החייב הגיש בקשה להסדר נושים, לפי סעיף 19א' לפקודת פשיטת הרגל.

החייב מציין בבקשתו, כי חובותיו נוצרו על רקע היותו בעל מניות בחברת קלדור אומנות האלומיניום בע"מ (להלן – החברה). החברה נקלעה לחדלות פירעון והחייב, כבעל מניות, ערב לחלק מחובות החברה.

החייב הצהיר על חובות בסך של כ – 2,700,000 ₪.

לטענת החייב בבקשתו להסדר נושים: "מתוך חובות אני חב כמחצית שכן שותפי לחברה מר מטודי חב עמי – הנ"ל בהליך פש"ר – מצ"ב צו כינוס".

על כן טוען החייב, כי גובה חובותיו הוא כמחצית הסכום הנ"ל, סך של כ- 1,350,000 ₪. החייב מציע לשלם לנושיו בהסדר סך של 30% מהסכום הנ"ל.

נוכח סימן השאלה שעלה ביחס לעמידת הצעת החייב בתנאי המקדמי הקבוע בסעיף 19א(ג) לפקודת פשיטת הרגל, נתבקש החייב להבהיר הצעתו וכן נתבקשה תגובת הכונס הרשמי ביחס לעמידת החייב בתנאי הסף.

החייב הודיע, כי מדובר בשני בעלי מניות שהיו ערבים לחובות החברה. מהודעת החייב עולה, כי הוא עומד על הצעתו לפיה ישלם לנושיו סך של 30% מתוך הסך של כ- 1,350,000 ₪. לטענת החייב, הואיל ומדובר בנושים זהים, לו ולשותפו בחברה, הרי שהנושים עתידים לקבל כספים במסגרת הליך פשיטת הרגל בו נקט השותף. החייב מבקש לאפשר לנושים להודיע עמדתם ביחס להצעתו וייתכן כי יעדיפו לקבל ההצעה הכוללת תשלום מהיר.

הכונס הרשמי עמד בתגובה שהוגשה על קיומם של סימני שאלה בנוגע ליכולת החייב לעמוד מאחורי הצעת ההסדר. לעניין התנאי הנדרש לפי סעיף 19א(ג) לפקודה, הכונס הרשמי מאשר כי שותפו של החייב בבעלות במניות החברה, מר מטודי, הגיש בקשה למתן צו כינוס ואף הוא הצהיר על חובות בסך של כ- 2,700,000 ₪. הכונס הרשמי בעמדה כי הצעת החייב אינה מבטיחה תשלום של 30% לנושים הלא מובטחים ועל כן דינה להידחות על הסף.

לאחר בחינת טענות החייב אני מוצא לדחות הצעת החייב על הסף, הואיל ואינה עומדת בתנאי הסף הקבוע בסעיף 19א(ג) לפקודה, המחייב תשלום של לפחות 30% מהחוב הלא מובטח של החייב.

החייב ושותפו בחברה חייבים, ביחד ולחוד, בחוב משותף בסך של כ- 2,700,000 ₪. השאלה העומדת על הפרק הינה, האם יש לייחס לחייב מחצית החוב בלבד ועל כן ניתן להסתפק בהצעה העומדת על 30% ממחצית החוב המשותף, או שמא יש להתנות הדיון בבקשה להסדר בכך שזו תעמוד על 30% מהחוב הכולל.

המענה לשאלה העומדת על הפרק עולה מהכרעתו של בית המשפט העליון, כפי שניתנה לאחרונה בפסק הדין בתיק רע"א 4067/18 בנימין פיינשטיין נ' עו"ד אופיר יצחק (מיום 30.6.19).

בפסק הדין בעניין פיינשטיין נדונה הצעה להסדר נושים שהוגשה על ידי שני חייבים (בני זוג להם חובות משותפים). בית המשפט העליון דן בשאלה האם, כדי לצלוח את דרישת הסף הקבועה בסעיף 19א(ג) לפקודה, נדרש כל אחד מהחייבים, החבים בחוב ביחד ולחוד, להציע בעצמו דיבידנד בשיעור של 30% מכלל החובות הלא-מובטחים, או שמא די בכך שהצעות שני החייבים יגלמו יחדיו החזר בשיעור כאמור. בית המשפט קיבל את עמדת החייבים כי די בקיומה של דרישת המינימום ביחס לחוב הכולל, כלומר כי הצעות שניהם יסתכמו לשיעור של 30% מכלל החובות הלא-מובטחים.

בפסק הדין בעניין פיינשטיין הוסבר, כי כאשר שניים חבים בחוב יחד ולחוד, הרי שכל אחד מהם אחראי לתשלום החוב באופן עצמאי, אך החוב אחד הוא, ומשותף לשניהם.

כך הובהר, כי "סעיף 19א(ג) מקים דרישת מינימום ביחס להסדרים מוצעים, וככזו היא מהווה 'תנאי סף' שיש בו כדי לפסול קטגורית כל הצעה שאינה ממלאת אחריו. בכך גילה המחוקק את דעתו, כי משיעור החזר של 30% מהחובות הלא-מובטחים אין לרדת. שיעור זה מייצג את ההגנה המינימלית שתינתן לנושים הבלתי-מובטחים, ולא יאושר הסדר שבגדרו יקבלו החזר הנופל מכך. זהו 'קו הגבול', שרק ממנו והלאה יוכל בית המשפט של פשיטת רגל לשקול לאשר הסדר" (פסקה 15 לפסק דינו של כב' השופט נ' סולברג).

התוצאה העולה מפסק הדין בעניין פיינשטיין היתה, כי "המבקשים ידָּרשוּ להציע לפרוע, יחדיו, לפחות 30% מסך חובותיהם הלא-מובטחים, שבהם חבים יחד ולחוד". השאלה, האם קביעה זו חלה אך במקרים שבהם שני החייבים בחוב יחד ולחוד מגישים בקשה משותפת להסדר נושים, או גם במקרים שבהם השניים מגישים בקשות נפרדות להסדר נושים, לא הוכרעה בדעת רוב.

כך או כך, ההלכה שנקבעה בפסק הדין בעניין פיינשטיין יוחדה למקרה בו מועלות שתי הצעות (בין במשותף ובין בנפרד) להסדר נושים, אשר ניתן לבחון את משמעותן יחדיו. המקרה שלפנינו שונה בתכלית. במקרה זה אין מדובר בשתי הצעות אשר יחדיו מגיעות לסך של 30% מסך החוב הכולל. כאמור, אחד החייבים (המבקש בהליך זה) הגיש בקשה להסדר נושים ואילו החייב השני פנה בהליך נפרד בבקשה למתן צו כינוס. לא ברור איזה דיבידנד ישולם, אם בכלל, בהליך הנוסף, בבקשת השותף למתן צו כינוס. לפיכך, יש לבחון את הצעת החייב ביחס להיקף חובותיו, ואלו עומדים על סך החוב הכולל, שכן כל אחד משני החייבים ביחד ולחוד, חייב באופן עצמאי בגובה החוב הכולל.

כידוע, בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, אשר עתיד להיכנס לתוקף בעוד זמן קצר, חייב יהא רשאי להגיש הצעה להסדר נושים בלא דרישה מיוחדת באשר לשיעור ההחזר שיוצע לנושים הבלתי-מובטחים. אולם, כל עוד מוגשת הבקשה לפי פקודת פשיטת הרגל, חל סעיף 19א' לפקודה, ויש לפעול בהתאם לתנאי הסף הקבועים בו.

לפיכך, בקשת החייב להסדר נושים נדחית על הסף.

ניתנה היום, ג' אלול תשע"ט, 03 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.