייתה יכולה למנוע את ביטולה, בשל אותן נסיבות.

ג) הנתבעת צירפה תמונות של המטוס והתכתבויות דואר אלקטרוני מזמן אמת בנוגע לפגיעת הברק.

נציגת הנתבעת העידה בעניין הפגיעה.

גרסת הנתבעת לא נסתרה.

בימ"ש קמא קבע כי מדובר באירוע שאינו תלוי בנתבעת וכי היא לא יכלה להימנע ממנו וכן שהטסת המבקש בטיסה חלופית בבוקר המחרת סבירה בנסיבות העניין.

מדובר בקביעות עובדתיות המושתתות על הראיות והעדויות שנשמעו בפני ביהמ"ש.

אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות מסוג זה של הערכאה הדיונית ובענייננו לא חל חריג המצדיק התערבות (ראה לעניין זה: ע"א 7863/16 גורדו נ' ימין (19.7.18) ופסקי הדין המאוזכרים שם בסעיף 16) .

בנסיבות אלה, הוכרע כי הנתבעת הוכיחה כי עומדת לה ההגנה מכוח סעיף 6 (ה) (1) לחוק שירותי תעופה.

יודגש; המשיבה הרימה את הנטל באמצעות ראיות, ואין הכרח לעשות כן באמצעות חוות דעת מומחה.

בימ"ש קמא נימק את החלטתו ונימוקיו מקובלים עלי.

ד) אשר לפסיקת ההוצאות:  

סוגיית קביעת הוצאות משפט מצויה בשיקול דעת רחב הנתון לערכאה הדיונית, וככלל, ערכאת ערעור ממעטת להתערב בעניין זה.

ראה למשל: ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק", פ"ד ס (1) 391, 395; ע"א 8340/10 מ. ו. השקעות בע"מ נ' רשות המיסים בישראל – משרד האוצר, סעיף 23 לפסק דינו של כב' הש' י' עמית (30.1.13).

סכום ההוצאות אינו חורג מגדר הסבירות ומצריך התערבות ערכאת ערעור.

8. לסיכום:

א. דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ב. משלא נתבקשה תשובת המשיבה, אין צו להוצאות.

ג. המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו אב תשע"ט, 27 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.