כללי וטענות הצדדים

1. מונחת לפניי בקשה שהגישו המבקשים - תחילה בכתב יד ולאחר מכן בגרסה מתוקנת מודפסת - למתן סעד זמני לפיו "יהיו מנועים המשיבים לעשות כל פעולה בשטח בו מחזיקים המבקשים במקרקעין אשר פרטיהם רח' אלפנדרי 40 ירושלים" (סעיף 54 בכתב הבקשה מיום 25.8.2019) (להלן בהתאמה: "הבקשה" ו-"הנכס").
2. כעולה לכאורה מחומר הראיות שהונח לפני בית המשפט בשלב זה של ההליך, הנכס הוא הקדש שמנוהל על-ידי המשיבה 1 (להלן: "המשיבה"), שהיא עמותה והיא רשומה בפנקס השטרות כנאמנת ההקדש, כך שהמשיבה היא בעלת הזכויות בנכס. המבקש 2 (להלן: "המבקש") והמשיב 2 (להלן: "המשיב") הם אחים. המשיבה הייתה מנוהלת בעבר על-ידי אביהם המנוח של המבקש והמשיב והוא אף היה נאמן ההקדש. המבקש 1 הוא בנו של המבקש 2 ואחיינו של המשיב 2. מהתרשמותי בדיון לפניי מיום 13.11.2019, בין המבקש למשיב, קיימת מערכת יחסים מורכבת וטעונה.
3. המבקשת 3 היא עמותה להקמת ישיבה לאברכים (להלן: "המבקשת"). לפי המבקשים, העמותה יוסדה בשנות השמונים, וכתובתה היא כתובת הנכס. לפי המשיבים לעומת זאת, העמותה אינה פעילה מזה תקופה ארוכה ואין לה אישור ניהול תקין ולכן לא ברור מה הוא מעמדה המשפטי בהליך זה.
4. הנכס, כך עולה לכאורה מחומר הראיות, מורכב משלוש קומות. כאשר הקומה מושא המחלוקת לעניין בקשה זוּ היא הקומה השלישית שמעל הקומה השנייה בה קיים בית כנסת. אין מחלוקת כי גם בקומה הראשונה קיים בית כנסת.
5. המבקשים טוענים, בין השאר ובתמצית, כי הם מחזיקים בקומה הראשונה והשלישית, מזה כ- 45 שנים, ללא מפרע מצד המשיבה שמחזיקה בקומה השנייה. נוכח סכסוך מר בין המבקש למשיב וניסיון של המשיב להשתלט על נכסי ההקדש ונכסי הקדשים נוספים, החלו המשיבים ביום 20.8.2019 בעבודות שהביאו חורבן והרס בנכס, בפרט, בקומה השלישית, זאת כדי למנוע מן המבקשים כל שימוש בנכס. בקומה זוּ קיים משרד ומחסן של המבקשים, ולכן הצו הזמני הוא נחוץ ביותר לשימור המצב הקיים עד בירור התביעה. המבקשים סבורים כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם ולכן הם עותרים להותיר את הצו הזמני שניתן בהליך (מיום 22.8.2019) על כנו, עד בירור התביעה גופה.
6. המשיבה טוענת מנגד, בין השאר ובתמצית, כי היא בעלת הזכויות בנכס וכי אין למבקשים זכויות כלשהן שם זולת, לכל היותר, רשות חינם הדירה. המשיבה טוענת כי הקומה השלישית בנכס היא קומת גג המגודרת בבלוקים ומכוסָה בפח. חלקה הגדול בשימוש המשיבה ורק בחלק קטן נמצא "משרד זעיר ומחסן פיצפון" - כך כלשונה (בסעיף 2 בכתב סיכומיה), והם מצויים בשימוש המבקש בלבד. המשיבה נדרשת לבצע עבודות דחופות בקומה השלישית