מבוא

בהתאם להוראות הדין ייאמר מיד כי מצאתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירה לפי סעיף 5(ג)(1) לחוק העזר לעכו (העמדת רכב וחנייתו), התשנ"א- 1990.

בכתב האישום נטען כי ביום 17.11.18 בשעה 18:17 החנה הנאשם את רכבו במקום המפריע לתנועה וזאת מול בית מס' 1 ברחוב יהונתן החשמונאי.

נוכח כפירת הנאשם במיוחס לו בדיון ההקראה שהתקיים- נקבע התיק לשמיעת הוכחות.

מטעם התביעה העיד פקח העירייה: מר עלי קבלאן.

מטעם ההגנה העיד הנאשם.

תמצית העדויות

מעדות הפקח עלה כי במהלך סיור שגרתי מצא כי הרכב נשוא כתב האישום חונה במקום שהחניה בו אסורה, באמצע נתיב נסיעה, כשהרכב מפריע וחוסם את התנועה באותו נתיב.

הפקח העיד כי מדובר היה בכביש דו-סטרי עם שני נתיבים באותו כיוון נסיעה, והרכב חסם את אחד הנתיבים באופן כזה שגרם לרכבים הנוסעים במקום לסטות מאותו נתיב אל עבר הנתיב הנגדי.

הפקח אישר בחקירתו הנגדית כי לא היה סימון האוסר חניה באותו מקום:

"הדו"ח נרשם לפי סעיף הפרעה לתנועה וחסימה. נכון שאין סימון על המדרכות של אדום לבן אבל אתה החנית על נתיב נסיעה. נכון זה היה כיוון הנסיעה שלך אבל זה היה על נתיב נסיעה" (סע' 6-7, בעמ' 5 לפרוט').

הנאשם טען במסגרת חקירתו כי לא היה כל סימון או כל שילוט במקום האוסר על חניה. עוד ציין הנאשם כי בסמוך למקום שהחנה בו את רכבו יש סימונים של אדום לבן, אך באותו מקום אין סימונים דומים ו/או כל סימונים אחרים.

הנאשם טען כי לא פעל בניגוד לדין וכי החנה את רכבו במקום שהחנייה לא נאסרה. לתמיכה בטענותיו, הנאשם הציג סרטון ותמונות מהנייד שלו.

הנאשם חזר בחקירתו הנגדית על גרסתו שוב ושוב, כדלקמן:

"ש. אני גם אומרת לך שאתה בתוך נתיב נסיעה חנית, נכון?

ת. זה לא נכון. כי במקום הזה באותו מקום מותר להחנות כי אין שום סימן ולא שלט ועל המדרכה אין שום סימן. יש מספיק מקום לשני רכבים על הנתיב. אני לא מסכים שחניתי בתוך נתיב נסיעה.

ש. במקום שהיית, היה שלט שאומר שכאן כן אפשר להחנות?

ת. אין שום שלט. כשאין שלט לפי ידיעתי מותר להחנות, כשאסור שמים שלט שאסור".

(סע' 25- 30, בעמ' 5 לפרוט').

לעניין הטענה אודות ההפרעה לתנועה, העיד הנאשם כך:

ש. תציג לי את הסרטון שהראית לביהמ"ש בעדות הראשית שלך. אני אומרת לך שרואים בסרטון רכב שיוצא ונאלץ לעקוף אותך ולסטות למסלול הנגדי כדי לעקוף את רכבך מה יש לך לומר על כך?

ת. אני אומר שזה מאוד רחב והרכב לא היה צריך בכלל לסטות הוא נסע בנתיב שלו באין מפרע. רואים את הנתיב מאוד רחב ואפשר ששתי מכוניות יעברו. אפשר לראות בתמונה נוספת את רוחב הכביש שהוא רחב ושאני לא מפריע לאף מכונית".

(סע' 18- 23, בעמ' 6 לפרוט').

הכרעה ודיון

לאחר שמיעת הראיות, בחינת התמונות שהוצגו לעיוני בדיון ובשים לב לנטל ההוכחה המוטל על המאשימה מצאתי כי עלה בידי הנאשם לעורר ספק מסוים, וכי די בספק שעורר על מנת להביא לזיכויו באופן הנ"ל.

להלן הנימוקים.

כאמור, מטעם המאשימה הוגש דו"ח הפקח, תמונות שצולמו על ידו ומזכר שנרשם על ידו בדיעבד.

הפקח הודה בחקירתו הנגדית כי אין במקום שחנה בו הנאשם כל סימון או שלט המצביעים על כך כי אסור לחנות באותו מקום ולא עלה בידו להצביע אחרת. עצם הנתון כי לא חנו רכבים אחרים במקום אינו אומר דבר על האיסור לעשות כן.

לא מצאתי בסיס לטענותיו של הפקח לעניין החניה במקום אסור משלא נתמכו בראיות כלשהן. בהקשר זה אציין כי לא היה בתמונות שהוגשו מטעם המאשימה כדי להועיל לה בעניין זה בשים לב לכך שלא הופיע בהן סימון או שילוט כאמור.

טענתו של הפקח אודות כך שרכבו של הנאשם גרם להפרעה בתנועה ולכך שהרכבים שנסעו במקום סטו למסלול הנגדי כדי שניתן להמשיך בנסיעה, נטענה בעלמא ללא כל ביסוס ו/או ללא תימוכין. זאת, בניגוד לסרטון שהוצג על ידי הנאשם ממנו עולה כי לא הייתה כל הפרעה לתנועה.

על כן מצאתי כי הנאשם הצליח לעורר את הספק הדרוש לעניין גרימת הפרעה לתנועה בעקבות החניה, שהוא הסעיף היחיד שיוחס לו בכתב האישום.

עם כל הכבוד לפקח, והגם שבטוחני שהוא עושה עבודתו נאמנה לטובת כל תושבי העיר עכו - הרי שבהליך פלילי עסקינן ועל רף ההוכחה להיות כזה העומד מעל לכל ספק סביר.

לעניין עדות הנאשם-

לאחר שמיעת עדות הנאשם אציין כי מצאתי לתת בה אמון מלא.

העדות ניתנה באופן שקול ונינוח. הנאשם עמד על כך כי לא היה במקום כל סימון או שלט האוסר חניה וכי לא הייתה כל הפרעה לתנועה, וגרסתו זו לא הופרכה או נסתרה ע"י המאשימה.

לא עלה בידי ב"כ המאשימה לקעקע את עדות הנאשם בעניין זה או להציג נתון אחר בראיות מהימנות.

הנאשם העלה כבר בדיון ההקראה את קו הגנתו והמאשימה לא מצאה לנכון להביא בשלב הראיות מטעמה את העדים המתאימים לעניין סוגיית החניה האסורה ו/או ההפרעה לתנועה. היה על המאשימה לכלכל צעדיה מבעוד מועד על מנת לעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליה והיא לא עשתה כן.

לסיכום, בשים לב למכלול הנתונים עליהם עמדתי לעיל ונסיבות העניין אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

המזכירות תמציא את הכרעת הדין לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תש"פ, 21 יולי 2020, בהעדר הצדדים.