1. המבקשת עותרת לביטול פסק הדין שניתן ביום 4.12.19 בהעדר הגנה ואשר חייב אות הלהשיב לידי התובע רכב הנמצא במוסך שלה מזה תקופה ארוכה, ללא תשלום.

התביעה לצו עשה להשבת הרכב הוגשה סמוך לאחר פסק דין מיום 7.7.19 בת"ק 28156-02-19. תביעה הקטנה עתר התובע לחייב את הנתבעת להשלים תיקון ברכבו ומנגד עתרה הנתבעת בתביעה שכנגד לחייב אותו בתשלום בגין אחסון הרכב במוסך. התביעות ההדדיות נדחו והתובע חויב בהוצאות לאור סירובו להצעת הנתבעת לפרק מהרכב את הרכיבים שהותקנו בו ולהחזירו לידי התובע.

2. בבקשה נטען כי מחמת טעות של מזכירת המבקשת לא הוגש כתב ההגנה במועד וכי מר טירן, המצהיר מטעמה, הוא שמטפל בעניינים מעין אלו לא היה זמין עקב שירות מילואים. צורפו אישורים על שירות מילואים פעיל למשך 15 ימים, לסירוגין, מיום 1.9.19 עד 19.12.19.

לגופו של עניין נטען כי התובע פועל בניגוד לפסק הדין בתביעות קטנות שהורה לו לקחת את הרכב. רק בתשובה לתגובה הועלתה גם טענה כי על התובע לשלם עבור עבודת הנתבעת, מבלי שפורט טיב העבודה שבוצעה ומה שיעורה.

בתגובת התובע הבהיר כי בתביעות קטנות לא ניתנה כל הוראה ביחס לנטילת הרכב ופסק הדין שם לא מנע הגשת תביעה זו אלא נבעה היא מסירובה של הנתבעת לשחרר את הרכב למרות פסק הדין שדחה תביעתה.

3. לאחר עיון בבקשה ובתגובות מצאתי כי אין מקום לבטל את פסק הדין.

אמנם נציג המבקשת הציג סיבה אפשרית לאי הגשת כתב ההגנה, עקב שירות מילואים, אולם מדובר במחדל מזכירות המוסך למשך זמן ארוך, ואין הסבר מניח את הדעת למחדל.

עם זאת, לו היו סיכויי הגנה ברורים הייתי נכון למחול על המחדל תמורת תשלום הוצאות, אולם לא מצאתי נימוקי הגנה סדורים. בתגובה נטען כי היה על התובע לקחת את הרכב לפי פסק הדין בתביעות קטנות, ולכן לא ברורה התנגדות הנתבעת לפסק הדין.

רק בתשובתה טענה הנתבעת כי על התובע לשלם עבור העבודות, אולם לא פירטה את סכום התשלום ולא הבהירה מדוע לא כללה סכום זה במסגרת התביעה שכנגד בתביעות הקטנות.

שעה שהוגשה תביעה שכנגד היה על הנתבעת לתבוע את כל הסעדים הנובעים מהסכסוך עם התובע ולא זכאית היא לשמור את טענת העכבון, שלא נטענה במפורש, למועד בו יבקש התובע לקבל את רכבו. שעה שלא תבעה שם את עלות התיקון משמע שוויתרה על זכותה לסעד זה שכן מהות הסכסוך שם, כפי שעולה מפסק הדין, הייתה גדר ההסכמה לתיקון רחב יותר. הנתבעת הבינה כי ביצעה תיקון חלקי, ואף הציעה לפרק את שביצעה, ולכן לא זכאית לתבוע בהליך אחר סעד זה.

באיזון בין מחדל הנתבעת והעדר פירוט מספיק של טענות ההגנה, אני מורה על דחיית הבקשה לביטול פסק הדין.

הנתבעת תאפשר לתובע לקחת את רכבו, ללא תשלום, תוך 20 ימים.

ניתנה היום, ז' שבט תש"פ, 02 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.