לצורך תחזוקתו השוטפת של הנכס, בין השאר ובעיקר, כדי לבצע עבודות איטום נוכח רטיבות חריפה שחודרת לקומה השנייה ופוגעת בנכסי בית הכנסת שבקומה השנייה. המשיבה סבורה כי המבקשים פעלו כפי שפעלו מתוך ניסיון לנָכֵס לעצמם שלא כדין חלקים בנכס, בשעה שאין להם זכויות בו. המשיבה עותרת לדחיית הבקשה נגדה, גם בשל התנהלות המבקשים בהליך דנן ומחדליהם הדיוניים, תוך חיובם בהוצאותיה.
7. המשיב טוען בין השאר ובתמצית, כי אין כל יריבות של המבקש נגדו. המשיב היה בעבר חבר במשיבה אך כיום אינו כזה (תצהיר המשיב מיום 4.9.2019). המשיב הוא אחד מנאמני הקדש "מנשה עזרא בחר" שהקדיש למשיבה את הנכס וכיום רשום על-שמה. אף שלצֵדו ישנם נאמנים נוספים לאותו הקדש "מנשה עזרא בחר", חרף זאת, המבקש בחר לשרבב את שמו בהליך זה רק מתוך ניסיון ללחוץ עליו נוכח מעמדו הציבורי. המשיב טוען כי המבקש הוא פולש, אין לו זכויות כלשהן בנכס והוא נוהג באלימות ומנסה לגזור רכוש הקדש כפי שנהג בעבר. על כן, המשיב שהוא אחד מנאמני ההקדש, דואג ושומר על נכסי ההקדש מפני פולשים. לטענת המשיב, אין למבקש או המבקשים כל זכות בלעדית בשום חלק מחלקי הנכס וכי הימצאות המבקש בנכס מדי פעם היא "בבחינת חסד אישי בשל נסיבותיו הפרטיים" (סעיף 6 בכתב התשובה). בכל מקרה, המבנה שבקומה השלישית מהווה מטרד ואינו ראוי לשימוש, ולאחרונה נגרם קצר חשמלי עקב משיכת חוטים שבוצעה על-ידי מי מהמבקשים באופן פיראטי לקומה השלישית. גם המשיב עותר לדחיית הבקשה נוכח הקשיים הדיוניים בהתנהלות המבקשים בהליך זה, לרבות אי-הגשת כתב תביעה במועד, הגשות באיחור וכו'. המשיב עותר לחיוב המבקשים בהוצאותיו.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי במכלול החומר שהונח לפניי, שמעתי את עדויות עדי הצדדים וכן לאחר שנתתי את דעתי למכלול טענותיהם, הגעתי לכלל דעה כי בכפוף להערתי שתוֹבא בהמשך, דין הבקשה להידחות, תוך שמובהר כבר כאן כי ממצאי ומסקנות בית המשפט בהחלטה דידן הם לכאורה בלבד ועל-יסוד החומר שהונח בשלב זה של ההליך. ברי כי אין בהחלטה זו כדי לכבול את בית המשפט מלקבוע כל ממצא או מסקנה אחרים, לאחר בירור התביעה העיקרית.
2. כידוע, התנאים למתן סעד זמני מעוגנים בהוראת תקנה 362 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לצורך מתן סעד זמני נשקלים שני פרמטרים: האחד - סיכויי התביעה העיקרית; השני - מאזן הנוחות בין הצדדים. בדיקת קיומו של התנאי הראשון נעשית באורח לכאורי בלבד, ואין היא אמורה לשקף עמדה נחרצת לגבי סיכויי התביעה העיקרית. בחינת התנאי השני היא בעיקרה מעשה של איזון אינטרסים, ובעניין זה נתון שיקול דעת רחב לבית המשפט לשקול ולהחליט [רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' יצחק אמר, פ"ד נו(1) 529, 533 (2001)].
3. כידוע גם, היחס בין שני התנאים האמורים הוא יחס של מקבילית הכוחות, ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכוייו של מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, יקל עמו בדרישת מאזן הנוחות ולהיפך. עם זאת, על המבקש לעמוד ברף מינימאלי, בנוגע לכל אחד מן התנאים בנפרד, שאם לא כן, לא יהיה מקום למתן סעד זמני [רע"א 3533/09 נציגות הבית המשותף נ' ירון עיון, מיום 1.9.2009; עע"מ 7044/16 מרג'אנה כחלון נ' עיריית הרצלייה, מיום 14.12.2016].
4. הבקשה, מלבד הקושי הטמון בגופה כפי שאפרט בהמשך, לוֹותה בכשלים דיוניים בהליך זה, וביניהם שניים אלה:
5. ראשית - בכתב הבקשה הראשון שהוגש לתיק בית המשפט (הוגש בכתב יד), המבקשת לא הייתה צד להליך. היא הוספה רק בכתב הבקשה המודפס שהוגש מספר ימים לאחר מכן. על כך אין הסבר מניח את הדעת מפי המבקשים. בנוסף, המבקש 2 (בנו של המבקש 1) שמופיע בכתב הבקשה מיום 25.8.2019, אינו בעל-דין בתביעה העיקרית. גם לעניין זה אין הסבר כאמור.
6. שנית (וזה העיקר) - כזכור, בהליך דנן ניתן צו ארעי ביום 22.8.2019. רק לאחר שחלפו כשלושה חודשים ממועד פתיחת ההליך דנן, כתב התביעה הוגש ביום 21.11.2019 (כי אם בהליך נפרד וחדש) ונקלט בתיק זה ביום 28.11.2019, וכל זאת בניגוד להוראת תקנה 370(2) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בכל אופן, נושא (העדר) כתב התביעה עלה בדיון שהתקיים לפניי ביום 13.11.2019 ובאת-כוח המבקשים אף ביקשה אורכה עד יום ראשון 17.11.2019 (שורות 2-1, עמוד 6). חרף זאת, הוא הוגש באיחור.
7. בעניין אחר שנדון לפניי [ת.א. (שלום - בית-שמש) 38176-04-14‏ דניאל אברגל נ' עיריית בית שמש, מיום 28.8.2014 (סעיף 24)], כתבתי בין השאר, כי: "הבקשה לסעד זמני אינה יכולה להיתלות בחלל ריק ועליה להיות מלווה בכתב תביעה, בין אם היא מוגשת עובר להגשת תביעה או לאחריו, זאת לאור הרציונל העומד בבסיס הסעד הזמני להבטיח קיומו של ההליך המשפטי וביצועו של פסק הדין, לכשיינתן".
8. בהעדר כתב תביעה, למעשה, לא ניתן להבין מה הן עילות התביעה, מה הם סעדיה ולא ניתן לערוך כדבעי בחינה של סיכוייה וכיצד הסעד הזמני שקיים מזה כשלושה חודשים, יֵשָרת אותה. טענות המבקשים ביחס לאיחור ולפיהן טרם התבררה הסמכות העניינית - בכל הכבוד, אין לקבל. שכּן, מצופה היה כי המבקשים יבחנו סוגיה זוּ עובר להגשת בקשתם לסעד זמני, ואם בשל הדחיפות לא הספיקו לעשות כן, אז מצופה היה כי ימצו את בירוריהם סמוך לאחר שנפתח ההליך בבית המשפט.
9. אין מדובר במחדל טכני, אלא מהותי. יותר מזה, כשל זה, נלווה לוֹ החוסר הראייתי שבכתב הבקשה למתן סעד זמני כאמור, שלא צורפו לוֹ כל תימוכין או ראיות, בעיקר - לעניין הזכויות הנטענות של המבקשים בנכס מושא התובענה.
10. על-יסוד זאת, יש טעם רב בבקשות המשיבים לסילוק הבקשה זאת בהעדר כתב תביעה.
11. ברם, משזה כבר הוגש אך לאחרונה, הרי יהיה זה מלאכותי להתעלם מקיומו ולהתייחס לבקשה לסעד זמני כאילו הוא לא קיים בתיק. חשוב מכך, הצדדים כבר השלימו את טיעוניהם לאחר שכתב התביעה הוגש, וכתבי טיעון אחרונים הוגשו אף היום.
12. על כן, ההחלטה דנן מתייחסת לקיומו של כתב התביעה, אך אינה מתעלמת מהמחדלים הדיוניים האמורים וגם אינה מתעלמת מן ההנחה לפיה המבקשים, אשר ניהלו דיון ארוך בבקשה למתן סעד זמני ועיקר הטענות של הצדדים כבר הועלו עובר להגשת כתב התביעה כאשר הכל לוט בערפל, למעשה, הם נטלו בכך סיכון ממשי שמא תיווצר משוכה משפטית גבוהה לפני בקשתם, באשר לשאלת קיומה של הלימה בין הבקשה לתביעה העיקרית, ועוד.
13. לגופה של הבקשה - המבקשים הגישו את בקשתם לבית המשפט ביום 20.8.2019 מבלי שיצורפו לה מסמכים כלשהם, זולת תצהיר קצר - הקרוי "תצהיר בג"צי" - שמפנה לכתב הבקשה. אף שניתנה למבקשים הזדמנות להגיש כתב בקשה מתוקן (החלטה מיום 22.8.2019) הגישו המבקשים, שוב, בקשתם ללא כל ראיות או נספחים, זולת שני תצהירים (בן שני סעיפים כל אחד) שמפנים לכתב הבקשה. אעיר בהקשר זה, שאף התמונות אשר הוצגו לפני בית המשפט בדיון במעמד צד אחד ביום 21.8.2019, לא טרחו המבקשים לצרפן לכתב הבקשה המתוקן.
14. בכל אופן, לאחר עיון בכתב הבקשה וגם בכתב התביעה, עולה כי למעשה, הסעד העיקרי הנתבע בהליך הוא להכיר בזכות השימוש של המבקשים בנכס. הזכות הנטענת דנא אינה מבוססת על מסמכים כתובים כלשהם (רישום זכויות, חוזה כתוב וכו'). כמו כן, המבקשים לא הניחו לפני בית המשפט תצהירים ערוכים כדבעי וכמתחייב בדין אשר מפרטים מה ההיקף והמרחב של זכויות השימוש של כל אחד מהם בנכס, ובאילו חלקים ממנו (טיב השימוש, תדירות השימוש ומשכו, נטל הנשיאה בהוצאות השימוש כגון תשלומים בגין צריכת מים, חשמל, ארנונה וכו').
15. כך או אחרת, כפי שניתן היה להתרשם לכאורה מטיעוניהם, הזכות הנטענת מבוססת על הרשאה בלבד שניתנה להם במרוצת השנים, בחייו של אביהם המנוח של המבקש והמשיב. על כן, נראה כי טענת המשיבה - שהיא לעומתם, נאמן ההקדש הרשום בנכס - לפיה מדובר אך ברשות שניתנה למבקש, סבירה. השאלות למי ניתנה רשות זו (לכל המבקשים או רק למבקש) והאם היא הדירה וניתנת לביטול באופן מידי, מקומן של שאלות משפטיות אלו להתברר בגוף ההליך.
16. המשיבה מאשרת בכתב סיכומיה כי חלק מהקומה השלישית ("משרד זעיר ומחסן פיצפון") שימש את המבקש. לדידה של המשיבה מדובר בקומת גג כאשר החדר והמחסן בנויים מבלוקים ומכוסים בפח. טענות אלו לא נסתרו על-ידי המבקשים. בחקירתו החוזרת, תיאר המבקש את המשרד והמחסן בזו הלשון: "המשרד שבנוי שם אולי מאה שנה. המשרד זה חדר עם שירותים בחוץ, ועוד מחסן ועוד חדר, השאר זה שטח חצר פתוחה לא מקורה" (שורות 26-25, עמוד 11). עוד מאשרת המשיבה כי המבקשים רשאים להעתיק את המחסן והמשרד לקומה הראשונה בנכס [ראו והשוו: סעיף 17 בכתב סיכומי המשיבה וסעיף 22 בכתב סיכומיה המשלים].
17. עולה אם כן, כי אין עסקינן במניעת שימוש של המבקשים בכל חלקי הנכס, כי אם מדובר בצמצום של הרשות שניתנה להם לעשות כן, במובן זה, שבשלב הנוכחי יש מקום לְפָנות את הקומה השלישית זאת לצורך ביצוע עבודות תחזוקה לבניין, בפרט, עבודות איטום, אשר יש להניח, כי יהיה בהן לטָייב את מצבו של הנכס על כל חלקיו. במילים אחרות, המשיבה אינה עותרת לסילוק המבקשים מהנכס, אלא נחוצות לה עבודות איטום דחופות בקומה השלישית, כאשר המבקשים רשאים להעביר את מטלטליהם לקומה הראשונה ולהעתיק את המשרד והמחסן בקומה זו.
18. לטעמי, נראה כי נכון וראוי היה להודיע למבקשים מבעוד מועד ובאופן סדור דבר ביצוע העבודות הצפויות על מנת שיוכלו לפָנות את מיטלטליהם מהמחסן והחדר שבקומה השלישית, זאת במקום להתחיל ביצוע עבודות באותה קומה ללא כל הודעה לכאורה.
19. סיכויי התביעה אפוא, ומבלי לקבוע בכך מסמרות, הגם שאינם נמוכים שכן נראה כי קיימת רשות שימוש למצער עבור המבקש, אלא שהם גם אינם גבוהים במיוחד. שכן, אם יתברר בסוף ההליך כי כל שנדרש הוא פינוי הקומה השלישית בלבד, הרי אין בכך כדי להסיק בהכרח שהמשיבה פעלה שלא כדין כנגד המבקשים עת צמצמה את הרשאת השימוש שניתנה למבקש כטענתה. כזכור, המשיבה לא סילקה את ידם ולא מנעה מהמבקשים שימוש בכל חלקי הנכס.
20. אשר למאזן הנוחות, משנחה דעתי כי מדובר בעבודות נחוצות ביותר לתחזוקת הבניין, זאת בעיקר ערב תחילת עונת הגשמים, משנראה כי אין כל מגבלת שימוש של המבקשים בקומה הראשונה בנכס כתחליף זמני למצב הקיים ועד בירור התביעה, וכן משנחה דעתי כי אם וככל שייגרם נזק למבקשים עקב אי-היעתרות למבוקש הרי הוא נזק ממוני בר-פיצוי כספי - סבורני כי מאזן הנוחות נוטה בנסיבות אלו לטובת המשיבים. יצוין כי עת נשאל המבקש בחקירתו הנגדית לנושא התיקונים, ניתן היה להבין מתשובותיו כי אין לו התנגדות עקרונית לביצוע תיקונים, אלא לדעתו זה צריך להיות בפיקוח בית המשפט וללא פגיעה בזכויותיו כטענתו (שורות 21-2, עמוד 11).

לפי עדות המבקש בדיון לפניי:

"ש. אתה מודע שיש חדירת מים מהגג למטה.

ת. אתם אמרתם.

ש. אתה יודע, מדי פעם נכנסת לקומה השניה.

ת. אולי פעם אחת, באותו זמן לא ראיתי סימני מים.

ש. אני אומר שיש חדירת מים.

ת. אין בעיה, רוצים לתקן? נביא פיקוח שיתקנו מה שהם רוצים ולא יגרמו לחבלות. שלא יעשו לי חבלות ונזקים, יש לי שם את המשרד ויש שם מחסן של הישיבה. אני הראשון שאתן להם לעשות. לפני שנה וחצי שנתיים אמר לי החתן של ניסים שיש נזילות, שיתפתי איתו פעולה מלא, עלו הוא ועוד אברך בשם כהן, אמרתי בבקשה איפה שיש תגיד, הלך ולא חזר, ראה שהכול בסדר.

ש. אם אני אומר לך שבדקו מומחים ואמרו שצריכים לעשות יריעות ביטומניות על כל הגג, אי אפשר לעשות חלק וחלק זה בלאגן. אתה יודע מה זה?

ת. כן.

ש. מכיר את החומר הזה?

ת. כן.

ש. זה צריך להיות שלם על כל הגג?

ת. בשמחה רבה, שיעשו הכול, יתקנו ושלא תהיה להם טיפת מים. זה בית כנסת.

ש. צריכים לפנות את מה שיש כדי לעשות יריעות בטומניות.

ת. אני רוצה שזה יהיה תחת פיקוח של בית משפט ושלא יפגעו לי בזכויות שלי. אני בעד שיעשו, אבל תוך פיקוח בית משפט, ולא ניסיון לעשות דברים אחרים, הם עשו דבר מזעזע, באו לפנות בוקר כאשר היו בטוחים שאנו לא נמצאים, עלו ופרצו את השער של החצר"

1. לאור זאת, לטעמי, אין מקום למתן סעד זמני, אך זאת בכפוף לכך שהמשיבים יִשְמרו ויאחסנו את מיטלטלי המבקש ואשר מצויים במחסן ובחדר שבקומה השלישית, על מנת שיוכל לקבלם לחזקתו. בהקשר זה, העיד המבקש לפניי בדיון מיום 21.8.2019, כהאי לישנא: "יש שם מחשבים, יש ם טלפונים, פקסים, תיקים של אברכים" (שורות 9-8, עמוד 3). מוטב יעשו באי-כוח הצדדים אם יבואו בדברים באופן ישיר, ללא דיחוי, כי להסדיר נושא זה ללא הצורך בהתדיינות משפטית.
2. אשר לטענות המשיב בדבר חוסר יריבות, מקומה של טענה זוּ להתברר בהליך גופו. עם זאת כבר אעיר, כי טענות הצדדים בנדון אינן נטולות קשיים. שכן, מצד אחד - בדיון לפניי ומטיעוני הצדדים, ניתן היה להתרשם כי המשיב הוא גורם דומיננטי בקבלת ההחלטות לעניין הנכס הספציפי מושא התובענה, ולדבריו: "כחברי וועד, ואני כנאמן ההקדש, אלחם עד חורמה להציל את גזילת ההקדשות גם אם מדובר בבן משפחה" (שורות 6-5, עמוד 13). ברם, מצד שני - המשיב אינו חבר במשיבה, ואמנם הוא אחד מנאמני הקדש "מנשה עזרא בחר", אך הקדש זה אינו צד להליך דנן ולא יתר הנאמנים לאותו הקדש.

סיכום

1. לאחר כל אלה, מורה על דחיית הבקשה למתן סעד זמני.
2. בכפוף לאמור בסעיף 28 לעיל, הצו הזמני שניתן ביום 21.8.2019 וביום 22.8.2019 - מבוטל.
3. בהינתן הקשיים הדיוניים שהכבידו על ההליך ונוכח תוצאת ההליך מצד אחד, אך מצד שני בהתחשב במערכת היחסים שבין הצדדים ולנוכח הערתי בסעיף 25 לעיל ועל מנת שלא להעמיק את הסכסוך ביניהם - המבקשים יישאו בהוצאות כל אחד מן המשיבים ובשכר טרחת עורך-דין בצירוף מע"מ כדין, בסך כולל 3,000 ₪ (סך-הכל 6,000 ₪) אשר ישולם להם תוך 21 יום, שאם לא כן, הסכומים האמורים יישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן ההחלטה ועד מועד ביצוע התשלום בפועל.
4. בשולי ההחלטה אך לא בשולי חשיבות הדברים, בשים לב לקֵרְבה בין הצדדים ומהות הסכסוך, בית המשפט קורא לצדדים לנסות לבוא בדברים, באמצעות באי-כוחם, מתוך ניסיון להגיע להבנות שיהיה בהן להפחית את עומק הפולמוס שביניהם.

המזכירות - תם טיפולי בבקשה למתן סעד זמני, התיק מוחזר לניתוב מחדש לדיון בתיק העיקרי.

להודיע לצדדים בהתאם.

ניתנה היום, ז' כסלו תש"פ, 05 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.